פרדס נזלה - היה סיבת הגעת קבוצת מעין להתיישבות כאן במקום הזה, לרגלי זכרון יעקב, בשנת 1938. פרדס נזלה היה אחת הסיבות שגרמו לפיק"א להיענות לבקשת הקבוצה שחיפשה מקום להתיישבות. וכפי שמתואר בספר שנת החמישים בעודם עוסקים בהקמת המחנה והחומה בשטח שהוקצה בקצה הדרומי של נזלה וכבר נקראו כמה אנשים להתחיל בעיבוד הפרדס (כלומר לעשב יבלית...). הפרדס, הבארות ומטע האקליפטוס היו הנכסים הראשונים שהקבוצה קיבלה או קנתה מפיק"א כדי להתפרנס מהם.
כך ניראה מטע האבוקדו של מעין צבי בנזלה היום:
 |
מטע האבוקדו היום בנזלה של אז
|
אך לפני שמספרים את זיכרונות מעין מהמקום, נבדוק מה היה שם מקודם, ונתחיל בהיסטוריה המאד רחוקה: ההיסטוריה הרחוקה באמת נקברה תחת כביש 4, אך למזלנו נערכו חפירות מסודרות על ידי רשות העתיקות. ממצאי החפירה העיקריים היו שאריות של תעשיית זכוכית מתחילת התקופה המוסלמית הקדומה (לפני הצלבנים, המאה השמינית לספירה) , ושרידי מגדל צלבני ריבועי שאורך כל אחת מצלעותיו 21 מטר. הייתה במקום מערת קבורה ולכן הקפידו הארכיאולוגים בלחץ חרדים קיצוניים להציב עמודי בטון שעליהם יצקו משטח בטון ועליו נבנה הכביש. כך נוצר חלל בין אזור החפירה לבין הכביש, והוסיפו צינורות כך שבהגיע יום תחיית המתים הנשמות יוכלו להגיע ללא הפרעה... הינה תמונה, קצת צפונה לבאר A:
 |
| "צינור לשחרור נשמות" מצפון לבאר A בנזלה |
בשנת 1882 נוסדה זכרון בזמרין ותוך כמה חודשים הגיע הברון רוטשילד והציל אותם. ובשנת 1889 הוא רוכש אדמות נוספות לאדמות זמרין, את אדמות בת שלמה, ושפיה, ואת אדמות נזלה - המדרון. בנזלה הוא נוטע שלשה סוגי גידולים: במידרון הגבוה - גפנים, מערבה מהם, מעבר לשביל שהוא היום כביש 4 נוטע פרדס (ייתכן שלפני הפרדס היה גם שם גפנים) ומערבה לפרדס אקליפטוסים. הינה מפת המקום:
 |
מפת פרדס נזלה - בתחתית וצמוד לכביש - תפוזים וארבעת בתי הבאר (כולל הבאר של זיכרון בצד שמאל), באמצע חורשת האקליפטוסים ולמעלה, ממערב, שטח ביצתי שבו ניבנו בריכות הדגים הראשונות (המפה - באדיבות הארכיון הציוני)
|
הכרמים הם חלק מתכניתו של הברון להפוך את זיכרון למרכז ייצור ויצוא יין, בדומה לכפר שייצר את יקבי רוטשילד המפורסמים בצרפת. ובנוסף לכרמים שניטעו לא רק בנזלה אלא גם בכל ביקעת שפיה עד בת שלמה, ניבנה היקב ובית החרושת לזכוכית לייצור בקבוקים בטנטורה.
הפרדס תפוזים הינו גידול חדש יחסית שהתחילו לגדלו בסביבות יפו בעיקר ביוזמת המתיישבים הגרמנים טמפלרים. אזור יפו דומה מאד לאזור נזלה - מרזבה ובה מי תהום גבוהים וזמינים ונמל קרוב יחסית.
האקליפטוסים היו יוזמת הברון
לטיהור האוויר - אז טרם ידעו על היתוש הגורם למחלת המלריה והייתה מחשבה שהמחלה נגרמת על ידי הריח הרע העולה מביצות. לכן חשב הברון שריח האקליפטוס ישפיע לטובה. בהמשך גילו את היתוש ולכן ייבשו ביצות על ידי ניקוז וריססו נגדו. והאקליפטוסים שימשו לתעשיות עץ. במלחמת העולם הראשונה, כשכל העצים כולל אפילו עצי מאכל גויסו למאמץ המלחמתי של הטורקים, קיבלו הזיכרונים אישור מיוחד מהפיקוד הטורקי להשתמש בעצי האקליפטוס לפחמים
לבישול ולחימום.
הינה צילום כללי של הפרדס:
 |
| נזלה 1912 - מלפנים כרם ומאחור הפרדס וברקע האקליפטוסים. (בין האקליפטוסים רואים תימרות עשן - אולי הכנת פחמים) |
בתחתית התמונה, כלומר ממזרח לכרמים, רואים בברור מספר עצי דקל - אלה עצים שהם או צאצאיהם קיימים עד היום ליד קידוח באר דקל, והם מעידים על מי תהום גבוהים ואולי מעיין שהיה פעם באזור.
והינה עוד תמונה במבט על:
 |
נזלה מבט כללי -מימין באר B. ניתן להבחין במבנים שהם בתי אריזה הפזורים בפרדס. מאחור יער האקליפטוסים ומאחור ועד לפסי הרכבת שלוליות חורף ושטחים מעובדים של ערביי טנטורה
|
ולפני תמונות של עבודות בפרדס יש להבין כמה נושאים בסיסיים: פרדסי התפוזים היו
קפיצת מדרגה מבחינה חקלאית, תובלתית, שיווקית וגם הונית: מבחינה
חקלאית, זהו גידול שלחין ולא בעל. בניגוד לכרמי יין וכרמי זיתים הגדלים בישראל גם ללא השקיה, פרדסי תפוזים דורשים השקייה ולכן
תנאי לנטיעת פרדסים הוא השקיה - חפירת בארות ואמצעים מכניים לשאיבת המים. אמצעים מכניים טרם היות חשמל בארץ כללו מנוע (תחילה קיטור ואח"כ גזוגנרטור, בנזין וכו'),ומשאבה.
הובלה - תפוזים זה מטען כבד ומאחר שיועדו ליצוא לאירופה כפרי מותרות, התפתחות אוניות מנוע (קיטור או דיזל) שאינן תלויות ברוח ולכן
תנאי ליצוא תפוזים הוא אניות עם מנוע וקווי הובלה קבועים.
שיווקית - כי התפוזים הם פרי מותרות ולכן דורש מערכת שיווק ענפה - וכך גם פותח המותג תפוזי JAFFA על בסיס זן תפוזי השמוטי הפופולארי. ו
הונית - כי ההשקעה הנדרשת בעיבודים עד תחילת קטיף ראשון, חפירת הבארות ותעלות השקיה - כל אלה דרשו השקעת הון גדולה מאד. לכן גם הפרדס נישמר כפרוייקט של הברון / יק"א / פיק"א ולא חולק לאיכרי זכרון.
הינה תמונה של באר A ששרדה, ולידה בריכת האגירה. ממנה יצאו תעלות השקייה בנויות, שאבניהן נלקחו על ידי חברי מעין לבניית הבתים הראשונים.
 |
| באר A היום - הבאר נמצאת מתחת לבנין השמאלי ומימין לו המבנה שעליו השלט הכחול - מבנה לשימור מטעם המועצה לשימור מבנים - זהו שארית בריכת ההשקיה בה נאגרו המים שנשאבו מהבאר לפני הזרמתם בתעלות לפרדס |
תמונות מהפרדס לפני בוא מעין
מקורות
- מפת נזלה - מהארכיון הציוני
- תמונות עבר - מארכיונו של חיליק לייטנר וארכיון זכרון יעקב
- תמונות עכשוויות - גבי בחן
מעניין מאוד, כל הכבוד גבי.
השבמחקתודה רבה. מי המגיב?
מחקיפה מאד.
השבמחק