כמעין המתגבר

אומרים שההיסטוריה חוזרת פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שניה כפארסה... אז המציאות הנוראית אותה פגשנו ב"שבת השחורה" 7/10/2023היא שילוב של מציאות טראגית לאין שיעור עם ממשלה והעומד בראשה שזה מופע טרגי קומדי אם לא היה כולו על חשבוננו ולנגד עינינו. ולכן אני מפרסם שנית את הרשומה על תולדות מקלטי מעין צבי שפורסמה לראשונה במאי 2022, בתקווה שבכל זאת לא נזדקק להם, למקלטים...  לפני זמן מה פרסמתי רשומה (פוסט) על נושא עמדות ומקלטים במעין ראה כאן  . ובכל זאת אני רוצה לתת מבט יותר ממוקד על נושא המקלוט בהקשר לתנאי הסביבה המשתנה עם השנים. בניית מקלטים הייתה תמיד קשורה גם בתקציבים וגם בדרישות המדינה, כמו גם בסוג האיומים של אותה עת.  בשנות המרד הערבי או "המאורעות" בלשוננו 1936-1939 האיום היה ירי מרובים ותת מקלעים. לפיכך הפתרון היה בניית מחסות - חומה לעצירת כדורים ביישובי חומה ומגדל, גם במעין, ובתי ביטחון דו קומתיים שניבנו לצורך מחסה לילדים, למזכירות ופונקציות מרכזיות. קבוצת מעין בנתה בית ביטחון בהיותה ליד כפר ביל"ו (במקום הוקם אחר כך מחנה ביל"ו ממנו יצאו השיירות הגדולות במלחמת השחרור

  בקצה מעין צבי, בצמוד לעמדת השמירה הניצבת שם עוד מימי המנדט הבריטי, ישנה מערה קטנה, שבהיותה אתר עתיקות מוקפת גדרות כדי למנוע פגיעה בה בעת בניית בית המלון שם.  ממתי המערה? לשם מה שמשה? ומה הקשר למלחמת ששת הימים? תכנית המתאר העדכנית של המלון של הקבלן תורג'מן נראית כך: תכנית מתאר של אזור המערה. המערה עצמה בתוך שטח ציבורי פתוח המשמש כמסדרון מעבר בין מעין צבי לזכרון יעקב בהתאם לחוק העתיקות בוצעה ב 2016 "חפירת הצלה" על ידי רשות העתיקות (במימון הקבלן) באזורים המיועדים לבניה - בתים ובית מלון וכך נישארה לה המערה בלתי חפורה ובלתי בדוקה לטובת הדורות הבאים. ומה נמצא בחפירות? לא הרבה. להזכירכם שמרבית שטח בית המלון הייתה כמעט מישורית וניתנת לעיבוד חקלאי וזו הסיבה ששטח המיועד לבית המלון בולט לתוך שטח מעין צבי. שטח  זה הוגדר עוד כשטח השייך לכפר זמארין עת נרכש פעם ראשונה ב 1876 בערך, בתקופה העות'מנית, על ידי פרנסיס ז'רמן שמכר אותו כעבור מספר שנים לראשוני זיכרון יעקב, ומאז זה שייך לזכרון, גם אם שימש לאורוות הסוסים שהייתה במקום. בחפירה נמצאו ערמת סיקול אבנים ושומרה (מקום מבונה, בד&

הגשר הצפוני שמעל נחל דליה / הדיפלה ברשומה הקודמת עסקתי בשאלה היכן זרם נהר הדיפלה הוא ואדי דליה בתקופות השונות, הינה כאן . והראיתי שכבר בתקופות קדומות, מאד נחפרו שתי תעלות ניקוז  לצורך ניקוז מי השיטפונות של נחל דליה כך שיחצו את רכס הכורכר הנקרא גם רכס מגדים ויתנקזו לים.  הינה כאן: הקווים האדומים על המפה מסמנים את תעלות הניקוז שנחפרו בימי קדם כדי לאפשר את ניקוז מי הדיפלה ממזרח לרכז הכורכר למערבו. תעלות אלה קיימות עד היום כמובן שתעלות שכיוונן הכללי מזרח - מערב מפריעות לתנועה בכיוון צפון דרום ולכן נדרש לבנות מעליהן גשרים.  אם נלך אחורה הרי בתקופה הרומית הדרך מקיסריה צפונה לעבר דור עברה ממש על חוף הים. היא עברה על הגשר שבשפך נחל התנינים (ליד קרוקודילופוליס- תל תנינים), והמשיכה ממש על החוף עד דור שם זזה קצת מזרחה לצד מערב של רכס הכורכר, ממערב למושב הבונים.  על כך תוכלו לקרוא  כאן . יש מפות ונמצאו בצד הדרך אבני מיל שעליהם, כמקובל בתקופה הרומית, נחקק שמו של הקיסר ששיפץ את הדרך. 5 כאלה נמצאו ממש בשפך ה"תעלה האנגלית" לים (ואינן בנמצא יותר, אולי נקברו בעת השינויים הרבים שנעשו בחוף מעין