הכפרים בכברה
הכפרים בכברה:
רבותי, הפתעה. היה יותר מכפר אחד ושמו כברה. היו שנים וחצי...ועל כך להלן:
שידי הכפר כברה - גלי אבנים, שיחי צבר ומעט זיתים. ברקע מטע האבוקדו של מעין צבי ומאחריו כביש 4 |
נתחיל בכפר הידוע שחורבותיו נמצאים בדיוק לפני מערת כברה, בגבול מטעי מעין צבי עם מטעי מעגן מיכאל. הינה כך זה מופיע במפה:
אזור חורבת כברה |
בסקר האדמות שעשו העות'מנים ב 1875(ראה הסבר בפוסט הקודם שלי - ותודה לסולטן הטורקי - כאן) מופיע שבכפרון הזה 15 בתים וחושות. ששטח השייך לכפר כ 4,000 דונם (השטח שהיום בידי מעין צבי, מעגן מיכאל, בית חנניה ושמורת הטבע של נחל התנינים והתמסח)
ומה עוד ידוע?
למזלנו הסתובב באזורנו בשנת 1907 הגרף פון מולינן שהתעניין מאד בידיעת הארץ, ומאחר והיה תקופה ארוכה בהבראה בכרמלהיים היא אחוזה בחיפה של ימינו, הוא חקר והוציא ספר על הכרמל. הוא מתאר את הכפר בספרו כך: "בחרבת כבארה עדיין יש קבר גדול בעל שישה כוכים בינות לחומות נאות. לידו עומדות כמה בקתות של פלאחים וכן מקאם (מקום קדוש לתפילה) דל למראה של נבי אל כבארי. את תושבי הכפר הוא מכנה ע'וארני (המונח "ע'ור" מציין שטח הצפה של נחל ותושבי אזור הע'ור נקראו ע'ורנים . ברובם הם הגיעו במאה ה-19 ממצריים וסודן, ולכן אינם בדווים.),
הערה כללית חשובה: הצלבנים היו אחרוני המתיישבים באזור החוף. אחרוני הצלבנים סולקו מהאזור (עתלית היה המבצר האחרון) במאה ה-13 על ידי הממלוכים ומאז ועד המאה ה19 היה אזור החוף נטוש כמעט. לא היו בו דרכים ורובו התכסה בביצות, ובסבך צמחייה. רק במאה ה19 הגיעו גלי הגירה ממצריים, סודן וצפון אפריקה והתיישבו במקום הפנוי מאדם - אזור החוף. כך הוקמו ה"סכונות" - השכונות סביב יפו, וכך הוקמו או חודשו באזורנו כפרים כמו פרדיס, כברה ובהמשך העות'מנים מיישבים בוסנים לקיסריה הנטושה וצ'רקסים לכפר צ'רקס שזה היום פרדס חנה.).
במפה בריטית משנת 1930 אזור כברה זה ניראה כך:
ומה יש בשטח היום? היום יש מטעי אבוקדו, ורק סברסים הגדלים על החורבות מזכירים שהיה היה כאן פעם יישוב. אבל יש להדגיש: כשמעין צבי עולה להתיישב ב 1938 הכפר נטוש! לאן הלכו הכפריים? ראו בהמשך...
כפר ה"כושים" אל כברה או NIGERDORF |
אזור שבו כנראה היה "כפר הכושים" |
בליטת הכרמל מול מעיינות התמסח שלידה היה כנראה "כפר הכושים" או כברה דרום |
המפה של הגרף פון מולינן 1907: מסומנים במרקר צהוב - בתחתית, בדרום, NIGERDORF, במרכז הכפר כברה ולמעלה, בצפון המקום המכונה ג'יפטליק |
ונשאלת השאלה מה זה הג'יפטליק הזה? וכאן נעזר גם בעבודתה של חברתנו מרגלית קפלן על קבוצות להתיישבות. ג'יפטליק זה אדמות השייכות לסולטן הטורקי, או בלשוננו אדמת מדינה. אזור כברה הוגדר כג'יפטליק בגלל שבע טחנות הקמח שישנן על הסכר המערבי שעל נחל התנינים. זה היה אזור "תעשייתי" ולא חקלאי ומניב מיסים נאים ולכן לא נמכר לבעל קרקע אלא שוייך ישירות לסולטאן.
קבוצת כברה בבית מנהל אזור כברה 1920 - משמאל הבית לבן מודרני ולפניו טרקטור "פולר" שמחובר ברצועת כח למכונת דייש שמימין, ומאחור ניתן לראות חושות נוספות. |
על הקבוצה נספר בפוסט הבא אך היכן היה המבנה? ראו את המפה הבאה
העלייה למעיין עברה הרחבה ראשונה בשנת 1955 ועוד אחת בעת שחיברו אליה את כביש בגין, וכך ככוסו בעפר שאריות המיבנים האלה.
מעניין מאד גבי
השבמחקתודה רבה