כמעין המתגבר

 באר זה לא דבר חדש. בארות אנו מוצאים כבר מימי קדם והן יכולות להיות עמוקות מאד. בתל באר שבע מימי בית ראשון יש לפני השער באר בעומק כ - 60 מטר, וכך גם למשל בעבדת שם ישבה יחידת צבא רומית שבו חלק מתנאי השרות בו היה בית מרחץ, ולכן היה צורך בבאר בעומק גם כ 60 מטר כדי לספק מים וכמובן ב"מנוע" להעלאת המים ממעמקי הבאר. המנוע היה במרבית ההיסטוריה כוחם של בני אדם או בהמות. אפשר כך שאיבת מים בימי קדם   ואפשר גם כך: באר אנטיליה - האנטיליות הינם כדי מים על גלגל המונע בעזרת בהמות דרך גלגלי תמסורת. זה מתקן שהובא בתקופה המוסלמית הקדומה ע"י בית אומיה - מהכיבוש המוסלמי עד 750 לספירה מאזור פרס, ונעשה נפוץ יחסית מאמצע המאה ה-19 עת הייתה התיישבות מצרית רבה באזור החוף בו חייבים להעלות מים מהבאר בניגוד לאזור ההר שם יש הפרשי גובה בין המעיין לשדה.  כלומר בעיה עיקרית בימי קדם הייתה העלאת גובה המים לגובה הנדרש לשם שימוש. לכן ניבנו החל מהתקופה ההלניסטית ובעיקר הרומית אקוודוקטים עצומים  או בריכות הרמה. לדוגמא אמת המים העליונה לקיסריה הובילה מים ממעיינות שומי ואח"כ הוגבהה ולכן הוארכה למקורות ...

 פרדס נזלה - היה סיבת הגעת קבוצת מעין להתיישבות כאן במקום הזה, לרגלי זכרון יעקב, בשנת 1938.  פרדס נזלה היה אחת הסיבות שגרמו לפיק"א להיענות לבקשת הקבוצה שחיפשה מקום להתיישבות. וכפי שמתואר בספר שנת החמישים בעודם עוסקים בהקמת המחנה והחומה בשטח שהוקצה בקצה הדרומי של נזלה וכבר נקראו כמה אנשים להתחיל בעיבוד הפרדס (כלומר לעשב יבלית...). הפרדס, הבארות ומטע האקליפטוס היו הנכסים הראשונים שהקבוצה קיבלה או קנתה מפיק"א כדי להתפרנס מהם. כך ניראה מטע האבוקדו של מעין צבי בנזלה היום: מטע האבוקדו היום בנזלה של אז אך לפני שמספרים את זיכרונות מעין מהמקום, נבדוק מה היה שם מקודם, ונתחיל בהיסטוריה המאד רחוקה:  ההיסטוריה הרחוקה באמת נקברה תחת כביש 4, אך למזלנו נערכו חפירות מסודרות על ידי רשות העתיקות. ממצאי החפירה העיקריים היו שאריות של תעשיית זכוכית  מתחילת התקופה המוסלמית הקדומה (לפני הצלבנים, המאה השמינית לספירה) , ושרידי מגדל צלבני ריבועי שאורך כל אחת מצלעותיו 21 מטר. הייתה במקום מערת קבורה ולכן הקפידו הארכיאולוגים בלחץ חרדים קיצוניים להציב עמודי בטון שעליהם יצקו משטח בטון ועליו נבנה הכ...