הכול בעיני המתבונן

 והפעם - לכבוד סוף הקיץ, משהו שונה. מתוך חוברת שמצאתי בארכיון - יומן טיול שנתי של כיתה ח בשנת 1954 לעמק יזרעאל. הכיתה של אילנה רכס, גמלי, עמירה סלע ואחרים. מתוך אותה חוברת הינה "שיר סיום" אותו כתבה נירה טורבן, ובוודאי מבטא הרגשה של הרבה מטיילות (בעיקר) ומטיילים, בטיולים השנתיים שלנו בימים ההם, שהיו שהתנהלו ברובם בהליכות רגליות ונסיעות באגד.

הינה המשתתפים: המצליח לזהות את כולם יזכה בצל"ש הארכיון...

עומדים מימין: אברהם אהרונסון, אמירה סלע , דניאלה לבין, גמלי סעד, נירה טורבן, אילנה רכס, רותי שכטר, יהודית אנגרס וקרל ארמן. יושבים מימין: דב בס, פנינה יעקב, טובה שטזר, מירי קורן.





טיול כיתה ח 1954 לעמק יזרעאל

כתבה – נירה טורבן

התרשמות מהטיול

 

העלייה לנצרת

לנצרת הלכנו, שטויות אל תאמינו!

בדרך לנצרת באוטו היינו

רצינו ללכת, זאת אומרת יהודית רצתה!

אך לה התנגדה כל הכיתה.

 

נצרת היא עיר קדושה לנוצרים

בשל ישו וכל שאר הקדושים

בנצרת נכנסנו לשלש כנסיות

ויצאנו מהן מלאי חוויות.

הדרך חזרה אינה חשובה –

הלכנו, אתם יודעים, הליכה טובה

נו, זו כמובן הייתה המטרה.

 

העלייה לתבור

על התבור טיפסנו, על ארבע עלינו.

עם בית הספר הראלי תחרות עשינו.

עצים שם, שיחים, בלי שביל ללא משעול,

קשה להבחין בין ימין לבין שמאל.

הראשונים הגענו, קבלנו הסבר,

אכלנו, ירדנו למטה מהר.

 

כפר ערבי בדרך עברנו,

עם שני ערבים זקנים דברנו.

האחד הוא בעל ל-2  עם 20 ילדים

והוא, בסך הכול, זקן בן 70.

 

 

הלינה בתל – יוסף

בצריפים של פלמ"ח לישון הלכנו

אך לא ישנו גם לא נחנו

פשפשים היו שם מספרם כמיליון

הם רבצו אתנו על אותו המזרון

קר היה לנו לפני צאת החמה

(צרת רבים חצי נחמה)

 

קמנו בבוקר אחר לילה ללא שינה

הלכנו למקלחת שהייתה בפינה

לפנינו היה יום חם אך נאה

הלכנו לטבול קצת במי הסחנה.

 

הסחנה

עוד מרחוק את עץ הדקל ראינו

אך את הדרך לאורכה חזינו

והינה – לעינינו נגלו מים כחולים כשמים

קפצנו כמעט עם בגדים למים

 

אני במים עם השעון

אך אל תספרו זאת לשמעון

אקווה כי מקרה זה יהיה האחרון.



כתבה: נירה טורבן


כל הקורא ומתבונן ונזכר בחוויות מהטיול שלו, מהקוצים והנחשים, מהלכלוך והזיעה, אך גם מהנופים היפים והחוויות הטובות, מוזמן לשתף כאן או בכל מקום אחר

 


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מנהרת היין הסודית

משטרת זיכרון

בלדה על מעיין וים או איך הגיעו מימי מעיין מבקעת הנדיב לשפך הדיפלה ולים