כמעין המתגבר

 קצת מצפון ל"דרך הלבנה" המחברת את זכרון לגבעת עדה, זו שנקראה כשנסללה על ידי פיק"א בשם דרך יפו (כי בטרם סלילת כביש החוף הדרך הזו חיברה את זיכרון לדרך יפו מגידו היא דרך הים ההיסטורית), ניסתר מעין רואה וחבוי בחורש צפוף כפר קטן,  שלא נהרס כשאר הכפרים הערבים. המקום נקרא היום חורבת צורים. שמות קודמים: ח' רזזווה, ח' סואוין, ברייקי החדשה או אפילו סתם אל חירבה. מקום קטן ושמות לו מרובים... היכן ומה המיוחד? ראשית - מיקום:  והינה מה רואים במבט מהאוויר: ואיך זה ניראה על הקרקע: וכך: והינה חיליק לייטנר לפני הרבה שנים כאשר הבתים ניראו עדיין כבתים: ואפילו יש לנו תמונות מהמקום משנות השלושים כשהיו במקום אימוני ההגנה לפי סקר רשות העתיקות יש במקום חרסים מהתקופה הביזנטית.  ומה המיוחד במקום ומדוע לא נהרס כמרבית הכפרים הנטושים? מסתבר שהמקום ניבנה על ידי חברת פיק"א של הברון רוטשילד בתחילת המאה העשרים עבור התושבים הערבים של חורבת אום אל עלק שליד חורבת הנדיב. באום אל עלק, (תרגום - אם העלוקות) שמעל עין צור, אותם החליטו לפנות ממקומם לצורך שהות פועלים יהודים שחפרו תעלות ניקוז בסביבת עין ...

 הינה מפת אזור תל צור ועד רמת הנדיב כפי שמופיעה באתר המפות הממשלתי: מפת אזור תל צור - בנימינה של המרכז למיפוי ישראל מה הבעיה? הבעיה היא שהמקום בו הוקם בשנת 1939 היישוב הנקרא תל צור מסומן במפה כחורבת עלק, ואילו המקום שהיה מאז ומתמיד חירבת אום אל עלק (אם העלוקות) נהייה לתל צור!  כלומר החליפו כאן את הצדדים!  וכמובן לעין אום אל עלק קראו  עין צור. כלומר חורבת עלק מסומנת בצד ימין (מזרח) ואילו תל צור מסומנת משמאל (מערב) וזה הפוך מהאמת ההיסטורית. יישוב חומה ומגדל צריך להיות הימני במפה וחורבת עלק משמאל מיד שלחתי להם מפה בריטית שבה מסומנים המקומות "בזמן אמת": מפה בריטית מ1940: מימין (מזרח) היישוב החדש תל צור, משמאלו (מערב) חורבת אום אל עלק ומדרום להם עין אום אל עלק. מסומן גם הכביש לרמת הנדיב שעדיין איננה... כדי לתקן את המעוות שלחתי להם את התמונה הבאה: התאמה של המפה האנגלית למצוי בשטח היום: תיקון מוצע: מקום תל צור על הגבעה המזרחית, חירבת אום אל עלק על השלוחה המערבית יותר ובמרכז עין אום אל עלק ששמו שונה לעין צור ואפילו מצאתי מפה שלהם, של מחלקת המדידות של אז, מפה משנות השישים (...

 על גבעת הכורכר, מעט צפונית לגשר מעין צבי מעל כביש 2, עומד בית בודד. שידוע במקומותינו כביתו (לשעבר) של שומר בריכות הדגים בשנות החמישים אבו סאלח. הינה כך ניראה הבית היום: בית אבו סאלח. משמאלו עמנואל רווה מחנה חומה ומגדל ובו גם "הבית הבודד" ציור של רותי רבן 1939 בחודש יולי 1938 נפגשו נציגי קבוצת מעין עם נציגי פיק"א וההגנה על מנת לבחור מיקום לבניית מחנה חומה ומגדל לחברי הקבוצה שיקבלו פרדס ואדמות נוספות ב"נזלה" לעבדם ולשומרם. נציגי פיק"א שלא רצו "לבזבז" שטח חקלאי הציעו להקים את היישוב ליד בית בודד שנמצא על רכס הכורכר: הצעת מיקום מחנה "חומה ומגדל" של מעין על גבעת הכורכר למזלנו הרב להצעה זו התנגד לוי אשכול וכך מוקם המחנה בצומת מעין צבי, פינת כביש 4 עם הכביש לרכבת זיכרון. אך נשאלת השאלה מי בנה את הבניין? לשם מה ומדוע עמד נטוש כך שמנהל פיק"א הציע אותו כמקום התיישבות? בהעדר הוכחות כתובות נעזר בהשערות מבוססות... בחודש ספטמבר 1918 כובשים האנגלים תוך יומיים את כל צפון הארץ ומיד מתחילים לסלול קו רכבת מחדרה מזרח לחיפה. המקום הרגיש ביותר בקו מבחי...

לפני הרבה מאד שנים, בנסיעה בוואדי מילק לכיוון בת שלמה סיפר לי אבי שבאיזה מקום מימין לכביש יש מערה ובה מעין צבי גידלה פטריות! אז יצאתי לחפש את המקום וכמו שכתוב "יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה". זה סיפור שהחל לפני כ-150שנה! לפני שהוקמה זכרון אזור ואדי דליה היה ניראה כך: תמונת הוואדי מהPEF נחל דליה בחלקו המערבי והכפרים סביבו 1875: אום-א-תות מודגשת בירוק. שימו לב שזיכרון, אז זמרין קטנה ועלובה,  ואום-א-ג'ימל ששם בת שלמה היא בכלל חורבה כלומר קיימים סביב הוואדי הכפרים הקטנטנים פרדיס, זמרין ואום-א-תות.  כשהגיעו עולי רומניה לארץ הם קנו את אדמות זמרין, ולמזלם תוך זמן קצר הצליחו לגייס את עזרת הברון שרכש אדמות נוספות בוואדי, בעיקר את אדמות הכפרים שפיה ואום-א-תות ועל אדמות אלה הקים יישובי בת קטנים לזכרון - את בת שלמה בחורבת אום-א-ג'ימל ואת שפיה בשפיה.  מפת אדמות הבארון - סכמטית: מפה סכמטית של שטחי הברון רוטשילד סביב 1900. מודגש שם המקום אום אל-תות הבארון מחליט להקים יקב כדי לייצר יין ולמכור אותו באירופה. לשם כך נבנים שני יקבים, בראשון לציון ובזכרון יעקב. וכנהוג את היין לאחר תהלי...

נחל דליה - הדיפלה, במפת הקרן הבריטית מ 1875   מדרש השם:  השם דיפלה בערבית הרדוף הנחלים הנפוץ מאד כצמח אוהב מים.  הערבים נהגו לתת לכל קטע נחל שם מקומי וכך במפות מופיע השם של הדיפלה אפילו רק בחלקו שבין פרדיס לים, פעם כנחל פרדיס, פעם כנהר טנטורה ופעם כנחל מזרעה (כפר קטן שיפורט בהמשך). ובלי קשר לדיפלה  היה כפר ליד מקורות הנחל, מערבית לעין השופט, בשם דלית-א-רוחה שתרם את שמו לקיבוץ דליה. דליה הוא ענף של גפן בעברית.  כניראה וועדת השמות שקבעה שמות עבריים החליטה על בסיס הדמיון בצליל לקרוא לכל נחל הדיפלה בשם נחל דליה. במעין צבי כינו את החלק המזרחי שלו, שהיה בשטח שניתן לקיבוץ עד מלחמת השחרור הדיפלה וכך גם למוצא הנוסף שלו לים שנוצר עם חפירת ברכות באס-אל-הווה והקמת מכון השאיבה על הנחל. גיאולוגיה - יש שלשה נחלים גדולים המנקזים את הכרמל מערבה: דליה, מערות ואורן. המשותף לכולם הוא שהם מנקזים בקעה שנוצרה על ידי שטיפת הטוף מתוך הר געש תת ימי. נחל אורן מנקז את בקעת אלון, נחל מערות את עמק מהר"ל ונחל דליה את בקעת שפיה. ולכולם מעבר ברכס הכורכר  שנחצב כדי לאפשר ניקוז וחקלאות ללא ...