צונאמי - עלייתו ונפילתו של נמל קיסריה של הורדוס

 הורדוס המלך הצטיין בעיקר כפוליטיקאי חכם מאד מול השלטון הרומי שבחסותו מלך, ובבניה של מבני ציבור וארמונות.  אנו מכירים את מצודותיו בהרודיון ומצדה, את הר הבית ובית המקדש, את ארמונותיו במצדה ביריחו ובקיסריה ועוד ועוד. בין מפעלי הבניה העצומים שלו תופס מקום מיוחד נמל קיסריה. זהו הנמל העתיק ביותר בעולם שניבנה כנמל מלאכותי, כלומר נמל שבחלקו מתבסס במקום על מפרץ טבעי כמו בעכו, עתלית ואפילו דור על בנייה מלאכותית של שוברי גלים. נמל זה "מעבר הכרחי" מקום בו עוברות סחורות מפנים הארץ לעבר מקומות רחוקים ולכן מקור לגביית מכס ומיסים. מאחר וכל האזור שמדור וצפונה, זה האזור המפורץ בגלל מפגש רכסי הכורכר עם הים בעוד שמדרום לרוב יש חול מהנילוס, מחליט הורדוס לבנות נמל בשטח מלכותו המתבסס על מפרצים קטנים במקום הנקרא מגדל סטרטון שאת שמו שינה לקיסריה. וכבנאי גדול מחליט הורדוס לבנות נמל גדול לתוך הים. כאז כן היום נמל צריך להכיל מזחים לפריקה וטעינה, ושוברי גלים שיאפשרו מחסה לאניות מפני סערות. 

הורדוס רצה לא רק נמל מפואר אלא גם גדול, כך שיוכל להכיל צי גדול של אוניות, ולשם כך לא הספיק המפרץ הטבעי הקטן שבמקום והיה צורך להרחיבו לתוך הים. איך בונים שובר גלים על בסיס חול ולתוככי הים?

כאן השתמשו ברעיון מבריק. במקום להביא אבנים כבדות ממחצבה בקרבת מקום, כפי שעשו בבניית המסד עליו עומד הר הבית ביררושלים (הניראה היטב בביקור במינהרות הכותל) בנה ארגזי עץ גדולים אותם מילא באבנים ואבקת מלט שהובאה מהר געש באיטליה. אבקת מלט זו דומה מאד בתכונותיה למלט פורטלנד בו אנו משתמשים היום, כי שתיהן עברו חימום לגובה של כ 1200 מעלות כך שהם חומר בעל יכולת ספיחה (היגרוסקופי) של מים. את ארגזי המלט מליאו גם במי ים וכך קיבלו אבני ענק בעלות צורה מדוייקת אותן השקיעו במקום המיועד. הינה ציור:

כך הושקעו ארגז ליד ארגז ונצר רציף שהוא גם שובר גלים המתמשך לתוך הים לאורך מאות מטרים. כל ארגז כזה הוא בגודל של כ-400 קוב שזה אומר גודל אבן של 10X40 מטר (בגובה 1 מטר) כלומר אבנים גדולות, כבדות ויציבות מאד. ועל שוברי הגלים ניבנו גם מחסנים. כך ניראה הנמל לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו:

נמל קיסריה בשיא תפארתו

בפתח הנמל מגדלור, שני מגדלי שמירה שהם שער הנמל, מחסנים על הרציף שובר הגלים הרחב מאד וברקע ניתן לראות את המקדש העומד על בימת מקדשים מלאכותית כמו הבמה עליה נבנה בית המקדש והיום נמצאים עליה המסגדים אל אקצה וכו'

ואיך הוא נראה היום? כך: רובו מתחת לגלי הים

הריסות נמל קיסריה שמתחת למים

לפי הממצאים התקיים הנמל רק כ 100-200 שנה ואז חרב.  

ונשאלת השאלה מה קרה?  איך התמוטט מבנה כה יציב?

עד תחילת שנות האלפיים הייתה תאוריה שיש קו שבר צפון דרום לאורך החוף, וכתוצאה מתזוזתו או רעידת אדמה הוא התמוטט.

השערה חדשה יותר הייתה שפשוט הבניה על חול גרמה לחוסר יציבות. זרמי המים הרגילים חתרו תחת שוברי הגלים והם התמוטטו:

 אלא שהיום לאחר מחקרים רבים נוספים, יש תאוריה חדשה:

צונאמי

צונאמי - מילה יפנית שפרושה גל של נמל. זה גל שכשמגיע לנמל הוא הורס את הנמל והספינות שבו. אתם מוזמנים להזכר בסרטוני הצונאמי שהיה ב 2011 ביפן ומצויים לרוב ביו טיוב. למשל כאן

אצלנו בים התיכון צונאמי? 

מסתבר שכן והיו כאלה לא מעט. הינה רשימה חלקית:

רשימת מקרי צונאמי בסביבתנו
הים התיכון עכשיו קטן יחסית לאוקיינוסים. אבל למעשה הוא שארית של אוקיאנוס ענק בשם אוקיאנוס התטיס שהלך וקטן עם תזוזת היבשות. ומתברר שהים התיכון הוא השני בעולם במספר אירועי הצונאמי, לאחר חגורת האש שסביב האוקיינוס השקט. צונאמי נוצר כתוצאה מזעזוע בעומק הקרקע. זה יכול להיות כתוצאה מרעידת אדמה, התפוצצות הר געש (סנטוריני...) ואפילו גלישת קרקע מאסיבית תת ימית, כמותה יש בסביבתנו הקרובה מאד ונקראת "גלישת דור"
גלישות קרקע תת ימיות שיכולות ליצור צונאמי

שוברי גלים נבנים כנגד גלי סערות חורף רגילות גלי צונאמי נבדלים מגלים רגילים במסת המים העצומה שבהם. מה שגורם בהכרח להפעלת כח גדול הרבה יותר מגל רגיל על מכשול שעומד בדרכם.
דוגמה למבנה גל צונאמי


בסיס מגדל בנמל קיסריה - מימין המצב המקורי. משמאל לאחר פגיעת גל צונאמי גם התהפך וגם הוזז 4.5 מטר!

והינה תאור מלא של תהליך התמוטטות שובר הגלים בנמל קיסריה שבנה הורדוס:

יש עדויות היסטוריות שהיה אירוע סיסמי בחופי אנטיוכיה היא אנטקיה בטורקיה של היום שגרם לגל צונאמי בשנת 115 לספירה, וזה מתאים מאד לשנה המשוערת בה חרב חלקו החיצוני של נמל קיסריה.(בין המרד הגדול למרד בר כוכבא)

המסקנה עבורנו: נוסף לסכנות כמו ירי טילים, ולסכנות רעידת אדמה יש גם סיכוי לצונאמי, בעיקר כשאנו מתרחצים בים. לכן הותקנו בחופי הרחצה מערכות אזעקה ושלטי הכוונה, וכל שיש לעשות הוא לעלות למקום בגובה של כ- 10 מטר. למשל על ראש תל דור...
הינה תמונת שילוט מחופי תל אביב:

שילוט ואזעקה - צונאמי


מקורות:
1. תודה לפרופסור בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה ששלחה לי כמה מאמרים וגם צפיתי במספר מהרצאותיה ברשת. למשל כאן. חלק מהתמונות לקוחות ממאמריה ומהרצאותיה. והינה לינק למאמרים בנושא הצומאמי:
2. גדעון אלמגור ואיתמר פרת - חוף הים התיכון של ישראל - הוצאת המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה הפתוחה ,זמין ברשת.
3. ותודה מיוחדת ליסמין אברהמס שהפנתה אותי לספר זה.


תגובות

  1. תודה גבי למידע. מעניין. טכנולוגיה יפה. היפנים הקימו גשר והבסיסים של כול עמוד הם מיכל מתכת ענקי שלתוכו יצקו בטון עמיד למי מלח. הם פיתחו מלט מיוחד עבור הפרויקט הזה וגם פלדה מיוחדת עבור הכבלים הנושאים כי מפתח הגשר היה גדול מהמכסימום האפשרי לחומרים שהיו קיימים עד אז. המפתח והכבלים הם פונקציה של המשקל העצמי של הגשר שעליהם לשאת.
    לפני קניית הבית ברחובות חשבנו לקנות ביית בשכונה הדרומית של בת ים, קרוב מאד לחוף.
    עליזה דחתה ההצעה בגלל חשש מצונאמי.
    איך ידעו למדוד עצמת רעידת אדמה בתחילת ספירתם?

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מנהרת היין הסודית

משטרת זיכרון

בלדה על מעיין וים או איך הגיעו מימי מעיין מבקעת הנדיב לשפך הדיפלה ולים