קבוצת כברה - הקדימון לקבוצת מעיין?

 קבוצת מתיישבי כברה הקדימה את קבוצת מתיישבי המכבי הצעיר שהקימו את מעיין ב-18 שנה, אך יש הרבה מאד דומה ביניהן, אם כי גם יש השונה, שהרי האחת שרדה את הקדחת ואת שאר הקשיים והקימה את מעיין - בכברה, ואילו קבוצת כברה לא שרדה. 

הסיפור לקוח בעיקר מעבודתה של חברתנו מרגלית קפלן על קבוצות התיישבות שניתן לקרוא בו כאן

הימים הם ימי תום מלחמת העולם הראשונה שסיימה תקופה של 400 שנות שלטון עות'מני בארץ ישראל.  מתחילה תקופה חדשה עם שלטון בריטי מודרני ומעורבות הרבה יותר פעילה מבעבר של התנועה הציונית, ואיתה תחילת העלייה השלישית.  פקידי יק"א חוזרים לנהל את פיתוח ההתיישבות בגוש שבין זכרון לחדרה. הברון רוטשילד מתמנה ליו"ר חברת אליאנס, כל ישראל חברים, שהיא הבעלים של בית הספר מקווה ישראל. בשנת 1920 מסיים את לימודי החקלאות במקווה ישראל מחזור ראשון של אחרי המלחמה, ומתארגנת קבוצה שמעוניינת להתיישב על אדמות הברון.  יק"א לא ממש מעוניינת במתיישבים אלה, שהרי יש לה מחוייבות ורצון להיטיב עם בני המושבות שרוצים קרקעות לעיבוד בעצמם, ולמעשה עבורם יק"א רוכשת ומכשירה אדמות בסביבה כמו אדמות בנימינה, וגבעת עדה. אבל עצם היותו של הברון יו"ר  מקווה מחייב אותם למעשים, וכך הם מציעים לקבוצה לבחירה מספר מקומות להתיישבות, וגם תקציב ראשוני להקמת משק.  היכן?  בסביבתנו הציעו את סינדיאנה (היום מושב אביאל), זרעניה (בית חנניה - בנימינה) וכברה.

קבוצת כברה לפני הצריף בנזלה 

נציגי הקבוצה שבחנו את המקומות יכלו לראות את אדמות כברה מבעד לחלון הרכבת שעברה בה, והמקום קסם להם בהיותו ירוק עד ועשיר בצמחיה, מה שמעיד על אדמה פורייה והרבה מים. 

אכן בחירה נבונה...עתידים היו לסבול הרבה בגלל בחירתם, שכן עושר הצמחייה העיד על היות ביצה במקום...

 הם התיישבו בקצה הצפוני של כברה, ב"משולש הגבולות" של שטחי זמארין היא זכרון יעקב, נזלה וכברה, קרוב לשביל העולה מנזלה לזכרון. 

מפה מ 1930 ועליה מסומנים: בצהוב- גבול שטח זכרון, בירוק - גבול שטחי כברה, בקווים צהובים - אזור נזלה ובקווים ירוקים האזור בכברה שעובד על ידי קבוצת כברה. הנקודה האדומה - מקום התיישבות קבוצת כברה. עיגול סגול - מקום חומה ומגדל העתידי של מעין, ועיגול כחול - באר נזלה של זכרון.

במקום היה כפר קטן בו היה ביתו הנטוש של האפנדי מוחמד סעיד נג'מי שהיה בעבר מבעלי הזכיון לגבות מיסים עבור הסולטן מאדמות כברה שהיו אדמות ג'יפטליק - בבעלות הסולטן.

קבוצת כברה בשנת 1922 - משמאל ניראה בית האפנדי בו התיישבו, מימין מכונת דייש אותה שכרו כדי לדוש את היבול הרב ומאחור ניתן להבחין בחושות.

בנובמבר 1921 הם הגיעו למקום בו בחרו להתיישב, ובעזרת יק"א סילקו בדואים שפלשו לבתים והחלו לעבד את הקרקע שניתנה להם, במשולש שבין הדרך שלימים תקרא הכביש הראשי (כביש 4), מסילת הרכבת והדרך לרכבת.  בהתחלה עלו היבולים יפה ותעיד על כך מכונת הדיש ששכרו - כבתמונה.  יק"א נתנה להם תקציב להקמה, שילמה להם - לבחורים בלבד (!) משכורת ובזמנים פנויים העסיקה אותם בפרדס נזלה השכן.

מלכתחילה כשהתארגנה הקבוצה הוחלט שהמשכורות לבחורים יכנסו כולם לקופה משותפת ממנה שישולמו ההוצאות והיתרה ככל שתהיה תחולק. תפקיד הבנות הוא לנהל את משק הבית ולכן יק"א לא שילמה להן...

מים מצאו בבאר סמוכה שנחפרה בסמוך בשטח כברה ואולי גם קיבלו מהבאר של זכרון.  התגלו שתי בעיות: החקלאות באזור ביצתי והקדחת. 

עם בוא האביב הגיעו גם יתושי האנופלס וכך כמחצית מחברי הקבוצה היו חולים בקדחת בכל זמן... אחרי כשנה חלק מהקבוצה עזב ובמקומם באו אחרים. במענה לדרישתם בנתה להם יק"א צריף מגורים במקום הבית הגדול, הרפת הורחבה והחלו לשווק חלב בזכרון ובחיפה. בקייץ הבא  שוב חלו בקדחת ובקייץ השלישי התפרקה הקבוצה. חלק עברו להתיישב בסביבה, בגבעת עדה ובבנימינה, חלק במקומות אחרים והיו גם שעזבו ברוב ייאוש את הארץ.

כשנתיים לאחר התפרקות הקבוצה החלה פיק"א בניקוז ביצות כברה. העבודה נעשתה על ידי מעט פועלים יהודים שהתגוררו בזכרון יעקב והלכו או הוסעו מידי יום לעבודה, ובעיקר על ידי פועלים עובדי קבלן שהובאו ממצריים.

היכן בדיוק היה מקום הקבוצה?

הינה תמונה של תחנת הרכבת מ1927:

צילום תחנת רכבת זכרון יעקב - טיול בהדרכת זאב וילנאי 1927. מלפנים זוג ערבים עושים הצגה "פנטזיה". מימין מאוחר מבני קבוצת כברה לשעבר

והינה הגדלת התמונה בחלקה הימני עליון. רואים בברור את הבית הלבן ולידו עוד מבנים

הגדלת  חלק מתמונת תחנת רכבת 1927 - רואים את הבית הלבן ועוד מבנים, נטושים

והינה על מפה:

מפה מפורטת של האזור מתחילת 1920 - בצהוב - העליה הישנה לזכרון (בוואדי) בריבוע אדום מסומן הבית בו שכנה קבוצת כברה, בתכלת מסומן קו המים מבאר נזלה לזכרון ובקווי עיפרון כלליים הדרך החדשה מזכרון לתחנת הרכבת.

מה שרד ממנה?

בשטח נעשו עבודות רבות כמו תחנת הדלק, מטעי הבננות והאבוקדו של מעין כמו גם הכביש שיורד ממעיין, שהורחב וגם הוזז מערבה כדי להגדיל את עקומת הסיבוב, וכך שבשטח לא נותר, למיטב בדיקותי, שום דבר.  למעט:

א.  ייתכן שבאר ד של מעיין שנקדחה ב1941 מקורה בבאר של קבוצת כברה

באר ד - ליד תחנת הדלק "דלק"

ב. בפתח ואדי נפחה הוא הואדי העולה בין מעין לזכרון,  ממש מאחורי השלט המודיע על כביש מנחם בגין, במקום בו החלה העליה הישנה לזכרון וגם קיצור הדרך למעין לשער הקטן, מצאתי בריכת השקייה קטנה מאד מתחילת המאה העשרים והרי תמונתה. יש בה פתח יציאת מים אך מהיכן הגיעו המים - אם על גבי בהמות או יציאה מהצינור לזכרון הסמוך ? 

הינה תמונת הבריכה

בריכת מים מראשית המאה העשרים בפתח ואדי נפחה - מאחורי שלט דרך מנחם בגין

הדומה והשונה עם קבוצת מעיין

שתי קבוצות שהתיישבו כמעט באותו מקום, בשכנות לביצות המלאות ביתושי הקדחת. שתי הקבוצות נתמכו על ידי פיק"א ומשתיהן הוסתר עד כמה מאיימת המחלה על קיומו של יישוב במקום. לפי תיאור הפגישה המקדימה של נציגי מעין עם נציגי פיק"א וההגנה (מופיע בספר שנת ה-50) רצו נציגי פיק"א להקים את היישוב בלב אדמות כברה המיובשות (כניראה בתל עבדון - מקום העדר אח"כ) ורק התנגדות נימרצת של אשכול שאמר שבמקום הזה לא רק שכולם יחלו בקדחת תוך  3 שבועות אלא היתושים יאכלו את האנשים פיזית... - וכך כפשרה ניקבע המקום בנזלה.

ההבדלים הם שקבוצת מעיין הייתה הרבה יותר גדולה, וגם ייזמה את העברת מקום היישוב למעלה ההר כדי להתרחק מהביצות ולכן שרדה את הקשיים.