הכפרים בכברה

הכפרים בכברה:

 רבותי, הפתעה. היה יותר מכפר אחד ושמו כברה.  היו שנים וחצי...ועל כך להלן:

שידי הכפר כברה - גלי אבנים, שיחי צבר ומעט זיתים. ברקע מטע האבוקדו של מעין צבי ומאחריו כביש 4


נתחיל בכפר הידוע שחורבותיו נמצאים בדיוק לפני מערת כברה, בגבול מטעי  מעין צבי עם מטעי מעגן מיכאל. הינה כך זה מופיע במפה:

אזור חורבת כברה
ומה ידוע לנו על המקום?

 בסקר האדמות שעשו העות'מנים ב 1875(ראה הסבר בפוסט הקודם שלי - ותודה לסולטן הטורקי - כאן) מופיע שבכפרון הזה 15 בתים וחושות. ששטח השייך לכפר כ 4,000 דונם (השטח שהיום בידי מעין צבי, מעגן מיכאל, בית חנניה ושמורת הטבע של נחל התנינים והתמסח)

ומה עוד ידוע? 

למזלנו הסתובב באזורנו בשנת 1907 הגרף פון מולינן שהתעניין מאד בידיעת הארץ, ומאחר והיה תקופה ארוכה בהבראה בכרמלהיים היא אחוזה בחיפה של ימינו, הוא חקר והוציא ספר על הכרמל. הוא מתאר את הכפר בספרו כך: "בחרבת כבארה עדיין יש קבר גדול בעל שישה כוכים בינות לחומות נאות. לידו עומדות כמה בקתות של פלאחים וכן מקאם (מקום קדוש לתפילה) דל למראה של נבי אל כבארי.  את תושבי הכפר הוא מכנה ע'וארני (המונח "ע'ור" מציין שטח הצפה של נחל ותושבי אזור הע'ור נקראו ע'ורנים . ברובם הם הגיעו במאה ה-19 ממצריים וסודן, ולכן אינם בדווים.), 

הערה כללית חשובה: הצלבנים היו אחרוני המתיישבים באזור החוף. אחרוני הצלבנים סולקו מהאזור (עתלית היה המבצר האחרון)  במאה ה-13 על ידי הממלוכים ומאז ועד המאה ה19 היה אזור החוף נטוש כמעט. לא היו בו דרכים ורובו התכסה בביצות, ובסבך צמחייה.  רק במאה ה19 הגיעו גלי הגירה ממצריים, סודן וצפון אפריקה והתיישבו במקום הפנוי מאדם - אזור החוף. כך הוקמו ה"סכונות" - השכונות סביב יפו, וכך הוקמו או חודשו באזורנו כפרים כמו פרדיס, כברה ובהמשך העות'מנים מיישבים בוסנים לקיסריה הנטושה וצ'רקסים לכפר צ'רקס שזה היום פרדס חנה.).

 
במפה בריטית משנת 1930 אזור כברה זה ניראה כך:

הכפר כברה ובית הקברות - מרקר ירוק, כביש 4 מרקר צהוב, מגדל חשמל עיגול אדום. מטע זיתים יפה ומעובד הוא המטע שמתחת קן הנשרים על גדול נחל כברה (שייך לאדמות הכפר אום אל עלק - רמת הנדיב של היום) והעיגול הסגול - זה ניגרדורף - להלן...

ומה יש בשטח היום? היום יש מטעי אבוקדו, ורק סברסים הגדלים על החורבות מזכירים שהיה היה כאן פעם יישוב.  אבל יש להדגיש: כשמעין צבי עולה להתיישב ב 1938 הכפר נטוש! לאן הלכו הכפריים? ראו בהמשך...

והינה הפתעה: אותו פון מולינן מציין שלמרגלות הכרמל, ליד נחל התמסח יש עוד כפר קטן שנקרא אף הוא כברה, של אנשים שחורי עור, כושים, ולכן הוא מכנה את המקום ניגרדורף  NIGERDORF!. "שחורי עור אלה (המכונים סוד או עביד, כלומר עבדים, מצויים בכל המזרח התיכון. הם התיישבו במקומות שאקלימם אינו בריא (ביצות..) ועיבדו קרקעות פנויות. מגוריהם שונים מהמקובל בארץ" והם דומים לבקתות באפריקה: תשתית אבני סלע גסים בצורת מעגל ועליהם חרוט או כיפה מענפים וקש (ממש כמו באפריקה). הינה צילום מתוך ספרו:

כפר ה"כושים" אל כברה או NIGERDORF
ומה יש שם היום? ובכן כדברי השיר "זחלתי על קוצים ועל צבר" אך לא מצאתי כמעט שום דבר. יש במקום המיועד קצת שקדים ותאנים המעידים שהיה שם פעם משהו. הינה תמונה



אזור שבו כנראה היה "כפר הכושים"

בליטת הכרמל מול מעיינות התמסח שלידה היה כנראה "כפר הכושים" או כברה דרום

הינה מפתו של פון מולינן משנת 1907 בה מסומנים בדגש צהוב - בדרום "NIGERDORF" במרכז המפה הכפר כברה, ובצפון, למעלה, ממש בצמוד לדרך העולה לזכרון יש עוד מקום הנקרא "שיפטליק" או בלשוננו ג'יפטליק.

המפה של הגרף פון מולינן 1907: מסומנים במרקר צהוב - בתחתית, בדרום, NIGERDORF, במרכז הכפר כברה ולמעלה, בצפון המקום המכונה ג'יפטליק

ונשאלת השאלה מה זה הג'יפטליק הזה? וכאן נעזר גם בעבודתה של חברתנו מרגלית קפלן על קבוצות להתיישבות.  ג'יפטליק זה אדמות השייכות לסולטן הטורקי, או בלשוננו אדמת מדינה. אזור כברה הוגדר כג'יפטליק בגלל שבע טחנות הקמח שישנן על הסכר המערבי שעל נחל התנינים. זה היה אזור "תעשייתי" ולא חקלאי ומניב מיסים נאים ולכן לא נמכר לבעל קרקע אלא שוייך ישירות לסולטאן.
ופון מולינן מתאר שממש בתחילת העליה לזיכרון יש מבנה מודרני גדול המכונה ג'פתליק אל-כבארה. שם גר "המודיר אל ג'יפטליק" המנהל (כלומר גובה מיסים) את האזור ואת התושבים הערבים שבשטח, את שחורי העור ואת הע'וארני.

וכאן אנו מתחברים לעבודה שכתבה מרגלית קפלן: היא כותבת על קבוצת חלוצים שנקראת קבוצת כבארה שמתיישבת בשנת 1920 בבית נטוש שהיה ניראה כך:
קבוצת כברה בבית מנהל אזור כברה 1920 - משמאל הבית  לבן מודרני ולפניו טרקטור "פולר" שמחובר ברצועת כח למכונת דייש שמימין, ומאחור ניתן לראות חושות נוספות.

על הקבוצה נספר בפוסט הבא אך היכן היה המבנה? ראו את  המפה הבאה
מפת אזור מעין משנת 1930. מודגשות בצהוב חושות ומודגש בירוק המקום בו היה בית מנהל אזור הכברה

והינה מפה של יק"א  בה מסומן בית ה"מודיר אל ג'יפטליק" ליד העליה הישנה לזכרון (בצהוב), ובה מסומן בעיפרון בערך הנתיב לדרך החדשה לזכרון, שזה הכביש בו אנו עולים היום:

בית ה"מודיר אל ג'יפטליק" - באדום בתוך ריבוע סגול, צמוד לעליה הישנה מנזלה וכביש 4 לזיכרון (בצהוב). מסומן בעיפרון התוואי המשוער אז לעלייה המחודשת. כמו כן מוקף בעיגול ירוק בית הבאר של זיכרון ומודגש במרקר תכלת צינור המים שהעלה מים מהבאר אל זיכרון


העלייה למעיין עברה הרחבה ראשונה בשנת 1955 ועוד אחת בעת שחיברו אליה את כביש בגין, וכך ככוסו בעפר שאריות המיבנים האלה. 
האם נשארו סימנים ממקום ה"מודיר" וסביבתו? כנראה שכן, ועל כך בפוסט הבא.

ומה עלה בגורל תושבי הכפרים בכברה? 
פיק"א בעת קבלת הרישיון לניקוז הביצות משלטונות המנדט האנגלי נדרשה לדאוג ליישב את האריסים ומהכפר כברה וכך בנתה יק"א כפר חדש, הפעם לערבים ולא ליהודים, ששמו בארץ ישראל ג'יסר אל זרקא. 


מקורות
1. הכרמל של פון מולינן - תרגום, הדרה ועריכה אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, הוצאת מגנס 2013
2. תמונות שלי - גבי בחן
3. מרגלית קפלן - קבוצות התיישבות בארץ ישראל בתחילת שנות העשרים המוקדמות -בארכיון הקבוצה כאן
4. ארכיון המפות והצילומים של חיליק לייטנר

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מנהרת היין הסודית

הדיפלה במבט נוסף (חלק א)

משטרת זיכרון