כמעין המתגבר

  היום אנו יודעים כולנו את מהלך נחל דליה או הדיפלה (= נחל ההרדופים): קוו ישר שמתחיל בקרבת   פרדיס (תחנת הדלק על כביש 67) עד שעובר את רכס הכורכר, עובר את הגישרון העותמני / רומי הקטן, ובעין טפת (מכון דיפלה1 ועכשיו הסכר והמשאבות למאגרים),   ומתחבר לסעיף היוצא משמורת דיפלה דרום / ביצת נחל דליה   (בריכה 18) ונישפך לים צפונה בשמורת שפך נחל דליה. הינה כך במפה: מפת אזור הדיפלה היום. הנחל עתצו מודגש בצבע תכלת אך מסתבר שלא תמיד הנחל זרם כך. בעיקר באזור בו היה עליו לחצות את רכס הכורכר באזור של מחלף זיכרון יעקב ועד עין טפת.ואם כך, מתי ומי גרם לשינוי? ראשית ננסה לבדוק מה הוא המצב הטבעי ? כידוע כל הנחלים תמיד זורמים למקום הנמוך יותר ושקל לזרום בו יותר. אז מהו המקום הנמוך ביותר בסביבה? אמנם מפות מלפני אלפי שנים אין לנו, אך יש דרך עקיפה:  לקראת ייבוש ביצות כברה ערך מהנדס הניקוז של פיק"א, קרון, מדידות מקיפות ומצא שהמקום הנמוך ביותר אליו אפשר לנקז את שטחי כברה הינו דווקא נחל הדיפלה המקורי, במקום בו מתנוסס היום גשר מעין צבי מעל כביש 2. לכן הוא תיכנן את ניקוז הכברה שמצפון לנחל התנינים ולמעיינות ה

 על בארות בכלל ועל הבארות שבשטח נזלה כתבתי כבר מספר פעמים: הינה כאן   וגם כאן .  והינה אפילו לפעמים מבט נוסף על דברים ישנים מגלה עובדות מפתיעות: האם בארות נזלה היו בארות אנטיליה? ומה קדם למה: בארות הפרדס או הבאר שממנה הועלו המים לזכרון (הבאר כאן ) הינה לדוגמא באר האנטיליה המשוחזרת בחוות זרעוניה בבנימינה: באר אנטיליה משוחזרת בחוות זרעוניה בנימינה: מימין  למטה מוט אליו רתמו חמור (המנוע...) שסובב את גלגלי השיניים הגדולים= מנגנון התמסורת, ומשמאל האנטיליה - שרשרת ארגזי עץ היורדת לבאר דרך שני פתחים בגג המבנה. במרכז עם שלט עליה - בריכת אגירה. האנטיליה בחוות זרעוניה = ככל שמסובבים את גלגלי התמסורת ארגזי העץ הקשורים לשרשרת יורדים לבאר, מתמלאים מים עולים חזרה והמים נשפכים לתעלה המובילה אותם לראש בריכת האגירה ממנה יזרמו לשדה או המטע הצמודים ונמוכים יותר. מה זו באר אנטיליה? באר אנטיליה היא באר בה מותקנת משאבה מסוג אנטיליה: שרשרת כדי חרס או קופסאות  היורדת לעומק הבאר ועולה חזרה עם מים הנשפכים לתעלה המובילה למאגר מים כלשהו.  המילה  אנטיליה באה מיוונית ופירושה    "קרקעית הספינה" וגם &

באזורנו פזורים לא מעט בתי אפנדים שבהם או לידם התיישבו ראשוני העליה הראשונה. מי היו אותם אפנדים ומה חשיבותם בתולדות ההתיישבות? הכל מתחל ב 1858.הסולטן הטורקי מרגיש שממלכתו מפגרת אחרי העולם המערבי ויוצא ביוזמת התחדשות, בעיקר חוק הקרקעות  שמטרתו לחדש את רישום הקרקעות בממלכה ואגב כך להטיל מס רכוש לטובת הסולטן (בנוסף למיסי הכנסה שוטפים בדמות מעשר - 1/8 (12.5%) מהיבול החקלאי. לפי החוק החדש כפר שאינו יכול להוכיח שהוא קיים לפחות 300 שנה, על תושביו לשלם מס רכוש מופחת, אחרת קרקעות הכפר יוצאו למכירה פומבית .  כפרים רבים באזורנו היו דלי אוכלוסיה ונטושים למחצה ולכן הוטל עליהם המס. הכפריים לא רצו לשלם את המס ישירות גם בגלל שפחדו שרישום הקרקע על שמם יביא לגיוס בניהם לצבא העותמני. לעזרתם באים בעלי הון עירונים שמבחינים ב"התעוררות" ארץ הקודש ובאפשרויות הנדל"ניות הנפתחות, ורוכשים את הקרקעות עליהם נמצאים אותם כפרים. מבחינת הכפריים שמם לא נכתב ברישום הקרקעות, והם משלמים עכשיו את המיסים לבעל הקרקע והוא מצידו מעביר מיסים לשלטון וגם כמובן שומר נתחים לעצמו, וכך כולם מרוויחים קצת. בצורה זו לכל כפר