לנדיב הידוע קבר צנוע
במונח "הנדיב הידוע" יש סתירה פנימית. כי אם הוא ידוע מדוע לא לקרוא בשמו? אכן הביטוי הזה הומצא ממש מיד עם קבלת חסות הברון על המושבה החדשה שליד הכפר זמרין, שקראה לעצמה "שומרון" (כי האזור כולו מחוף הים ועד אזור שכם היה נקרא אז השומרון) והיום כמובן זכרון יעקב. תוך שנה מייסוד זכרון המשפחות הגיעו לפת לחם ולמעשה הברון רוטשילד החליט להצילם מרעב, ובתנאי שהם יקבלו על עצמם את מרותו.כמובן ששמו של הברון התגלה מהר מאד אך הביטוי נשאר ומסמל בעצם צניעות, סוג של "מתן בסתר".
איך מקימים מצבת זיכרון גם מרכזית וגם נסתרת, גם בולטת אך בו בזמן גם צנועה?
חברת פיק"א של הברון עשתה תחרות אדריכלים שבה השתתפו מרבית האדריכלים המובילים בארץ (השנה 1935 שנת השיא של העלייה החמישית מגרמניה, אוסטריה ופולניה, והיו רבים כאלה). כאשר הקונצפט של כולם היה הקמת מצבת זיכרון בולטת למרחוק בראש גבעה וסביבה גן זיכרון. הינה לדוגמא הצעתו של אדריכל אריה שרון שמבטאת היטב את הרעיון (האדריכל שרון הכיר את המקום מאחר והיה שייך לאחת מקבוצות השומר הצעיר שהתיישבה בבית חורי ליד עין צור עוד לפני לימודי אדריכלות, ושנים אחר כך הוא הכין את תכנית המתאר לקיבוץ מעין צבי).
![]() |
| מצד שמאל מגדל תצפית על ישובי הברון שבבסיסו הקבר ומצד ימין המגדל משובץ בגני זיכרון. מהכניסה המבקר עולה בתוך גן אל הקבר. |
![]() |
| דגם תכנית הקבר במערה והגנים סביב |
![]() |
| תכנית גן רמת הנדיב, חתומה על ידי אדריכל הגן שלמה וינברג. התכנית תלויה באחת הכיתות |
![]() |
| מפה מוגדל של אזור קבר רוטשילד עם הדגשת שינויים חשובים בביצוע מול התכנית |
שינוי נוסף: לפי התכנית שכאן המבקר עולה ישר אל הקבר, בעוד שבפועל חלקת הקבר מחוברת מערבה דרך מעין קניון ואין גישה ישירה מהשער לקבר. אני משער שהסיבה לשינוי הייתה להצניע עוד יותר את הקבר ולמעשה המבקר יכול ללכת על השביל ההיקפי בלי להבחין בכניסה לקבר.
והינה עוד חידה: בראיון עם האדריכל הראשי אוריאל שילר הוא מספר: "במורד תצפית גן המפלים גזמו את האלונים ונטעו ברושים כדי שהמבט יתמקד בנוף הנשקף מערבה למישור החוף והים התיכון". והינה תמונה המראה זאת:
![]() |
| צילום אוויר: מבט ממערב למזרח על גני הנדיב. במקום ברושים יש היום את הקקטוס דרצנה דרקו (דרקונית קנרית) |





תגובות
הוסף רשומת תגובה