נמל דור - היה או לא היה?
אנו כולנו מתרחצים בחוף דור כל קיץ וגם כולנו סיירנו על התל של דור העתיקה שהותקן והוכשר יפה לסיורים. אך היכן בדיוק היה הנמל, בסיס קיומה של העיר? ולמה בכלל הקימו אותו שם, ומדוע הורדוס בחר במקום אחר להקמת הנמל?
המבנה הפיזי של החוף: בארץ ישראל יש מעט מאד נמלים טבעיים, כאלה המגינים מרוחות וסערות חורף. למעשה לכל אורך מישור החוף בישראל ישנן שרשראות גבעות כורכר. ראו את התמונה הבאה:
גובה פני הים: אם המבנה הפיזי של החוף כפי שתואר הוא משתנה רק בלוחות זמן גיאולוגיים (מיליוני שנים) וקבוע במונחי זמן היסטוריים (=אלפי שנים) הרי גובה פני הים ובהתאמה מקום החוף שמאפשר התיישבות הוא משתנה מאד לאורך מאות ואלפי שנים. למשל ניקח לדוגמא את הכפר הקדום שהתגלה בעומק הים מול חופי עתלית .כפר זה נמצא בעומק 10 מטר מפני המים של היום.
והינה גרף המתאר את שינוי גובה פני הים בהתאם לממצאים ארכיאולוגיים:
אפשר להבחין שאותה באר באתר עתלית ים מלפני כתשעת אלף שנה נמצאת במרחק של 1.5 קילומטר משפת הים היום ובעומק של כ 17 מטר מפני הים היום. עוד ניתן לראות שקצב עליית פני הים הולך ומואט לאורך השנים ולמעשה מאז התקופה הרומית לפני כאלפיים שנה ועד ימינו לא השנה כלל!
עד כאן ראינו שמיקום הנמל מותנה במקום בו יש הגנה טבעית מפני סערות, ואם ישנה גבעה גבוהה בקרבת המפרץ, כזו שתאפשר בניית יישוב בר הגנה הררי זה עדיף. בדור יש מפרצים ויש גבעה גבוהה שעליה ניתן לבנות יישוב בר הגנה. ויש עוד שיקול - שיקול מדיני וכלכלי הקובע את חשיבות הנמל בזמנים המשתנים. משחר ההיסטוריה ארץ ישראל הייתה לרוב תחת חסות מעצמה כלשהי. חסות פרושה תשלום מיסים. ומרידה היא כאשר המלך של העיר או האזור מפסיק לשלם מס לשלטון.
הגורם המדיני פוליטי:
הינה מפת הדרכים העקריות בארץ ישראל בזמן העתיק (וגם בימינו...)
נמל דור
אז האם היה נמל בדור, באיזו תקופה והיכן?
הינה כך ניראה האזור בצילום אוויר היום:
מהצילום ברור שהאזור המוגן ביותר מפני סערות הוא "לגונת דור" שם קיים גם היום מעגן סירות הדייגים. שם גם נמצאו מרבית שרידי אניות ועוגנים ממרבית התקופות. החוקר העיקרי של הנמל בדור, אבנר רבן ז"ל, תיאר את הנמל כך:
שימו לב לכמה פרטים חשובים:
א. האיים מול החוף מחוברים ביניהם ויוצרים שובר גלים טבעי. לא כמו היום.
ב. המפרץ העמוק, הצמוד לעיר מדרום, מחובר ללגונה וגם החיבור היבשתי של היום בין נחשולים לתל דור לא קיים ואזור ברכות הדגים של נחשולים הוא חלק מהלגונה . לא כמו היום
זו התיאוריה. לפחות לתקופות שלפני הרומאים. ולכן בשילוט היפה שהוצב על התל משויך הנמל לתקופת הברזל (שהיא תקופת מלכי יהודה וישראל)
 |
| נמל דור העתיקה בתקופת הברזל |
 |
| רציף נמל דור מזמן גויי הים הפלישתים ומלכות ישראל על פי אבנר רבן 1987 |
 |
| רציף נמל דור הפלישתי על פי אבנר רבן 1987. שורת אבני הגזית E ניראית היטב גם היום ממערב לשביל העולה לתל. |
כמו תמיד במדע ובחיים עצמם, אלוהים, והבעיות, נמצאים בפרטים...
התאור עד כאן מבוסס על מחקריו של אבנר רבן. הבעייה היא שפרשנות זו מחייבת שפני הים ירדו מאז בניית הרציף ועד היום ולכך אין עדויות נוספות. חוקר מאוחר יותר, אהוד גלילי מגיע למסקנה שפרשנותו של אבנר רבן לממצאים בשטח שגויה ולדעתו בדור היה רק מעגן בלגונת דור. ואולי בכלל יש שרידים הטמונים עמוק בתוך המים והחול שסביב הלגונה ומחכים לחוקרים הבאים? המחקר הנוכחי של נמל דור עוסק בניסיון להבחין באמצעות טכנולוגיות חדשות האם נמצא משהו מתחת לחול או מתחת למים שיוכל לעזור בפתרון החידות. לדוגמא שאלת החיבור בין לגונת דור הקיימת לבין מפרץ הרציף:
אכן ניתן לראות בצילום האוויר שיש חיבורים בין כל האיים, חיבורים שהיום נמצאים מתחת לפני המים. אבל, האם היה חיבור ימי בין לגונת דור לבין מפרץ הרציף, כלומר במונחים שלנו האם היה חיבור בין "האמבטיה" לבין "המפרץ"?
ניראה שאכן כך היה, ואפילו כניראה היו שני מגדלי שמירה ("עמדות שער" בלשון צה"ל) בשני צדיה, שאחד מהם נחשף וניתן להבחין בו בקלות - הינה תמונה
 |
| מחקר עומק לתוך הקרקע - האזור הכחול הוא אזור קר כלומר עמוק מסביבתו |
המסקנה המתבקשת היא שעליית פני הים המהירה נטרלה את השימוש ברציפי הנמל העתיקים שהוצפו. לכן עבור תושבי דור בתקופה הרומית והלאה, הם לא היו שימושיים. ואכן החל מהתקופה הרומית נמל דור מאבד הרבה מחשיבותו, גם בגלל בניית נמל קיסריה עמוק המים. אמנם יש על התל לא מעט מבני ציבור רומיים (תיאטרון ומקדשים) אבל רציף ברור לא נמצא. נמצאו גם מדרום וגם מצפון לתל מתקנים כמו המספנה וכן מתקני תעשיה וחקלאות כמו תעשיית צבעי תכלת וארגמן מקונכיות, תעשיית מלח (זה כנראה המקור לשם ואדי מילק או מילח בו היו מובילים מלח מדור מזרחה לפנים הארץ).
הינה ציור של המספנה במפרץ הצפוני (מצפון לתל):
 |
| המספנה הרומית בחוף דור - ציור על גבי השילוט באתר |
1. תודה ליסמין אברהם שהפנתה אלי כמה מקורות עכשוויים על מחקרי נמל דור
2. מאמרים של אבנר רבן, אהוד גלילי, אסף יסעור לנדאו ומ. לזר
3. גדעון אלמגור ואיתמר פרת - חוף הים התיכון של ישראל - הוצאת המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה הפתוחה, זמין ברשת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה