מאום אל עלק לחורבת צורים - פיק"א בונה כפר לערבים
קצת מצפון ל"דרך הלבנה" המחברת את זכרון לגבעת עדה, זו שנקראה כשנסללה על ידי פיק"א בשם דרך יפו (כי בטרם סלילת כביש החוף הדרך הזו חיברה את זיכרון לדרך יפו מגידו היא דרך הים ההיסטורית), ניסתר מעין רואה וחבוי בחורש צפוף כפר קטן, שלא נהרס כשאר הכפרים הערבים.
המקום נקרא היום חורבת צורים. שמות קודמים: ח' רזזווה, ח' סואוין, ברייקי החדשה או אפילו סתם אל חירבה. מקום קטן ושמות לו מרובים...
היכן ומה המיוחד?
ראשית - מיקום:
לפי סקר רשות העתיקות יש במקום חרסים מהתקופה הביזנטית.
ומה המיוחד במקום ומדוע לא נהרס כמרבית הכפרים הנטושים?
מסתבר שהמקום ניבנה על ידי חברת פיק"א של הברון רוטשילד בתחילת המאה העשרים עבור התושבים הערבים של חורבת אום אל עלק שליד חורבת הנדיב. באום אל עלק, (תרגום - אם העלוקות) שמעל עין צור, אותם החליטו לפנות ממקומם לצורך שהות פועלים יהודים שחפרו תעלות ניקוז בסביבת עין שומי שממול. כזכור בוודאי הכפר הקטן אום אל עלק נקנה על ידי משפחת חורי מחיפה על כל משבצת הקרקע שלו בשנות השבעים של המאה ה-19. משפחת חורי בנתה וילה על עתיקות שוני וגם מבנה עם אורוות ומחסן תבואה באום אל עלק. זה היה ניראה בערך כך:
עם המכירה יצאה משמפחת חורי מהמקום, אך מסתבר שפיקא החליטה לבנות בתים לערבים. מדוע? ניתן רק לשער שבאותם ימים תבעו הבדואים שגרו באוהלים על גבי גבעות הכורכר והתפרנסו מרעיית עדרים בביצות כברה את פיק"א על אובדן מקור פרנסתם בהתאם לתכנית ייבוש הכברה. המשפט ארך שנים וניגמר בפשרה בה פיק"א גם שילמה כסף, גם נתנה שטח להקמת ג'יסר אל זרקא וזאת לבדואים שהיו נוודים למחצה, ללא בעלות על הקרקע ואפילו ללא בתים כלשהם.
אותם ערבים שעברו מאום אל עלק לחורבת צורים כניראה נטשו את המקום לאחר זמן קצר, וכך נותר המקום נטוש עד עצם היום הזה.
אולי בעצם מה שניבנה כאן הינו אחוזה חלופית לאחוזת משפחת חורי באום אל עלק. לכן המבנה הוא בצורת חצר ושער.
בעת הקמת גני רמת הנדיב עבור קבר הברון רוטשילד הרסה חברת פיק"א את מרבית מבנה חורבת עלק כדי שלא יסתיר את המבט מהגנים לעבר בקעת הנדיב, דרך "החלון מזרחה".
ההגעה לחורבת צורים רק דרך משק בלום. דורש תאום
מקורות:
בעיקר חיליק לייטנר בע"פ
תמונות מארכיונו של חיליק וכמה תמונות שאני צילמתי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה