כמעין המתגבר

 חברנו יהודה פלג ז"ל חקר, גילה וכתב על אמות המים העתיקות באזורנו. לפי מאמרו שפורסם היו שתי אמות מים לכיוון דור העתיקה. הבה ניבחן, במפות ובצילומים מה היה ומה נותר משתי אמות אלה.  ונתחיל כאן באמה הדרומית, זו שהזרימה מים מכברה לעבר דור העתיקה. והשאלות הן: מתי נבנתה, היכן עברה, להיכן בדיוק הגיע ולשם מה נבנתה בכלל? הערה כללית חשובה: יש דמיון רב בין דור לקיסריה. שתיהן ערי נמל. שתיהן נמצאות בסביבה עשירה מאד במים מתוקים זמינים! ולכל אחת מהן היו שתי אמות מים: אחת גבוהה ואחת נמוכה: לקיסריה נבנתה אמת המים הגבוהה ממעיינות נחל התנינים במרחק רב מהעיר, ואחת נמוכה שמשכה מים בשפע מאזור כברה דרומה לקיסריה. גם לדור היו שתי אמות מים: האחת גבוהה שמשכה מים ממעיינות נחל דליה והשנייה נמוכה שמשכה את מימיה מ- כברה  צפונה לדור. ועוד משותף להן ששתיהן נחקרו על ידי יהודה פלג שבעקבות מחקרו אנו פוסעים. ראשית הינה מבט כללי על האמה מכברה ועד נמל דור.  בגלל המורכבות חילקתי את האמה לחלקים נושאיים המסומנים באותיות A-E עם שני צמתים המסומנים בעיגול ומספרים 1-2. אמת המים הדרומית לדור קטעים A-E...

 בימים אלה יורדים עלינו גשמי ברכה לרוב, והינה באזור הכברה, בדיוק באזור בו בנו הרומאים את מאגר המים הגדול, מצטברים המים. הינה : שדה שהתמלא במים עקב הגשם הרב שירד זו ההזדמנות להבין את נושא הביצות וייבושן, הקדחת והכחדתה. ראשית נבדוק היכן בכלל היו ביצות באזורנו ובשדותינו. הינה ראשית לכל מפת הקרן הבריטית משנת 1875 אזורנו במפת הקרן הבריטית 1875 מקרא: ירוק - מעין צבי, קו כחול - הסכר הרומי הצפוני, עיגול סגול - הסכר הרומי המערבי על נחל תנינים, עיגול תכלת - כברה, עיגול כתום חזק - הטחנה היום אתר הדייג, עיגול כתום חלש - אזור נזלה. הביצות עם מים סומנו בתכלת - ועליה סימני צמחיה, על ידי המודדים הבריטים! מה ניתן ללמוד מהמפה (בין השאר...) עיקר הביצה נמצאת בין הסכר הרומי הצפוני ועד הסכר הרומי המערבי - עליו שבע טחנות הקמח, ועוד דרומה. אבל גם מצפון לסכר הצפוני ועד  אתר הדיג יש ביצה, כניראה קבועה. וביצה נוספת מצפון לשפך נחל דליה ועד טנטורה. כל מרגלות הכרמל, ובעיקר אזור נזלה וצפונה לו  נקיים  ולכן ניתנים לעיבוד. הם נקיים ממים ומצמחיה פשוט מפני שהם גבוהים בכמה מטרים מגובה הקרקע באזורי...