כמעין המתגבר

 מיהודה פלג ז"ל למדנו שהיו שתי אמות מים לדור: דרומית שהחלה בכברה וצפונית שהחלה מצפון מזרח לזיכרון. הדרומית נחפרה כניראה ראשונה, בראשית התקופה הרומית ואילו הצפונית נחפרה ובעיקר נבנתה בתקופה מאוחרת יותר, בתקופה הביזנטית. בצבע ירוק האמה הדרומית, בצבע כתום האמה הצפונית. בתכלת מעיינות ובסגול שפך נחל דליה שתיהן הזרימו ככל הניראה מים מתוקים  ממעיינות בסביבה: הדרומית משכה כניראה מים מתוקים  מבריכה שהתגלתה בכברה לפני כמה שנים. זו בריכה שנבנתה  מעל מעין מים מתוקים וגם הרימה את המים וגם  הפרידה אותם ממעיינות מליחים שישנן לרוב בכברה. בריכת הרמה של  מעין מים מתוקים מהתקופה הרומית שכניראה הזרימה מים לדור (התמונה מתוך מקור מספר 3) נעשות כעת הכנות להרחבת מסילת הרכבת והכנות לשינויים במחלף זיכרון, ולשם כך מוזרמים תקציבים לרשות העתיקות.  רשות העתיקות חשפה מחדש חלקים  מאמת המים הדרומית לדור: אמת המים הדרומית לדור ממזרח למסילה  קטע נוסף מאמת המים הדרומית לדור, ממזרח למסילה והינה הפתעה: התגלה פיר,  או אמת מים קטנה שהחלה בנחל דליה במקום בו הוא נתקל ברכס הכורכר...

 במונח "הנדיב הידוע" יש סתירה פנימית.  כי אם הוא ידוע מדוע לא לקרוא בשמו?  אכן הביטוי הזה הומצא ממש מיד עם קבלת חסות הברון על המושבה החדשה שליד הכפר זמרין, שקראה לעצמה "שומרון" (כי האזור כולו מחוף הים ועד אזור שכם היה נקרא אז השומרון) והיום כמובן זכרון יעקב. תוך שנה מייסוד זכרון המשפחות הגיעו לפת לחם ולמעשה הברון רוטשילד החליט להצילם מרעב, ובתנאי שהם יקבלו על עצמם את מרותו.כמובן ששמו של הברון התגלה מהר מאד אך הביטוי נשאר ומסמל בעצם צניעות, סוג של "מתן בסתר". איך מקימים מצבת זיכרון גם מרכזית וגם נסתרת, גם בולטת אך בו בזמן גם צנועה?  חברת פיק"א של הברון עשתה תחרות אדריכלים שבה השתתפו מרבית האדריכלים המובילים בארץ (השנה 1935 שנת השיא של העלייה החמישית מגרמניה, אוסטריה ופולניה, והיו רבים כאלה). כאשר הקונצפט של כולם היה הקמת מצבת זיכרון בולטת למרחוק בראש גבעה וסביבה גן זיכרון. הינה לדוגמא הצעתו של אדריכל אריה שרון שמבטאת היטב את הרעיון (האדריכל שרון הכיר את המקום מאחר והיה שייך לאחת מקבוצות השומר הצעיר שהתיישבה בבית חורי ליד עין צור עוד לפני לימודי אדריכלו...

 מה כונה הזהב הלבן? בימינו כניראה זה סם ההרואין. לפני חמישים שנה כינינו את הכותנה "הזהב הלבן" ומי היה הראשון שהשתמש? הצלבנים שכינו כך את הסוכר . ומדוע? הצלבנים  בבואם מאירופה גילו כאן את גידול קנה הסוכר. הם פיתחו את השוק  האירופי למוצר הסוכר כמוצר רפואי מאריך חיים. הינה סרטון שהכנתי בעזרת ג'מיני של גוגל: מסתבר שגם כאן בשדות קיבוצנו מעין צבי גידלו הצלבנים סוכר. מדוע דווקא כאן? גידול קנה סוכר מותנה בקרקע לחה או רטובה וצורך הרבה מים גם לגידול וגם לזיקוק. לכן גידלו אותו לכל אורך  בקעת הירדן ועמק הירדן, ובאזור מישור החוף למעשה מאצלנו וצפונה בואכה אזור עכו ובהמשך צור וצידון. יש לזכור שבזמן ממלכת הצלבנים השנייה במאה ה13 השלטון הצלבני הצטמצם  לאזור  החוף הצפוני בלבד.  ומה מכל זה נמצא כאן בשדות מעין צבי? ראשית היו כאן מי תהום גבוהים וביצות קלות הנוצרות על ידי הצפות עונתיות וזה בסיס מערכת השקייה בתעלות לשדות קני הסוכר.וכך גידלו קני סוכר כפי הניראה בכל המרחב שבין הכרמל לים (למעט אגם הכברה- תמסח). אך כמו כל גידול תעשייתי לא מספיק לגדל אותו אלא גם יש צורך להקים ב...

 להקות החסידות הרבות העפות מעל ראשינו, ושלעיתים מוצאות מנוחת לילה למשל ברמת הנדיב, הזכירו לי שבבית הטבע שהיה פעם במעין צבי הייתה ביצה מקינון נדיר ביותר של חסידה.  אז מה הסיפור? ראשית חייבים  כמה מילים למי שלא הכיר מי היה שמעון אנגרס: שמעון היה אדם ברוך כישרונות, תלמיד מבריק ומחנך לכיתה הראשונה של מעין צבי. מחנך, מורה וגם אבא שאיתו הם למדו לאהוב את הטבע ואת הסביבה, להתעניין בה  ולהבין אותה. יחד איתם טיפל בחיות פצועות וגם בנה אוסף מרשים מאד של חיות וציפורים. שמעון נהרג בתאונת דרכים בשנת 1958 בהיותו בן 34 בלבד ולאחר מותו נבנה לזכרו "מצפה שמעון" ובית טבע. בית הטבע הועבר ברבות הימים לבית ספר שדה במעגן מיכאל והיום נמצא באוניברסיטת חיפה. ועכשיו לחסידות: כידוע החסידות מקננות בחודשי הקיץ בערבות סיביר ואירופה. והינה יום אחד בתחילת שנות החמישים  התגלה קינון של חסידה בראש הגמלון של ... המזגגה שבנה הברון רוטשילד בטנטורה.  ההתרגשות הייתה גדולה ושמעון עם כמה מתלמידיו ניגש בהתרגשות למקום, הוא טיפס למרום הגמלון ולקח משם ביצה למזכרת מתוך 5 הביצים שהיו שם.  הינה היא: ב...

 לפני מספר שבועות הבחינו הבאים מחיפה ויורדים במחלף זכרון בצוות רשות העתיקות המנקה את השטח. מה הסיבה ומה היה שם?  הסיבה ברורה - הכנות להגדלת המחלף והרחבת כביש 2. שהרי רשות העתיקות ממומנת מחפירות הצלה. ומה כפי הניראה היה שם? מה היה המיוחד במקום הנקרא כעת חורבת טפת (על שם טפת בתו של המלך שלמה שנישאה נישואים פוליטיים לנציב נפת דור, לפי המסופר בתנ"ך) ומקודם נקרא המקום חורבת מזרעה? כפי הניראה היה שם מפעל לייצור סוכר. אך ראשית היכן חורבת טפת? המקום קרוב מאד לגשר ה"רומי" העתיק אבל, מצד צפון לנחל דליה ובין כביש 2 לפסי הרכבת ולכן נגיש אך ורק מדרך עפר היוצאת דרומה מכביש הכניסה למושב דור, בין  פסי הרכבת ממערב לבין כביש 2 ממזרח. היה מפה: חורבת טפת בין כביש 2 לפסי הרכבת, מצפון לנחל דליה והגעה מהכביש לדור החורבה הייתה מוכרת כבר לפני 200 שנה אך נקראה אז חורבת מזרעה . הינה המקום במפה מנדטורית משנת 1927. שימו לב לנחל דליה או הדיפלה, שנקרא אז ואדי מזרעה, עוד בטרם עבר תיעול וניקוז מחדש ועבר קרוב מאד לח' טפת חורבת טפת - ח' מזרעה הצמודה לנחל דליה (במפה ואדי מזרעה) במפה  משנת 1927 ומ...

 לפעמים כתבה אחת מובילה לתגובות קוראים נאמנים  וגם אני ניזכר בדברים וסיפורים הקשורים לכתבה. וראשית  מי היו "בעלי התוספות"? היו אלה תלמידי חכמים שפירשו את רש"י שפירש את התלמוד שפירש את המשנה שפירשה את התנ"ך... וכמובן לא רק פירשו אלא הוסיפו ושינו לפי צרכי הזמן והמקום.  מייד עם פרסום הכתבה שלחה לי בת כיתתי תמר לוין צילום של רעף מרסיי מקורי  שניראה כחדש, וממנו  למדתי שהשם "רעפיי מרסיי" הוא שם מותג לרעפים מכ11 בתי חרושת שייצאו את תוצרתם מנמל מרסיי שהעניק את שם המותג (ממש כמו תפוזי JAFA או אפילו קנקני יין מאשקלון ועזה בתקופה הרומית!). הינה כך ניראה רעף מבית תמר לוין רייטר: וכך ניראים הרעפים שעדיין ניתנים לזיהוי במעין צבי: אבל מהיכן הגיעו לתמר שגרה בכפר סבא? לדבריה מקורם בבית ספר כדורי  בתול-כרם. ומה עושה בית ספר כדורי המפורסם מסג'רה בתול-כרם? סיפור... משפחת כדורי היתה משפחה יהודית ממוצא עיראקי שהתעשרה במלחמות האופיום בסין והחליטה לתרום להקמת בית ספר חקלאי בשנות העשרים של המאה הקודמת. הנציב העליון החליט שבכספי התרומה יוקמו שני בתי ספר חקלאיים בפלשתינה: האחד ל...