כמעין המתגבר

 אנו כולנו מתרחצים בחוף דור כל קיץ וגם כולנו סיירנו על התל של דור העתיקה שהותקן והוכשר יפה לסיורים. אך היכן בדיוק היה הנמל, בסיס קיומה של העיר? ולמה בכלל הקימו אותו שם, ומדוע הורדוס בחר במקום אחר להקמת הנמל? המבנה הפיזי של החוף: בארץ ישראל יש מעט מאד נמלים טבעיים, כאלה המגינים מרוחות וסערות חורף. למעשה לכל אורך מישור החוף בישראל ישנן שרשראות גבעות כורכר. ראו את התמונה הבאה: המפה הימנית היא מפת תבליט. המפה השמאלית, מפה ב, מראה את רכסי הכורכר המרובים. בתוך הים הם מסומנים בשחור בעוד שעל החוף בצהוב וסגול. ריכסי הכורכר יוצרים את התנאים להקמת נמל. בדרום הארץ הם כוסו ברובם על ידי חולות שהוסעו מהנילוס בעוד שבחלק הצפוני של הארץ הם נחשפו וזה מה שיוצר חוף מפורץ בעיקר מדור וצפונה.  רכס דור קובע את מבנה החוף באזורנו: בעוד שצפונה לעתלית הוא בתוך הים הרי  שבערך מנווה ים ודרומה עד דור, עם מספר איים בהמשך, וכולל גם את קיסריה העתיקה ובה נמל קיסריה וארמון השונית של הורדוס בנויים על רכס דור.  הרכס שמזרחית לו, הנקרא כאן רכס מגדים, הוא הרכס עליו יושבות ג'יסר אל זרקא, מעגן מיכאל הרכבת וכביש 2. היישובים

 האם היו פעם משחקים אולימפיים בקיסריה? ובכן, כפי שנהג לומר שמעון פרס ז"ל, כן ולא. היו משחקים שנערכו כל ארבע שנים, כמו האולימפיאדה. מתי, למה וכמה? על זה בכתבה הבאה שהכנו (כמו שאומרים בטלוויזיה). זוכרים את הסרט "קליאופטרה" עם ליז טיילור כקלאופטרה, רקס הריסון בתפקיד יוליוס קיסר, ריצ'רד ברטון בתפקיד מרקוס אנטוניוס ורודי מקדואל בתפקיד אוקטווינוס? הסרט התפרסם מאד בתחילת שנות השישים הן בזכות האהבה שניצתה בין ליז טיילור לריצ'רד ברטון, שניהם נשואים אז כמובן לאחרים, והן בזכות ההשקעה העצומה בסרט שגרמה לאי הצלחתו הכלכלית למרות שגרף חמישה אוסקרים.  כרזת הסרט מתוך "ויקיפדיה" קליאופטרה (השביעית) מלכת מצרים בחסות רומא הייתה "גם יפה וגם אופה", כלומר משלה בעזרת מכלול כישוריה הנשיים והפוליטיים.  היא אחרונת מלכי מצרים של שושלת בית תלמי שמלכו במצרים מאז מות אלכסנדר הגדול ופיצול ממלכתו לשלושה חלקים. עם פיצול ממלכת אלכסנדר הייתה ארץ ישראל כמאה שנים תחת בית תלמי, ואחר כך עברה להיות תחת בית סלווקוס בסוריה, שממנו זכור לרעה מספרי המכבים וחג החנוכה אנטיוכוס אפיפנס, זה אש

 ומעשה שקרה  כך קרה: לפני כמה ימים אני, כמו כמה מאות  או יותר ידידיו של מיודענו רון שרצר מקבל ממנו עדכון רפואי.  בינות לצילומי הפרחים והשקיעות הוא הזכיר את מסע האפניים שלו בבריכות הדגים אותן בנה אביו, וה"פרלמנט" שמארח איתן שטנגר ושבו כדרך כל הפרלמנטים מעבירים שעתיים של דחקות וזיכרונות. בערך כמו שני הזקנים האלה ב"חבובות"... "הפרלמנט של איתן" עם רון במרכז.  ובין השאר רון כתב על אותו מפגש "הרעיון היה להיפגש עם פרלמנט המתקיים במסגריית איתן שטנגר בריכוז המדגה. חברים וותיקים מאד וגם צעירים ממני. כולם מימי במעין צבי. כול אחד מביא משהוא קטן לאכול וחוגגים בדיבורים בנושאים שונים. בטוח שעם גבי בחן לא ישעמם." וכאן מתחיל הסיפור: אתמול אני מקבל מרון טלפון והוא מספר לי שהאמא של אשתו של בנו מגד (כניראה זה ניקרא החותנת של מגד אבל אני לא בטוח...)  ראתה את שמי ונזכרה שהייתי טירון בפלוגת טירוני גולני בה היא הייתה הפקידה הפלוגתית והיא שולחת כמה תמונות מאותה תקופה. הפתעה שהתגלתה כהפתעה כפולה: בתמונות איתי מופיע גם ידיד מאד טוב של רון, מיכאל קאופמן שעבד עם רון הרבה מאד

 בבית הקברות שבזכרון יעקב, ממש בצמוד לבניין הטהרה מצידו המערבי ישנן 3 מצבות לזכר מתים/ נופלים שמקום קבורתם לא נודע: מצבה לזכר אהרון אהרונסון  האחת, לזכר אהרון אהרונסון שצלל בתאונת מטוס לתעלת להמנש כאשר טס מפריז ללונדון במסגרת פעילותו בתנועה הציונית.  יש אמנם חובבי סיפורי קונספירציה החושדים שתאונת המטוס הייתה "מיסתורית" וחשודה, אך אני לא מאמין בכך. מצבת זיכרון ליוסף אידלשטיין  שנפל במלחמת השחרור בקרב טירה בשרון אבל את עיני תפסה דווקא מצבה שלישית, המנוסחת בצורה מיוחדת ומיסתורית משהו: מצבה לזכר עזרא עפגין שנפל בשליחות ביטחונית במלחמת השיחרור מעצם הוספת כינויו "חורין" ברור שזה כינוי שניתן בתקופת המנדט ללוחמים בשורות המחתרות - הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י. אך מה היא אותה שליחות בטחונית מסתורית? חיפוש ראשון, באתרי הפלמ"ח וצה"ל העלה פרטים ביוגרפיים מעניינים: הבחור נולד באריתראה, גדל בזכרון ובשפייה, הצטרף לפלמ"ח ו למחלקה הערבית וכשהשתחרר גר בקיבוץ אפיקים שם היה אהוד מאד. באתר יזכור של צה"ל מופיעים רמזים לפעילותו במלחמת השחרור: " בפרוץ מלחמת-הע

איך מרוויחים כסף מביצה? כולנו יודעים שפעם היו בכבארה ביצות, ובאמצען היו טחנות קמח. טחנות הקמח גלגלו הרבה כסף יחסית, ולכן אזור כבארה היה אזור ג'יפתליק - אזור שבבעלות הסולטן ולא בבעלות אחד הכפרים שבסביבה. וכך הסולטן ניכס לעצמו את המיסים ממקומות רווחיים.  גשר - סכר - על נחל התנינים ועליו טחנות הקמח בתחילת המאה העשרים כבר נפוצו טחנות קמח שהונעו באנרגיה אחרת. בתחילה "טחנות רוח" וא"כ טחנות מבוססות מנועי בנזין או דיזל. מוכרת טחנת הקמח המונעת על ידי רוח בימין משה בירושלים. כך ערכו של שטח ובו מקור אנרגיה שהוא מים זורמים, ירד, ואזור ביצות כבארה נימסר כזיכיון לחברת יק"א - פיק"א שהחליטה לייבשו ולנצלו לחקלאות של פלחה. כבארה - חריש ראשוני עמוק באמצעות מחרשה מתהפכת שנגררת על ידי כבלים מ"פולרים" - קטרי קיטור שעומדים בקצות השורה כבארה - עיבוד הקרקע - זריעה (?) תיחוח בדיסק  והידוק - בין שני ה"פולרים" מונעים בקיטור.  נדמה לי שניתן לקבוע שהמקום לגידולי פלחה היה די בעייתי ביחס למקומות אחרים והתנובה לא הייתה גבוהה, וגם מי מעיינות הכבארה התגלו כמים מליחים  מיד

לכבודו של מיכאל שליו חברי הטוב המחלים מתאונה. מה הקשר בין מעין לבין קיסריה? מה באמת הקשר? ננסה להעלות השערות: השערה ראשונה - קבוצה גדולה של חברי שדות ים שהוקמה על חרבות קיסריה הצטרפה למעין צבי בעת הפילוג.  נכון, אבל לא לכך התכוונתי. השערה שניה - הסכר הצפוני של מאגר המים  בכברה, שניבנה כדי ליצור בריכת הרמה של המים שהובלו באמת המים הנמוכה, מהתקופה הביזנטית לקיסריה הוא גבול קרקעות מעין בכברה. זה הסכר שקראנו לו "הדרך הרומית" ומימנו זרמו כנראה מים שהפעילו את טחנת הקמח "שיך קטנני" הנקראת היום "אתר הדיג". כך היה נראה הסכר בערך כשמעין צבי עלתה על הקרקע.  הסכר הצפוני של מאגר המים הביזנטי בכברה - צילום של רשות העתיקות של המנדטורית  וכך זה ניראה במפה:  מפת הPEF מ1875: בתחתית המפה מסומן הסכר הצפוני (Dam), וממנו זרמו המים בתעלה (צבע כחול) עד ה-Mill היא תחנת הקמח שייך קטנני שמתחברת לדיפלה (נחל דליה) הנשפך לים נכון, אך גם לזה לא התכוונתי. וישנה גם השערה שלישית : המעיין, עיינות שומי. שם הכל התחיל...  כזכור לכולנו השם מעיין כשמה של קבוצת מעין מגיע מהסיפור הבא: מתוך "