מה היה במחלף זיכרון? - חורבת טפת במבט חדש

 לפני מספר שבועות הבחינו הבאים מחיפה ויורדים במחלף זכרון בצוות רשות העתיקות המנקה את השטח. מה הסיבה ומה היה שם?  הסיבה ברורה - הכנות להגדלת המחלף והרחבת כביש 2. שהרי רשות העתיקות ממומנת מחפירות הצלה. ומה כפי הניראה היה שם? מה היה המיוחד במקום הנקרא כעת חורבת טפת (על שם טפת בתו של המלך שלמה שנישאה נישואים פוליטיים למלך דור, לפי המסופר בתנ"ך) ומקודם נקרא המקום חורבת מזרעה?

כפי הניראה היה שם מפעל לייצור סוכר.

אך ראשית היכן חורבת טפת?
המקום קרוב מאד לגשר ה"רומי" העתיק אבל, מצד צפון לנחל דליה ובין כביש 2 לפסי הרכבת ולכן נגיש אך ורק מדרך עפר היוצאת דרומה מכביש הכניסה למושב דור, בין  פסי הרכבת ממערב לבין כביש 2 ממזרח. היה מפה:

חורבת טפת בין כביש 2 לפסי הרכבת, מצפון לנחל דליה והגעה מהכביש לדור

החורבה הייתה מוכרת כבר לפני 200 שנה אך נקראה אז חורבת מזרעה. הינה המקום במפה מנדטורית משנת 1927. שימו לב לנחל דליה או הדיפלה, שנקרא אז ואדי מזרעה, עוד בטרם עבר תיעול וניקוז מחדש ועבר קרוב מאד לח' טפת

חורבת טפת - ח' מזרעה הצמודה לנחל דליה (במפה ואדי מזרעה) במפה  משנת 1927

ומה הוא הסיפור? כשהצלבנים הגיעו עם מסע הצלב הראשון ב 1096 הם גילו שאחד הגידולים בעלי פוטנציאל כלכלי שאיננו מוכר באירופה הוא קנה הסוכר או המוצר המיוצר ממנו - הסוכר. הם  החלו לייצא את הסוכר לאירופה כמוצר איכותי בעיקר למטרות רפואיות.  אזורי גידול קני הסוכר בארץ שהתאימו לדרישות (הרבה מים והשקיה וטמפרטורה נוחה) היו בבקעת הירדן ומישור החוף מחוף הכרמל וצפונה לעבר עכו צור וצידון. את הקנים גידלו בהשקיה וליד השדות הוקמו בהשקעות הון גבוהות מפעלים לייצור סוכר. 

ייצור הסוכר היה כרוך במספר שלבים והרבה  עבודה: גידול הקנים בהשקיה, גדיעה והובלה למפעל, קיצוץ לאצבעות קטנות, ריסוק באמצעות ים  וממל ממש כמו ריסוק הזיתים, סחיטה במכבש -  שוב בדיוק  כמו  כבישת זיתים להוצאת השמן, ואחרי זה שלב מיוחד לסוכר והוא זיקוק. הסוכר ככל שהיה יותר לבן היה נחשב יותר איכותי ויותר בריא. הינה תיאור מפעל ייצור סוכר מימי הביניים  שבו  הוספתי את שלבי הייצור השונים:

מפעל ייצור סוכר בימי הביניים (מתוך ויקיפדיה)

ומדוע  סביר להניח שהיה בחורבת טפת-מזרעה מפעל לייצור סוכר?
ראשית, משום שבחפירה ראשונית בשנות השישים נמצא במקום כלי סוכר. בחפירת הבדיקה שנערכה על ידי רשות העתיקות לפני מספר שבועות לא נמצא כלי סוכר אך נמצאו הרבה שברי חרסים שנשלחו לבדיקה וטרם התקבלו תשובות. הינה כלי חרס לייצור סוכר, שזה למעשה משפך שבתחתיתו חור ממנו מטפטף הנוזל הסוכרי לכלי הסוכר.

כלי להפרדת הסכר מהאמולסיה

שנית, משום שבביקור במקום  הבחנתי באזור ההסקה של תנורי החימום להסקת סירי המתכת שבתוכם  התבשל הסוכר. היו שם אבנים שנשרפו בחום והיה גם שער כניסה לאזור ההסקה שדומה מאד לאזור ההסקה במפעל הסוכר בקוקליה בקפריסין, הינה כך: 

מימין תמונה מחורבת טפת ומשמאל אזור ההסקה במפעל  קוקליה קפריסין

בנוסף משערת  ד"ר ענת פלד - חוקרת הסוכר בארץ, שהשם מזרעה בא מלשון מעצרה שהיא מערכת ריסוק הזיתים - ים וממל בלשוננו.

ראינו שכניראה בחורבת טפת היתה מזקקה לייצור סוכר. האם הסיבה שנבנתה דווקא שם, קרוב מאד לנחל דליה כדי למשוך מים מהנחל? צריך לחכות לחפירות. אבל יש עוד עניין חשוב: החלק הקשה ביותר בתהליך הייצור הוא ריסוק הקנים לפני הסחיטה. האפשרות לייעול העבודה היא שימוש בכוח המים הזורמים, כמו בטחנת קמח, במקום בכוח בעלי חיים. הינה דוגמת מערכת ריסוק מונעת בעזרת בהמה:

ים וממל לריסוק קני סוכר מחורבת קוקליה בקפריסין (שימו לב כמה הוא עמוק)

והינה מדרום לחורבת טפת במרחק קטן ממנה ישנה טחנת קמח המוכרת לנו מאד,  והיא באתר הדייג של מעיין צבי.  בערך ב 1880 שופץ המקום על ידי שייך ערבי לטחנת קמח. האם 700  שנה קודם בנו כאן הצלבנים טחנה לריסוק קנים?  האם היה שימוש לריסוק קנים גם בטחנה הנמצאת במרכז הסכר הצפוני של כבארה (שפעלה גם בתקופה הצלבנית, בניגוד לטחנות שעל נחל תנינים)? ואם כך, אולי בנו הצלבנים את הגשר הקיים על נחל דליה ואת הגשר הנוסף שהיה בקרבת  אתר הדייג? 

הגשר הקיים על נחל דליה. האם צלבני? 

הגשר הנעלם - שהיה בקרבת אתר הדייג. המים הזורמים כבנחל איתן ממש הם המיים שמרוקנים את ביצת כברה.

ואולי שני הגשרים,  הקיים וזה שנעלם,  לא היו אלא לצורך הובלת הקנים לריסוק לפני סחיטה ובישול?

ואולי כל התעלות שמהן הרכיב חברנו יהודה פלג ז"ל את אמת המים הדרומית לקיסריה - לא היו אלא תעלות להשקיית שדות קני הסוכר ולצרכי זיקוק הסוכר?

דרוש מחקר נוסף.

 נחכה בחוסר סבלנות לחפירות רשות העתיקות בחרבת טפת להוכחת ההשערות, או הפרכתן.

נ.ב.

במעין צבי  גידלו פעם קני סוכר, כניראה כשובר רוח לבננות, כמו ברושים או עשב פיל, והילדים זכו "למצוץ" את מיץ הסוכר מתוך הקנה.

כמו כן היו למעין צבי שנים רבות  שדות סלק סוכר שהובל למפעל ייצור סוכר בעפולה.

ועד דבר: גדעון  זרון מספר שלפי החופרת של חירבת נזלה שמתחת כביש 4 (חגית טורגה גיליון 125 של ח.א.), נמצאו רמזים שהייתה במקום חווה צלבנית לגידול סוכר. זה איננו מופיע בדו"ח החפירה.

מקורות:

בעיקר סיפרה של ד"ר ענת פלד "סוכר בממלכת הצלבנים" הוצאת יד בן צבי 2009

תמונות מספר זה, מויקיפדיה, מהארכיון הציוני ושלי.

ענאן עזב - ארכיאולוג רשות העתיקות