כמעין המתגבר

 בכל שנה בערב סדר אנו מספרים ביציאת מצרייים, איך "בעזרת השם" יצאנו ממצריים ופרעו וצבאו שרדף אחרי עם ישראל טבע בים. מהיכן לקוח סיפור הטביעה בים? האם יש לו מקור היסטורי או שמא זה דמיון? כל סיפור, אפילו כל קונספירציה טובה, צריך שיהיה לו גרעין של אמת, לפחות מה שנחשב לאמת לאמיתה באזני המאזינים לסיפור . האם יש בהיסטוריה החוץ תנכי"ת מקרה בו צבא טבע? מסתבר שכן, ובקרבת הזמן בו חל סיפור יציאת מצריים: קרב קדש: במאה ה-13 לפני הספירה מלך במצריים לאורך הרבה עשרות שנים מלך בשם רעמסס השני. כידוע מי ששולט ושורד הוא שכותב את ההיסטוריה וכך דאג אותו רעמסס לספר את סיפור גבורתו בקרב המכונן הוא קרב קדש, באמצעי התעמולה של אותם ימים: ציורי קיר המספרים את סיפור הקרב וגדולתו של רעמסס המלך שנתמך על ידי האלים. כך הפך סיפור המעשה לסיפור ידוע במצריים, לפחות למעמד ה"עלית הכוהנית", יודעי קרוא וכתוב ומספרי הסיפורים. רעמסס השני הקים מקדשים עצומים ששרדו עד היום בכל רחבי מצרים (כלומר לאורך הנילוס) ובהם חקוק באבן תולדות הקרב וגדולת המלך. הוא גם הקים במזרח הדלתא של הנילוס עיר בשם פי רעמסס (שבסיפור

מצוק חוטם הכרמל - מבט מבנימינה צפונה  כולנו מכירים את המצוקים הגדולים שלאורך הכרמל בצדו המערבי, מ"חוטם הכרמל" בואכה בנימינה בדרום ועד למבואות חיפה במצפון הכרמל. האם הם ככל מצוק אחר וכיצד בכלל הם נוצרו? ראשית, מה ההבדל בין צוק או צוקים למצוק? כניראה שאין הבדל... אם נשתמש תוך שינוי קל במשפט של שייקה אופיר מתוך אחד ממערכוניו " הצוקים של הנגב אינם כמו הצוקים של הכרמל"... גם בנגב ובגליל ולמעשה בכל הארץ יש מצוקים בעיקר במקום בו נחשפת שכבת סלע קשה בעקבות שבר גיאולוגי או התחתרות נחל, או אפילו תזוזת קרחונים על פני סלעים קשים. במה שונים מצוקי הכרמל, שעליהם נמצאת מעין צבי ממצוקי כל אזור אחר בארץ? לפי דברי החוקרים מצוקי הכרמל נוצרו  כשוניות . כמו שוניות האלמוגים הצומחות לאורך מפרץ אילת . ייתכן אפילו ששוניות אלה הן "שונית מחסום " כמו "שונית המחסום הגדולה" - אותה שונית ענק הבנויה מאלמוגים הנמצאת לאורך החוף האוסטרלי. שונית המחסום הגדולה במבט מהחלל. משמאל בתמונה יבשת אוסטרליה מה זו שונית? שונית (REEF) זה גוף סלע הצומח על ידי בעלי חיים, בימינו בעיקר אלמוגים, בים

 חברנו יהודה פלג ז"ל חקר, גילה וכתב על אמות המים העתיקות באזורנו. לפי מאמרו שפורסם היו שתי אמות מים לכיוון דור העתיקה. הבה ניבחן, במפות ובצילומים מה היה ומה נותר משתי אמות אלה.  ונתחיל כאן באמה הדרומית, זו שהזרימה מים מכברה לעבר דור העתיקה. והשאלות הן: מתי נבנתה, היכן עברה, להיכן בדיוק הגיע ולשם מה נבנתה בכלל? הערה כללית חשובה: יש דמיון רב בין דור לקיסריה. שתיהן ערי נמל. שתיהן נמצאות בסביבה עשירה מאד במים מתוקים זמינים! ולכל אחת מהן היו שתי אמות מים: אחת גבוהה ואחת נמוכה: לקיסריה נבנתה אמת המים הגבוהה ממעיינות נחל התנינים במרחק רב מהעיר, ואחת נמוכה שמשכה מים בשפע מאזור כברה דרומה לקיסריה. גם לדור היו שתי אמות מים: האחת גבוהה שמשכה מים ממעיינות נחל דליה והשנייה נמוכה שמשכה את מימיה מ- כברה  צפונה לדור. ועוד משותף להן ששתיהן נחקרו על ידי יהודה פלג שבעקבות מחקרו אנו פוסעים. ראשית הינה מבט כללי על האמה מכברה ועד נמל דור.  בגלל המורכבות חילקתי את האמה לחלקים נושאיים המסומנים באותיות A-E עם שני צמתים המסומנים בעיגול ומספרים 1-2. אמת המים הדרומית לדור קטעים A-E בעיקר לאורך כביש החוף .

  תחנת רכבת זיכרון יעקב. כבר שנים שהרכבת לא עוצרת כאן יותר... שנים רבות הייתה כאן תחנה ששימשה את אנשי הסביבה וגם להובלת משאות. ואפילו אזור תעשיה הוקם בצמידות לתחנה. שהיום נקרא "מול זכרון" אך פעם הוקם עבור מפעל "אלסינט" ויורשיו.  אך האם זה היה מקום התחנה תמיד? ואם לא, היכן עצרה הרכבת, למה עצרה שם ומדוע הועברה התחנה לזכרון? מילוי מים בקטר קיטור בתחנת זיכרון יעקב , בעת חנוכת קו הרכבת של רכבת ישראל. בתמונה שר התחבורה הראשון דוד רמז שעל שמו בית רמז וגם קבור בזכרון יעקב. מהיכן אנו יודעים שהיה בכלל מקום עצירה קודם לתחנת זכרון? בחודש ספטמבר 1918 כובשים הבריטים תוך יומיים את כל צפון הארץ, מהירקון וצפונה ותוך חודשיים מעצמות המרכז שכוללות את גרמניה, אוסטריה וטורקיה נכנעות ואנגליה משתיתה שלטון צבאי על כל ארץ ישראל וגם סביב,  הצבא האנגלי סולל במהירות רבה מסילת רכבת  מתול-כרם עד חיפה, מסילה המקצרת משמעותית את המסילה הטורקית מתול-כרם דרך ג'נין ועפולה ועד חיפה. הרכבות של אז מונעות בקטרי קיטור ולכאלה יש לספק מים לעיתים מזומנות. מהנדסי הרכבת מחפשים מקור מים זמין באזור זכרון ומזה

אומרים שההיסטוריה חוזרת פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שניה כפארסה... אז המציאות הנוראית אותה פגשנו ב"שבת השחורה" 7/10/2023היא שילוב של מציאות טראגית לאין שיעור עם ממשלה והעומד בראשה שזה מופע טרגי קומדי אם לא היה כולו על חשבוננו ולנגד עינינו. ולכן אני מפרסם שנית את הרשומה על תולדות מקלטי מעין צבי שפורסמה לראשונה במאי 2022, בתקווה שבכל זאת לא נזדקק להם, למקלטים...  לפני זמן מה פרסמתי רשומה (פוסט) על נושא עמדות ומקלטים במעין ראה כאן  . ובכל זאת אני רוצה לתת מבט יותר ממוקד על נושא המקלוט בהקשר לתנאי הסביבה המשתנה עם השנים. בניית מקלטים הייתה תמיד קשורה גם בתקציבים וגם בדרישות המדינה, כמו גם בסוג האיומים של אותה עת.  בשנות המרד הערבי או "המאורעות" בלשוננו 1936-1939 האיום היה ירי מרובים ותת מקלעים. לפיכך הפתרון היה בניית מחסות - חומה לעצירת כדורים ביישובי חומה ומגדל, גם במעין, ובתי ביטחון דו קומתיים שניבנו לצורך מחסה לילדים, למזכירות ופונקציות מרכזיות. קבוצת מעין בנתה בית ביטחון בהיותה ליד כפר ביל"ו (במקום הוקם אחר כך מחנה ביל"ו ממנו יצאו השיירות הגדולות במלחמת השחרור