פסח - "סוס ורכבו טבע בים" הגרסה האמיתית?

 בכל שנה בערב סדר אנו מספרים ביציאת מצרייים, איך "בעזרת השם" יצאנו ממצריים ופרעו וצבאו שרדף אחרי עם ישראל טבע בים.

מהיכן לקוח סיפור הטביעה בים? האם יש לו מקור היסטורי או שמא זה דמיון?

כל סיפור, אפילו כל קונספירציה טובה, צריך שיהיה לו גרעין של אמת, לפחות מה שנחשב לאמת לאמיתה באזני המאזינים לסיפור.
האם יש בהיסטוריה החוץ תנכי"ת מקרה בו צבא טבע? מסתבר שכן, ובקרבת הזמן בו חל סיפור יציאת מצריים:

קרב קדש: במאה ה-13 לפני הספירה מלך במצריים לאורך הרבה עשרות שנים מלך בשם רעמסס השני. כידוע מי ששולט ושורד הוא שכותב את ההיסטוריה וכך דאג אותו רעמסס לספר את סיפור גבורתו בקרב המכונן הוא קרב קדש, באמצעי התעמולה של אותם ימים: ציורי קיר המספרים את סיפור הקרב וגדולתו של רעמסס המלך שנתמך על ידי האלים. כך הפך סיפור המעשה לסיפור ידוע במצריים, לפחות למעמד ה"עלית הכוהנית", יודעי קרוא וכתוב ומספרי הסיפורים. רעמסס השני הקים מקדשים עצומים ששרדו עד היום בכל רחבי מצרים (כלומר לאורך הנילוס) ובהם חקוק באבן תולדות הקרב וגדולת המלך. הוא גם הקים במזרח הדלתא של הנילוס עיר בשם פי רעמסס (שבסיפור בתנ"ך מופיעה בשם פיתום ורעמסס!)

 ראשית, היכן ומי זו קדש? המדובר בעיר קדש על נהר האורונטס, הנקראת היום חומס (בסוריה), סמוך לגבול עם לבנון. הינה מפה:

והינה מפת האזור בחלוקה לשתי האימפריות הגדולות של אז: מצריים בדרום והממלכה החיתית שנקראה חתושה (זכור  מהתנ"ך עפרון החיתי שמכר לאברהם אבינו את מערת המכפלה). ארץ ישראל הכנענית הנמצאת בחסות מצרים ואכן נימצאו כתובות  המזכירות את רעמסס השני ואת אביו סתי הראשון ביפו ובבית שאן.

מפת המזרח התיכון במאה ה 13 לפנה"ס ומסומנת העיר קדש, ובמצריים פי-רעמסס במזרח הדלתא של הנילוס 

והינה תבליט מיצרי בו מתואר חלק מהקרב:

תבליט חלקי ממפת קרב קדש ובו ניתן לראות בברור את מרכבות צבא החיתים טובעות בנהר האורונטס (הצבע הכחלחל הוא תוספת שלי) וגופות צפות בו.

מה מצוייר? המלחמה שהיא כאז כן היום בלגן גדול מתוארת משמאל לנהר.  צבאות החיתים ניגפו מפני צבא מצרים (לפי התאור המצרי שכאן), וכדי לחזור לעיר קדש היה עליהן לעבור את נהר האורונטס ורבים טבעו.
וכך נוצר המקור ההיסטורי על טביעת צבא במים. 

קרב קדש הוא הקרב הבין מעצמתי הראשון המתואר במקורות היסטוריים חוץ תנכיים. לפי ההיסטוריונים אמנם המצרים ניצחו בקרב אך היה זה למעשה תיקו. העיר קדש נשארה שייכת לחיתים, נהר האורונטס נישאר הגבול הבין מעצמתי כמקודם, ולאחר מספר שנים נחתם  חוזה שלום בין הצדדים ובו פירוט החלוקה הטריטוריאלית וכדי לחזקו הוסכם שרעמסס יקח לאישה את ביתו של מלך חתושה. מה שניקרא נישואים פוליטיים.

בסיפור יציאת מצריים יש עוד סימנים או ביטויים שמקורם בעולם המצרי של אז והופכים את הסיפור (שבמהותו הוא התמודדות של "למי יש אל גדול יותר"...), לסיפור אמין ואפשרי באזני בני אותה תקופה. כפי שאמרנו כל קונספירציה צריכה להתבסס גם על עובדות הידועות למאזינים או הקוראים...)

על רעמסס השני ועל קרב קדש אפשר לקרוא בפרוט רב בויקיפדיה.

מקורות:

1. פרופסור יהושוע ברמן, סידרת הרצאות על יציאת מצרים במבט חדש בבית אביחי הינה כאן

2. תמונות כולן מויקיפדיה