מה הם כל הבורות האלה? המחצבות שסביבנו בעת העתיקה

 כמעט על כל הר או גבעה באזורנו אנו נתקלים בבורות קטנים או גדולים, עתיקים וחדשים יותר, שהם שאריות למחצבות שמהם כרו או כורים חומר לבניה. עד תחילת המאה העשרים חצבו אבנים לבניה ומאז שהומצא הבטון המזויין בברזל חוצבים בעיקר חצץ חול וגיר, המשמשים לבניה ולדרכים וכבישים.  מאחר ומעין צבי נמצאת בשולי הרי הכרמל, ליד רכס הכורכר ובקרבת אזור שהיה מיושב במרבית התקופות נסקור את המחצבות שסביבנו מאז ועד היום, ככל שניתן מהעבר להווה.

מחצבה ישנה ליד רמת הנדיב 

בעולם העתיק:

את הממלכות הראשונות בעולם אנו מוצאים בעמקי הנהרות הגדולים. הנילוס במצריים והפרת והחידקל במסופוטמיה. מדוע דווקא שם? כנראה בעיקר בגלל חוק ארכימדס גוף נעשה קל במים כמשקל המים שהוא דוחה, ולכן היה קל להוביל במים סחורות שמהן מתפתחת כלכלה ואירגון מדינתי על יותר מיישוב אחד לאורך הנהר, שממילא הוא האזור היותר מיושב (אספקת מים קבועה לחקלאות) 

בניה בבוץ

מאחר ובמזרח התיכון הממלכות הגדולות (מצרים וממלכות מסופוטמיה - אור, אשור, בבל פרס וכו') התפתחו באזורים מדבריים, היו שני סוגי בניה: בלבני בוץ ובאבן. הבניה באבני בוץ פשוטה כשכל מה שנדרש להכנתן הוא אדמה וקש ("תבן אין לנו ולבנים אומרים לנו עשו"- מהתנ"ך), חומרים הנמצאים בכל מקום ובכל זמן, ולכן לא נדרשת הובלה, רק שחוזקם מועט ודורשים תחזוקה רבה וטיח להגנה מפני הגשם.  

תמונת בניית בתים מלבני בוץ 

עשיית לבנים מבוץ המתייבשים בשמש - מצרים 1980

גם לשיטת הבניה בלבני בוץ הייתה עקומת למידה, למשל איך בונים בלבני בוץ קשת כך שתוכל לשאת משא מעליה (בדרך כלל עשו גג או אפילו קומה שניה עם מוטות עץ - לדוגמא ארזי הלבנון שתמכו על פי התנ"ך בגג בית המקדש של שלמה). אולי אפילו זה קרה באזורנו הקרוב. הינה למשל הקשת השלמה הקדומה ביותר שהתגלתה בתל דן:

שער הקשת השלם הקדום בעולם - תל דן. עשוי לבני בוץ. נשמר דווקא בגלל שהחל להתמוטט עוד בזמנים קדומים ולכן נסתם ויצא משימוש ובמקומו נבנה שער אחר, מאבן. מעליו כיפה מודרנית לשמירתו. 
לעומתו שער אפילו קדום יותר, שניבנה מלבני בוץ, והתמוטט במהלך השנים. זה שער העיר אשקלון. שער עיר או בית השער הוא מבנה רחב,  שבו מקום לכיתת משמר ומאחר וזה המקום הרגיש ביותר בחומת העיר הוא מבוצר יותר. הינה שער העיר העתיק באשקלון, הקרוב לים. 
שער העיר אשקלון - עשוי לבני בוץ ומשוחזר בחלקו העליון
בניה באבן
השליטים והעשירים בימי  קדם לא רק שאפו לחיי נצח, כמו שייחסו לאלים בכל המיתלוגיות או לפחות לחיים בעולם הבא, אלא גם בנו מבנים לנצח, כארמונות, קברים ואנדרטות ואת אלה בנו מאבנים אותן היה צורך לחצוב ולהוביל, לעיתים על פני מרחקים גדולים וגם להציב במקום המתוכנן. חציבה הובלה והצבת אבנים באין כוחות מכניים כמו היום מהווה בעיה גדולה ודורשת פיתוח ידע נרחב. 

תמונת הפירמידה הגדולה בגיזה

אתר הפירמידות בגיזה במצרים. בנויה כמובן באבן ממחצבות בסביבה. שימו לב לראש הפירמידה הגדולה -  למעשה כל הפירמידה הייתה בנויה עם מעטפת חלקה כזו, אך האבנים נשדדו במהלך השנים לבניית בתים בקהיר. הפירמידה היא למעשה קבר של המלך עם כל  הציוד לעולם הבא. ומאחר ושוד קברים היה מקצוע גם בעת העתיקה השתדלו לאטום את הפירמידה מכל צדדיה.

לעיתים רצו לבנות באמצעות אבן מיוחדת, לא באבן מקומית. למשל במצרים החליטו לבנות אובליסק מאבן אחת גדולה וחזקה, גם אם נדרשת הובלה למרחקים עצומים. 

תמונת מחצבת האובליסק השבור במחצבה במצרים



מחצבה ליד אסואן במצרים בה נחצבו אובליסקים וממנה הובלו - כ 500 קילומטר על סירה על הנילוס, עד לאזור קהיר של היום. בתמונה אובליסק שבור (ולכן נשאר במקום) ועליו עומדת רות שלו ז"ל
אותו האובליסק מימי מלכת מצרים  חתשפסות - 1500 לפני הספירה במחצבה. הוא באורך 42 מטר ומשקלו יכול להגיע ל-1,200 טון! 




דוגמא נוספת לחציבת עמוד ענק - כולו יחידה אחת (מונובלוק), התגלתה במחצבה עתיקה במגרש הרוסים בירושלים, וזכתה לכינוי "עוג מלך הבשן"
עמוד ענק חצוב חלקית במגרש הרוסים, שזכה לכינוי "עוג מלך הבשן"... העמוד כנראה נסדק ולכן ניזנח.  את העמוד היו מחברים לבסיס ולכותרת מעליו באמצעות פין עשוי עופרת. לכן בדרך כלל נוכל לראות בשני קצוות חוליות עמוד חורים במרכז המשמשים לחיבור באמצעות מחבר, שגם, עשוי עופרת, לחוליה הבאה


דוגמאות נוספות אלה מחצבות לאבן מיוחדת הנישאת למרחקים. כל העמודים או הפסלים עשויים שיש או גרניט - סלעים שכלל לא נמצאים בארץ והובאו בדרך הים ממקומות אחרים. למשל פסל מוכר של קיסר מקיסריה, עשוי אבן בצבע סגול הוא צבע המלכות  מאבן מסוג פורפיר שנמצאת רק במצרים העליונה.
פסל קיסר רומי בקיסריה. הראש היה ניתן להחלפה... האבן בצבע סגול לא קיימת בארץ ומכאן שהובאה ממרחקים, כנראה ממצרים.

איך חצבו?
הינה סכמת התהליך:

תמונה תיאורית של חציבה של פעם מנבי סמואל. את האבנים הפרידו באמצעות תקיעת יתדות עץ רבות  שכאשר מרטיבים אותן הן מתנפחות ויוצרות סדק.

ציור סכמטי של מחצבת אבנים שאת שרידיה ניתן לראות בנבי סמואל. 

ואיך הובילו ביבשה? באין מכונות הסתפקו באנרגיה של העולם העתיק  בני אדם ובהמות.אבל לשנע למיקום מדויק אבן במשקל 500 טון ואפילו יותר - זו שאלה גדולה. בייחוד במקומות בהם אין נהר או ים. למשל בבסיס הר הבית בתוך מנהרות הכותל יש אבן במשקל כ 500 טון! או לדוגמא אבני הענק במקדשים הרומיים בבעל-בק בלבנון:



מאחר וההובלה הייתה תמיד מסובכת ויקרה חצבו קרוב ככל שניתן למקום בו בנו.  וכאן אנו מגיעים לאזורנו הקרוב.  המחצבות הקדומות ביותר הן גם הקרובות ביותר אלינו. כל הבורות שנמצאים סביב רמת הנדיב נוצרו על ידי מחצבות אבנים לבניה.

מחצבות באזורנו מהעת העתיקה

מחצבות ברמת הנדיב

מחצבה עתיקה, אחת מרבות מאד כמותה, ליד רמת הנדיב
בור חצוב שהתמלא מים מהגשם - רמת הנדיב ליד שכונת בית רמז

מחצבות עבור מי? עבור מה? כנראה עבור הבניין הקרוב הלא הוא הבניין הענק הנמצא מעל עין צור, באום אל עלק

המבנה הגדול באום אל עלק -תל צור לאחר שיחזור. האבנים נחצבו בסביבה הקרובה - ברמת הנדיב. יש  לקחת בחשבון שאבנים רבות מאד נלקחו במהלך הדורות מהמבנה לבניית מבנים מאוחרים יותר בסביבה
והינה ציור של שיחזור כיצד ניראה היה המבנה הגדול הזה בחורבת עלק
הצעת שחזור חורבת עלק (לפי יזהר הירשפלד) - מבנה מבוצר גדול מאד, ולידו שובך יונים שנועד לייצור זבל עופות לזיבול הגנים החקלאיים המושקים במימי עין צור. המעיין גם שימש כבית מרחץ ובתקופה מסוימת נבנתה אמה קטנה שהובילה את מימיו למכלול המבנים בשוני כנראה התחברה גם לאמה הגדולה לקיסריה

המבנה הגדול באום אל עלק מתוארך על ידי החופר במקום יזהר הירשפלד ז"ל לזמנו של הורודס במאה הראשונה לפנה"ס ואילו על פי יותם טפר התחלת המבנה מוקדמת לתקופת החשמונאים. 

כנהוג מאז ועד היום חלק מהאבנים נלקחו לשימוש נוסף במבנים בתקופות מאוחרות יותר, בסביבה הקרובה. בתקופה הרומית ניבנה בעין צור בית מרחץ רומי אופייני, ולא רחוק משם, בחירבת ג'אבר שבכניסה לשיכון מזרח לשעבר בזכרון, נמצא בית מרחץ נוסף שנחפר וכוסה לנצח...

דוגמא נוספת אף היא מהתקופה ההלניסטית היא העיר דור העתיקה שנבנתה על רכס הכורכר ולכן נבנתה בעיקר מאבני כורכר שנחצבו בקירבת מקום.

דור העתיקה

הינה ציור תמונת  המגדל (הבורג') הצלבני בדור בסביבות 1882, עומד "על כרעי תרנגולת".... שימו לב לחפיר - השקע שבין המגדל לעתיקות דור והיום הוא כמעט סתום. המגדל התמוטט ב1895.

ציור המגדל - ה"בורג'" שהיה בדור העתיקה באמצע במאה ה-19. האבנים מעתיקות דור נלקחו ברובן לבניית הכפר בטנטורה וכשזה חרב שימשו לבנייה בזיכרון ויישובי סביבה אחרים

תמונת מחצבה ליד דור

מחצבה עתיקה ברכס הכורכר, מערבית לכביש החוף (2) מול נחשולים. אבן הכורכר נוחה מאד לחציבה ולכן רכס הכורכר שימש מקור עיקרי לחציבת אבנים לערים קרובת שניבנו - דור וקיסריה

וכמובן שבתקופה הרומית ביזנטית העיר המרכזית בארץ ישראל היא קיסריה המשופעת ככל עיר שלטון במבנים מרכזיים ובתי אמידים כמו גם במערכות שרות מרכזיות של מים זורמים ליופי ולביוב לסניטציה. 

הנימפאום  (מזרקת מים) בקיסריה. במרכז הנימפאום פסל של אלה, עשוי שיש מיובא (אין בארץ שיש)

ומהיכן נחצבו האבנים לבנייה? בעיקר מרכס הכורכר. זה מה שיצר את הבורות הענקיים ברכס בהן שוכנות היום ג'סר א זרקא ומעגן מיכאל, וגם אצלנו בין ברכות הדגים.

צלום אוויר מ1944 - הגבעה עליה נמצאת מעגן מיכאל היום. בכל שולי הגבעה המזרחיים רואים היטב  (השקעים השחורים) את המחצבות הרומיות מהן בנו את האקוודוקט ואת קיסריה

בשנת 638 כבשו המוסלמים את ארץ ישראל מידי הביזנטים. הם בנו מעט מאד. בין שתי תקופות האסלאמיות, הקדומה והמאוחרת, הייתה של הממלכה הצלבנית. הצלבנים כיידוע בנו מבצרים ענקיים להגנתם, גם באזורנו, ולהערכתי היו להם מספיק אבנים שנלקחו מהבניה הקודמת, הרומית ביזנטית, לעיתים תוך סיתות מחדש. אבל הסולטן הממלוכי בייברס שכבש את קיסריה מידי הצלבנים ב 1265 הרס אותה בהקפדה יתרה וכך נותר אזור החוף שומם עד ראשית העת החדשה.

ועל מחצבות בעת החדשה  ברשומה הבאה


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מנהרת היין הסודית

משטרת זיכרון

בלדה על מעיין וים או איך הגיעו מימי מעיין מבקעת הנדיב לשפך הדיפלה ולים