סיפור לט"ו בשבט - ואלס להגנת ה-צבר!
לכבוד ט"ו בשבט נספר הפעם את סיפורו של הצבר - לא של הצבר הישראלי, ולא בדיוק זכר הכפרים הערביים החרבים ונטושים. הפעם ננסה להבין מדוע ואיך הגיע לכאן הקקטוס האמריקאי, הזר וה"פולש" שהתאזרח ושהפך להיות סמל משותף לשני עמים הנלחמים על ארץ דלה גם בחלב וגם בדבש בנגוד להבטחות אלוהים למשה, וכל מה שיש בה נוצר בידי בני אדם...וזאת כאשר גם לו, לצבר, כדברי שירה של נעמי שמר - אין לו עלי גביע, ולא עלים בכלל שהפכו לקוצים, ובכל זאת סמל של שני עמים! צמח הצבר שופוני! כשיעקב אבינו בסיפור המקראי רוצה להראות לכל העולם מי הוא המועדף והנבחר מכל האחים הוא נותן ליוסף כתונת פסים ושולח אותו להראותה לאחיו- והמשך הסיפור ידוע...היום העשירים ביותר בעולם מפגינים את עושרם בסוג הרכב, במטוס הפרטי ואפילו בטיסות לחלל, מה שנקרא "שופוני", אבל בימי קדם הצבע שעל הבגד סימן את עושרו וחשיבותו של האדם. כך למשל בקיסרות הרומית היה מותר רק לקיסר ללבוש גלימה שכולה צבע ארגמן - זה היה סימן למלכות ולא שום כתר... הינה למשל פסל של קיסר רומי - אולי אדריאנוס - ברחוב הביזנטי בקיסריה . (בדומה גם פסלים רבים אחרים שהיום...