כמעין המתגבר

 כמעט על כל הר או גבעה באזורנו אנו נתקלים בבורות קטנים או גדולים, עתיקים וחדשים יותר, שהם שאריות למחצבות שמהם כרו או כורים חומר לבניה. עד תחילת המאה העשרים חצבו אבנים לבניה ומאז שהומצא הבטון המזויין בברזל חוצבים בעיקר חצץ חול וגיר, המשמשים לבניה ולדרכים וכבישים.  מאחר ומעין צבי נמצאת בשולי הרי הכרמל, ליד רכס הכורכר ובקרבת אזור שהיה מיושב במרבית התקופות נסקור את המחצבות שסביבנו מאז ועד היום, ככל שניתן מהעבר להווה. מחצבה ישנה ליד רמת הנדיב  בעולם העתיק: את הממלכות הראשונות בעולם אנו מוצאים בעמקי הנהרות הגדולים. הנילוס במצריים והפרת והחידקל במסופוטמיה. מדוע דווקא שם? כנראה בעיקר בגלל חוק ארכימדס גוף נעשה קל במים כמשקל המים שהוא דוחה, ולכן היה קל להוביל במים סחורות שמהן מתפתחת כלכלה ואירגון מדינתי על יותר מיישוב אחד לאורך הנהר, שממילא הוא האזור היותר מיושב (אספקת מים קבועה לחקלאות)  בניה בבוץ מאחר ובמזרח התיכון הממלכות הגדולות (מצרים וממלכות מסופוטמיה - אור, אשור, בבל פרס וכו') התפתחו באזורים מדבריים, היו שני סוגי בניה: בלבני בוץ ובאבן. הבניה באבני בוץ פשוטה כשכל מה שנדר...

 לא, זו איננה טעות בשם. לא מדובר במוצרי ספיגה אלא בהכנות לספיגה - הפצצה ממטוסים או ירי פגזים. הבה וננסה להיזכר בתולדות ה"התגוננות האזרחית" של מעין.  מקלט דור 4+ - הוותיקאן מעין הוקמה בעצם ימי המאורעות 1938 כיישוב חומה ומגדל שהפטנט בו היה למעשה הקמת ישוב שלם (על קרקע יהודית בלבד) תוך יום על ידי זה שהחומרים הוכנו בעוד מועד במקום אחר והובאו במשאיות. וכאן המקום לתקן - הסיבה להקמה המזורזת לא הייתה רק החוק העות'מני שלא הורסים מבנה שיש לו כבר גג (למרות שהחוק הזה אכן היה קיים) אלא כדי שהיישוב יהיה בר הגנה באופן מידי מפני ירי כנופיות ערביות. לכן הוקמו בו ביום החומה (שאין בה שום גג כמובן) והמגדל, והשאר אוהלים ובהמשך צריפים.  ואת המים קיבלו מהבאר של זיכרון (יש בארכיון חשבונות ותלונות על חוב...). הינה הסרט של הקמת מחנה חומה ומגדל במעין צבי. צולם על ידי פמף וייל, אחיו של וולטר וייל תמונת מחנה חומה ומגדל קבוצת מעין - חומה ומגדל בפינת צומת הכביש הראשי עם הכביש לתחנת רכבת זכרון במהלך שנת 1941 הקיבוץ העתיק את עצמו למעלה, והימים ימי מלחמת העולם השנייה, שבה הגרמנים והאיטלקים מפציצים את חיפה...

  סיפורה של באר ציונית הולמת    כשהגעתי לראשונה למושב נבטים לתפקידי כמזכיר המושב עשיתי סיור בסביבה, ובנבטים הישנה (מספר ק"מ מזרחית למושב נבטים של היום)  ראיתי באר כמוה לא ראיתי עדיין: באר רחבה וגדולה בקוטר, שדפנותיה  עשויות לבנים המסודרות בדיוק מופתי, עליה מבנה בטון כשחלק מהבאר בתוך המבנה וחלק בחוץ.  מוזר מאד.   כבר ראיתי הרבה בארות, החל מבארות עתיקות הקיימות לרוב בנגב, דרך בארות של סוף המאה ה 19שנחפרו בכל מקום בו ניטעו פרדסים ונזקקו לאספקת מים קבועה, בעיקר במישור החוף וגם קצת בצפון הנגב.   אבל באר כזו טרם ראיתי. באר נבטים - מבט פנימה. עומק 65 מטר! יום אחד הגיעו לביקור במושב נבטים שניים ממייסדי בית אשל הסמוכה לנבטים, דן בר-און, וזאב (דיבה) גרוזובינסקי.   בית אשל הייתה אחת משלושת המצפים שהוקמו בנגב ב 1943 למען אחזקת אדמות קק"ל ואדמות יהודים שנרכשו החל משנות השלושים בנגב, ובדיקת אפשרויות יישוב הנגב, ולקיום יישוב חקלאי הרי זקוקים לאספקת מים סדירה.   ואכן ב-1946 מחליטה הסוכנות על הקמת ישובים רבים בנגב, 11 נקודות יישוב, להן צריך לדאוג לספ...

 באר זה לא דבר חדש. בארות אנו מוצאים כבר מימי קדם והן יכולות להיות עמוקות מאד. בתל באר שבע מימי בית ראשון יש לפני השער באר בעומק כ - 60 מטר, וכך גם למשל בעבדת שם ישבה יחידת צבא רומית שבו חלק מתנאי השרות בו היה בית מרחץ, ולכן היה צורך בבאר בעומק גם כ 60 מטר כדי לספק מים וכמובן ב"מנוע" להעלאת המים ממעמקי הבאר. המנוע היה במרבית ההיסטוריה כוחם של בני אדם או בהמות. אפשר כך שאיבת מים בימי קדם   ואפשר גם כך: באר אנטיליה - האנטיליות הינם כדי מים על גלגל המונע בעזרת בהמות דרך גלגלי תמסורת. זה מתקן שהובא בתקופה המוסלמית הקדומה ע"י בית אומיה - מהכיבוש המוסלמי עד 750 לספירה מאזור פרס, ונעשה נפוץ יחסית מאמצע המאה ה-19 עת הייתה התיישבות מצרית רבה באזור החוף בו חייבים להעלות מים מהבאר בניגוד לאזור ההר שם יש הפרשי גובה בין המעיין לשדה.  כלומר בעיה עיקרית בימי קדם הייתה העלאת גובה המים לגובה הנדרש לשם שימוש. לכן ניבנו החל מהתקופה ההלניסטית ובעיקר הרומית אקוודוקטים עצומים  או בריכות הרמה. לדוגמא אמת המים העליונה לקיסריה הובילה מים ממעיינות שומי ואח"כ הוגבהה ולכן הוארכה למקורות ...