כמעין המתגבר

  הצבא האנגלי:    בשנת 1918 כובש הצבא הבריטי את צפון הארץ (מהירקון וצפונה). תמו 400 שנות השלטון העות'מני ומתחילה תקופה חדשה בה הפיתוח הולך ומואץ. כדבר ראשון הם מרחיבים את סוללת הרכבת הטורקית הצרה מרפיח עד חדרה מזרח וסוללים מסילה חדשה משם לחיפה, ובכך קובעים את כל תנאי פיתוח האזור. זו גם דרך אורך ראשונה שנבנית בחוף הכרמל מאז הדרך הרומית שעברה לאורך החוף מקיסריה לחיפה. את המסילה הזו כבר איש לא יזיז.  כדי להימנע משקיעה אפשרית של המסילה באזורי ביצה או שלוליות חורף הם נצמדים לחוטם הכרמל מול בנימינה, ובערך בקצה המזרחי של הסכר הרומי הצפוני של כברה המסילה  חוצה את מרזבת כבארה בקו ישר  עד הגעה לרכס הכורכר בדיוק במקום בו חוצה הדיפלה את הרכס ומשם צמודה לצד מערב של רכס הכורכר. בשני מקומות הם מקימים גשרים גדולים עבור המסילה: האחד בקצה חוטם הכרמל, מול בנימינה וליד שוני מעל נחל התנינים, והשני מעל הדיפלה. מתחת גשר זה היה בזמנו מעבר מהמדגה לכיוון שדותינו בטנטורה. כך זה ניראה על מפה: סימון מסילת הרכבת הבריטית באזור הדיפלה 1918 על מפת הPEF מ 1875 תוך כשנתיים הבריטים משנים את ה...

נחל דליה - הדיפלה, במפת הקרן הבריטית מ 1875   מדרש השם:  השם דיפלה בערבית הרדוף הנחלים הנפוץ מאד כצמח אוהב מים.  הערבים נהגו לתת לכל קטע נחל שם מקומי וכך במפות מופיע השם של הדיפלה אפילו רק בחלקו שבין פרדיס לים, פעם כנחל פרדיס, פעם כנהר טנטורה ופעם כנחל מזרעה (כפר קטן שיפורט בהמשך). ובלי קשר לדיפלה  היה כפר ליד מקורות הנחל, מערבית לעין השופט, בשם דלית-א-רוחה שתרם את שמו לקיבוץ דליה. דליה הוא ענף של גפן בעברית.  כניראה וועדת השמות שקבעה שמות עבריים החליטה על בסיס הדמיון בצליל לקרוא לכל נחל הדיפלה בשם נחל דליה. במעין צבי כינו את החלק המזרחי שלו, שהיה בשטח שניתן לקיבוץ עד מלחמת השחרור הדיפלה וכך גם למוצא הנוסף שלו לים שנוצר עם חפירת ברכות באס-אל-הווה והקמת מכון השאיבה על הנחל. גיאולוגיה - יש שלשה נחלים גדולים המנקזים את הכרמל מערבה: דליה, מערות ואורן. המשותף לכולם הוא שהם מנקזים בקעה שנוצרה על ידי שטיפת הטוף מתוך הר געש תת ימי. נחל אורן מנקז את בקעת אלון, נחל מערות את עמק מהר"ל ונחל דליה את בקעת שפיה. ולכולם מעבר ברכס הכורכר  שנחצב כדי לאפשר ניקוז וחקלאות ללא ...

 הורדוס המלך הצטיין בעיקר כפוליטיקאי חכם מאד מול השלטון הרומי שבחסותו מלך, ובבניה של מבני ציבור וארמונות.  אנו מכירים את מצודותיו בהרודיון ומצדה, את הר הבית ובית המקדש, את ארמונותיו במצדה ביריחו ובקיסריה ועוד ועוד. בין מפעלי הבניה העצומים שלו תופס מקום מיוחד נמל קיסריה. זהו הנמל העתיק ביותר בעולם שניבנה כנמל מלאכותי, כלומר נמל שבחלקו מתבסס במקום על מפרץ טבעי כמו בעכו, עתלית ואפילו דור על בנייה מלאכותית של שוברי גלים. נמל זה "מעבר הכרחי" מקום בו עוברות סחורות מפנים הארץ לעבר מקומות רחוקים ולכן מקור לגביית מכס ומיסים. מאחר וכל האזור שמדור וצפונה, זה האזור המפורץ בגלל מפגש רכסי הכורכר עם הים בעוד שמדרום לרוב יש חול מהנילוס, מחליט הורדוס לבנות נמל בשטח מלכותו המתבסס על מפרצים קטנים במקום הנקרא מגדל סטרטון שאת שמו שינה לקיסריה. וכבנאי גדול מחליט הורדוס לבנות נמל גדול לתוך הים. כאז כן היום נמל צריך להכיל מזחים לפריקה וטעינה, ושוברי גלים שיאפשרו מחסה לאניות מפני סערות.  הורדוס רצה לא רק נמל מפואר אלא גם גדול, כך שיוכל להכיל צי גדול של אוניות, ולשם כך לא הספיק המפרץ הטבעי הקטן שב...

 אנו כולנו מתרחצים בחוף דור כל קיץ וגם כולנו סיירנו על התל של דור העתיקה שהותקן והוכשר יפה לסיורים. אך היכן בדיוק היה הנמל, בסיס קיומה של העיר? ולמה בכלל הקימו אותו שם, ומדוע הורדוס בחר במקום אחר להקמת הנמל? המבנה הפיזי של החוף: בארץ ישראל יש מעט מאד נמלים טבעיים, כאלה המגינים מרוחות וסערות חורף. למעשה לכל אורך מישור החוף בישראל ישנן שרשראות גבעות כורכר. ראו את התמונה הבאה: המפה הימנית היא מפת תבליט. המפה השמאלית, מפה ב, מראה את רכסי הכורכר המרובים. בתוך הים הם מסומנים בשחור בעוד שעל החוף בצהוב וסגול. ריכסי הכורכר יוצרים את התנאים להקמת נמל. בדרום הארץ הם כוסו ברובם על ידי חולות שהוסעו מהנילוס בעוד שבחלק הצפוני של הארץ הם נחשפו וזה מה שיוצר חוף מפורץ בעיקר מדור וצפונה.  רכס דור קובע את מבנה החוף באזורנו: בעוד שצפונה לעתלית הוא בתוך הים הרי  שבערך מנווה ים ודרומה עד דור, עם מספר איים בהמשך, וכולל גם את קיסריה העתיקה ובה נמל קיסריה וארמון השונית של הורדוס בנויים על רכס דור.  הרכס שמזרחית לו, הנקרא כאן רכס מגדים, הוא הרכס עליו יושבות ג'יסר אל זרקא, מעגן מיכאל הרכבת וכ...

 האם היו פעם משחקים אולימפיים בקיסריה? ובכן, כפי שנהג לומר שמעון פרס ז"ל, כן ולא. היו משחקים שנערכו כל ארבע שנים, כמו האולימפיאדה. מתי, למה וכמה? על זה בכתבה הבאה שהכנו (כמו שאומרים בטלוויזיה). זוכרים את הסרט "קליאופטרה" עם ליז טיילור כקלאופטרה, רקס הריסון בתפקיד יוליוס קיסר, ריצ'רד ברטון בתפקיד מרקוס אנטוניוס ורודי מקדואל בתפקיד אוקטווינוס? הסרט התפרסם מאד בתחילת שנות השישים הן בזכות האהבה שניצתה בין ליז טיילור לריצ'רד ברטון, שניהם נשואים אז כמובן לאחרים, והן בזכות ההשקעה העצומה בסרט שגרמה לאי הצלחתו הכלכלית למרות שגרף חמישה אוסקרים.  כרזת הסרט מתוך "ויקיפדיה" קליאופטרה (השביעית) מלכת מצרים בחסות רומא הייתה "גם יפה וגם אופה", כלומר משלה בעזרת מכלול כישוריה הנשיים והפוליטיים.  היא אחרונת מלכי מצרים של שושלת בית תלמי שמלכו במצרים מאז מות אלכסנדר הגדול ופיצול ממלכתו לשלושה חלקים. עם פיצול ממלכת אלכסנדר הייתה ארץ ישראל כמאה שנים תחת בית תלמי, ואחר כך עברה להיות תחת בית סלווקוס בסוריה, שממנו זכור לרעה מספרי המכבים וחג החנוכה אנטיוכוס אפיפנס, זה אש...