כמעין המתגבר

 קבוצת מתיישבי כברה הקדימה את קבוצת מתיישבי המכבי הצעיר שהקימו את מעיין ב-18 שנה, אך יש הרבה מאד דומה ביניהן, אם כי גם יש השונה, שהרי האחת שרדה את הקדחת ואת שאר הקשיים והקימה את מעיין - בכברה, ואילו קבוצת כברה לא שרדה.  הסיפור לקוח בעיקר מעבודתה של חברתנו מרגלית קפלן על קבוצות התיישבות שניתן לקרוא בו  כאן הימים הם ימי תום מלחמת העולם הראשונה שסיימה תקופה של 400 שנות שלטון עות'מני בארץ ישראל.  מתחילה תקופה חדשה עם שלטון בריטי מודרני ומעורבות הרבה יותר פעילה מבעבר של התנועה הציונית, ואיתה תחילת העלייה השלישית.  פקידי יק"א חוזרים לנהל את פיתוח ההתיישבות בגוש שבין זכרון לחדרה. הברון רוטשילד מתמנה ליו"ר חברת אליאנס, כל ישראל חברים, שהיא הבעלים של בית הספר מקווה ישראל. בשנת 1920 מסיים את לימודי החקלאות במקווה ישראל מחזור ראשון של אחרי המלחמה, ומתארגנת קבוצה שמעוניינת להתיישב על אדמות הברון.  יק"א לא ממש מעוניינת במתיישבים אלה, שהרי יש לה מחוייבות ורצון להיטיב עם בני המושבות שרוצים קרקעות לעיבוד בעצמם, ולמעשה עבורם יק"א רוכשת ומכשירה אדמות בסביבה כמו אדמות בנימינה...

 בימים אלה יורדים עלינו גשמי ברכה לרוב, והינה באזור הכברה, בדיוק באזור בו בנו הרומאים את מאגר המים הגדול, מצטברים המים. הינה : שדה שהתמלא במים עקב הגשם הרב שירד זו ההזדמנות להבין את נושא הביצות וייבושן, הקדחת והכחדתה. ראשית נבדוק היכן בכלל היו ביצות באזורנו ובשדותינו. הינה ראשית לכל מפת הקרן הבריטית משנת 1875 אזורנו במפת הקרן הבריטית 1875 מקרא: ירוק - מעין צבי, קו כחול - הסכר הרומי הצפוני, עיגול סגול - הסכר הרומי המערבי על נחל תנינים, עיגול תכלת - כברה, עיגול כתום חזק - הטחנה היום אתר הדייג, עיגול כתום חלש - אזור נזלה. הביצות עם מים סומנו בתכלת - ועליה סימני צמחיה, על ידי המודדים הבריטים! מה ניתן ללמוד מהמפה (בין השאר...) עיקר הביצה נמצאת בין הסכר הרומי הצפוני ועד הסכר הרומי המערבי - עליו שבע טחנות הקמח, ועוד דרומה. אבל גם מצפון לסכר הצפוני ועד  אתר הדיג יש ביצה, כניראה קבועה. וביצה נוספת מצפון לשפך נחל דליה ועד טנטורה. כל מרגלות הכרמל, ובעיקר אזור נזלה וצפונה לו  נקיים  ולכן ניתנים לעיבוד. הם נקיים ממים ומצמחיה פשוט מפני שהם גבוהים בכמה מטרים מגובה הקרקע באזורי...