כמעין המתגבר

 והפעם - לכבוד סוף הקיץ, משהו שונה. מתוך חוברת שמצאתי בארכיון - יומן טיול שנתי של כיתה ח בשנת 1954 לעמק יזרעאל. הכיתה של אילנה רכס, גמלי, עמירה סלע ואחרים. מתוך אותה חוברת הינה "שיר סיום" אותו כתבה נירה טורבן, ובוודאי מבטא הרגשה של הרבה מטיילות (בעיקר) ומטיילים, בטיולים השנתיים שלנו בימים ההם, שהיו שהתנהלו ברובם בהליכות רגליות ונסיעות באגד. הינה המשתתפים: המצליח לזהות את כולם יזכה בצל"ש הארכיון... עומדים מימין: אברהם אהרונסון, אמירה סלע , דניאלה לבין, גמלי סעד, נירה טורבן, אילנה רכס, רותי שכטר, יהודית אנגרס וקרל ארמן. יושבים מימין: דב בס, פנינה יעקב, טובה שטזר, מירי קורן. טיול כיתה ח 1954 לעמק יזרעאל כתבה – נירה טורבן התרשמות מהטיול   העלייה לנצרת לנצרת הלכנו, שטויות אל תאמינו! בדרך לנצרת באוטו היינו רצינו ללכת, זאת אומרת יהודית רצתה! אך לה התנגדה כל הכיתה.   נצרת היא עיר קדושה לנוצרים בשל ישו וכל שאר הקדושים בנצרת נכנסנו לשלש כנסיות ויצאנו מהן מלאי חוויות. הדרך חזרה אינה חשובה – הלכנו, אתם יודעים, הליכה טובה נו, זו כמובן הייתה המטרה. ...

 הפעם משהו שונה וקליל, מאוצרות הארכיון או ליתר דיוק מחדר הזיכרון במיוחד לרון ידידי 

  בראשית , כלומר עוד לפני תחילת העלייה הראשונה, היה אזורנו ניראה כך, כפי שמוצג במפת הקרן הבריטית לארץ ישראל, ה PEF   משנת 1875. זו היתה התמונה לפני זיכרון והברון ולפני הבריטית ולפני הכל. שימו לב גם איך מתוארת זרימת המים בדיפלה: הזרימה העיקרית היא מבריכת ההרמה הביזנטית היוצאת מהסכר הרומי הצפוני וזרימה נוספת מכיוון הביצה שבין רכס הכורכר לחוף הים שהיום נקראת שמורת נחל דליה או בלשוננו בריכה 18 ופעם בערבית ניקראה "בס אל הווה" = ביצת הרוח. נחל דליה מסומן כנחל אכזב מפת הקרן הבריטית 1875 האנגלים כובשים בשנת 1918  את צפון הארץ, ומחליטים לסלול קו רכבת מחדרה מזרח לחיפה שיחליף את קו הרכבת הטורקי שהיה מתול-כרם דרך ג'נין ועפולה לחיפה. רכבת בונים כמובן על קרקע יציבה ולכן הם מתכננים את עיקר הקו בצמוד לכרמל ליד מחצבת בנימינה או על רכס הכורכר. אך כדי להגיע לרכס הכורכר עליהם לחצות את המרזבה, הע'ור, אותו שטח שבין הכרמל ורכס הכורכר שהוא ביצתי ולכן אינו יציב. הינה על אותה מפה זה יראה כך: כפי שניתן לראות קו הרכבת המתוכנן צריך לעבור אזור ביצתי ונמוך, כאן במפה מסומן בשחור (בלי מים) וכן גם של...

 כידוע חוף טנטורה - דור נחשולים הוא מהחופים הטובים והנעימים בארץ. כך היה גם לפני קרוב למאה שנים.  לא רק אנחנו באנו לרחוץ שם בים, אם באמבטיה ואם במפרץ. גם לפנינו היו שם. צעירי זיכרון בחוף טנטורה לפני 75 שנים... ראו את חיליק לייטנר במרכז וסביבו עוד צעירים של אז.... ואפשר גם כך: רחצה בחוף טנטורה 1933 חוף טנטורה לא שימש רק לרחצה. הוא שימש גם כנמל יצור אבטיחים העמסת אבטיחים בחוף טנטורה בזמן המנדט והינה חשקה נפשם של תושבי זכרון יעקב בחוף משלהם. חוף אחר.  בשנת 1943  פנו לרשויות התכנון והגישו בקשה לכביש שיחבר את הכביש הראשי (כביש 4) לחוף הים, היכן? על שטחי פיק"א, בכבארה, ממש במקביל לסכר הרומי הצפוני.  אצל הבריטים היה סדר בבלגן.  גם הם הבחינו שלכאורה הכביש החדש מתוכנן ממש על הסכר, ולא פלא שכך, שהרי הינה צילום הדרך העוברת בפועל ממש על הסכר. (אני זוכר שנסעתי עליה בתחילת שנות החמישים!) הדרך על סכר כבארה הצפוני - מבט לכיוון מזרח שימו לב עד כמה היה הכרמל אז "הר טרשים קרח"... צד ימין כלומר דרום יבש ומעובד לעומת היום שזה משהו בין מעובד לשלולית חורף גדולה... כבארה - הדרך ה...

 לא, אני לא מתכוון לתרום לוויכוח על מה קרה בטנטורה, כי אני חושב שהאשמות מהסוג שהביא תדי כץ צריכות להיות מבוססות בצורה פוזיטיבית ולא על סמך הנחות קונספירטיביות , כי הזיכרון והיושרה של חברנו גדעון פיליפס ראוי בעיני הרבה יותר מזכרונות של אנשים אנונימיים בתוספת אג'נדות פוליטיות של כמה פרופסורים מהשמאל הקיצוני וגם כי מסקנתי מכל מה שקראתי בנושא היא שרצח שבויים המוני ככל הניראה לא היה ולא נברא. ועוד כתוספת יש להדגיש שיעקב אפשטיין מזכרון יעקב , הציע לאנשי טנטורה להכנע ולהשאר בכפר, כפי שעשה עם פרדיס. אך אנשי טנטורה החליטו לא להכנע ולכן גורלם היה שונה מפרדיס. וכן, היה קרב לילי קשה והיו בו הרבה הרוגים, גם יהודים וגם ערבים. כך זה במלחמות. אז על מה כן? יונתן זיגמונד גילה לי אוצר של ממש: רשות העתיקות העלתה לרשת סקירות של אתרי עתיקות רבים מתקופת המנדט. ואנסה להציג בפניכם כמה דברים מעניינים שמצאתי, בנוגע לחוף דור טנטורה ותל דור., וסביבתם. א. איך ניראה תל דור לפני מאה שנים ויותר? לא לחינם היה נקרא חלקו הגבוה של התל "הבורג' " - המגדל או המבצר. עד לפני כמאה ושבעים שנה אכן עמד בראשו מבצ...

 טיול לרכבת העמק בתחנת כפר יהושוע מגדל מים אופייני ועליו מיכל המים, בעפולה. הרכבת הייתה רכבת קיטור ולכן נדרשה עצירה למילוי מים כל 22 ק"מ. בכל מקום נחפרה באר ונבנה מגדל מים. המים הועלו בשנים הראשונות על ידי מנוע רוח, כמו טחנת רוח. מפת הרכבת החיג'אזית - מדמשק למדינה עם החיבור דרך העמק לחיפה מפת הרכבות באימפריה העותמנית. - כולל יוון, טורקיה, סוריה, קו לעיראק, וכן הרכבת החיג'אזית. והרכבות בארץ טרום מלחמת העולם הראשונה רציף הרכבת בנמל חיפה בפעולה בעת הקמת הרכבת תחנת רכבת חיפה (אחר כך חיפה מזרח) לפני מאה שנה. שימו לב לגודלה וליופיה תחנת רכבת חיפה מזרח בימינו,  בעליבותה, מצד רציפי הרכבת עמוד ההנצחה לעבדול חמיד הסולטן .  עמוד ההנצחה בימינו. הוזז לצידה השני של תחנת הרכבת, סמוך לכביש השר על נחל הקישון, ניקרא ג'יסר אל ח'ארתיה, היום במחלף העמקים. ניבנה כניראה עוד על ידי החברה האנגלית 1895. כאן בתמונה בעת חנוכתו על ידי העותמנים וכך ניראה גשר הקישון בימינו. היוזמים, החולמים והמבצעים לורנס אוליפנט - הוגה וחולם ומנסה לגייס כסף אשתו היפה של לורנס אוליפנט - אליס .  גוטליב שומכר - טמ...