מה הקשר בין קבוצת מעין צבי לקיסריה?

לכבודו של מיכאל שליו חברי הטוב המחלים מתאונה.

מה הקשר בין מעין לבין קיסריה?

מה באמת הקשר? ננסה להעלות השערות:

השערה ראשונה - קבוצה גדולה של חברי שדות ים שהוקמה על חרבות קיסריה הצטרפה למעין צבי בעת הפילוג.  נכון, אבל לא לכך התכוונתי.

השערה שניה - הסכר הצפוני של מאגר המים  בכברה, שניבנה כדי ליצור בריכת הרמה של המים שהובלו באמת המים הנמוכה, מהתקופה הביזנטית לקיסריה הוא גבול קרקעות מעין בכברה. זה הסכר שקראנו לו "הדרך הרומית" ומימנו זרמו כנראה מים שהפעילו את טחנת הקמח "שיך קטנני" הנקראת היום "אתר הדיג". כך היה נראה הסכר בערך כשמעין צבי עלתה על הקרקע. 

הסכר הצפוני של מאגר המים הביזנטי בכברה - צילום של רשות העתיקות של המנדטורית 

וכך זה ניראה במפה: 
מפת הPEF מ1875: בתחתית המפה מסומן הסכר הצפוני (Dam), וממנו זרמו המים בתעלה (צבע כחול) עד ה-Mill היא תחנת הקמח שייך קטנני שמתחברת לדיפלה (נחל דליה) הנשפך לים
נכון, אך גם לזה לא התכוונתי.

וישנה גם השערה שלישית: המעיין, עיינות שומי. שם הכל התחיל... 
כזכור לכולנו השם מעיין כשמה של קבוצת מעין מגיע מהסיפור הבא:
מתוך "בין כרמל וים" - חוברת שנת החמישים למעין צבי

הינה תמונת "מעיינות שומי" שניקראו אז ראש העין...

תמונת עין שומי - "ראש העין" של אז, לפני ייבוש השטח על ידי פיק"א
ומה הקשר בין המעיין, עין שומי כפי שהוא נקרא היום לבין קיסריה? הקשר הוא אמת המים הראשונה לקיסריה, אותה כנראה בנה הורדוס. הינה כך זה ניראה במפת הPEF מ 1875:
מפת הPEF 1875: במרכזה כתוב מעין (AYUN)  וממנו מסומן בכחול כהה זרימת מים וסכרים לרוחב הנחל. 
וכך מופיעה האמה במאמרו של יהודה פלג:
מפת אמות המים לקיסריה מתוך מאמרו של יהודה פלג "מערכת אספקת המים של קיסריה". נקודה מספר 7 במפה היא "עיינות שומי" מהן מתחילה תעלה א היא אמת המים הראשונה לקיסריה, בטרם נוספו לה אמות ב+ג המתחילות באזור אביאל ותפקידן להוסיף לזרימת המים וגם לגובה הנדרש.
וכך ישנם לפחות שלשה הקשרים בין מעין צבי לקיסריה.

אך  לשם מה היה צורך להוביל מים לקיסריה? הרי אנו יודעים שמים לשתייה היו די והותר בכל אזור החוף בגלל מי התהום הגבוהים שאינם נוטים להתערבב עם מים הים. 
תמונת ערבים שואבים מים מתוקים משפת  הים בטנטורה

וזו היא הבאר הנחשפת בטנטורה בשעות שפל
והינה ציור " ארמון השונית" ארמונו של הורדוס בקיסריה שניבנה על שונית או לשון הנכנסת לתוך הים. באמצע הארמון הייתה בריכת שחייה כראוי למלך כמו הורדוס, ואני משער שהמים היו מי תהום מתוקים. (ממש בצמוד ישנה באר מים על אותו סלע בדיוק)
ארמון השונית שבנה הורדוס בקיסריה
וכך זה ניראה היום - מעט מערבית לתיאטרון הרומי:
ארמון השונית היום: בצבע כחול מסומנת הבאר הצמודה לבריכה במודגשת במרקר תכלת (תמונה מתוך אתר מועדון הצלילה קיסריה)
אז לשם מה נבנה האקוודוקט אם יש מים מתוקים לרוב בקיסריה?

התשובה היא ביוב! 

וכך כותב יהודה פלג: "התקנת מפעל מפעל ביוב משוכלל ונרחב מעידה על מים זורמים בעיר: שכן עיר המסתפקת במים שאובים מבארות ובורות כלל לא זקוקה למערכת ביוב".
ואכן בקיסריה, כמו בכל עיר רומית המכבדת את עצמה, היו שרותים ציבוריים, ולשירותים של ממש אנו נזקקים למים זורמים לסילוק הפסולת. (סימון שירותים היה פעם באותיות WC - Water Closet להבדיל מעשיית הצרכים בתוך סיר בלי מים אותו היו שמים פעם בארון...)
כך זה ניראה במציאות: 
שירותים ציבוריים (לטרינה) בבית שאן
וכך זה ניראה בהדמיה:
הדמיית לטרינה: שתי תעלות מים זורמים. העיקרית לסילוק הפסולת והקידמית, הקטנה, בה היו טובלים מין מברשת איתה היו מנקים את הטוסיק, (במקום נייר טואלט)

מים זורמים לא ניתן לספק באמצעים של אז מבורות או בארות. היה צורך להביאם ממרחקים מתוך מעיין, ובתנאי שיהיה גבוה יותר מאזור היעד, מהעיר, שהרי משאבות של ממש, עם מנוע, הומצאו רק במאה ה - 19.
אך במקרה הספציפי של קיסריה אפשר להעלות השערה קצת נועזת על שימוש אפשרי למים זורמים שהובאו באקוודוקט: יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלוויוס), ההיסטוריון של התקופה, מספר שבקיסריה, אותה בנה והקדיש הורדוס המלך החכם והערמומי למיטיבו הקיסר אוגוסטוס, התנהלו אחת לארבע שנים משחקים לזכר קרב אקטיום שהיה קרב ימי באזור יוון בו הצליח אוקטווינוס לנצח את מתחרהו מרקוס אנטוניוס (וזוגתו קליאופטרה מלכת מצריים) ובכך להיות הקיסר של רומא ומאז ניקרא שמו אוגוסטוס (כלומר המרומם או כמעט קדוש). 
קרב אקטיום - בעיני צייר
ומה הקשר להורדוס? הורדוס התמנה למלך (בחסות רומא) בשנת -34. והיתה לו תחרות עזה על אזורי שליטה עם מלכת מצרים קליאופטרה. קליאופטרה השתמשה בקסמיה הנשיים (...) כדי לרכוש את ליבו של שליט רומא במזרח מרקוס אנטוניוס. זו אותה קליאופטרה (אליזבט טיילור בסרט...) שהצליחה שנים קודם להפיל בקסמיה את יוליוס קיסר. (את פוליטיקת חדר המיטות לא המציאו היום...). ומרקוס אנטוניוס מחלק לבניה של קליאופטרה שטחים נירחבים ובין השאר מעניק לה את החסות של אזור עין גדי, ה"הי טק" של העולם העתיק בו הופק בושם האפרסמון.  בכל אופן בשנת -31 מתחולל קרב באקטיום שביוון בין ציי אוקטווינוס לבין הצי של מרקוס אנטוניוס וזוגתו קליאופטרה, בה מנוצח הזוג שבורחים למצרים ושם מתאבדים ביחד. והורדוס? הורדוס החכם (שבעצם מבחינת הטריטוריה משתייך לחסות מרקוס אנטוניוס) בוחר לצאת לרומא, להתייצב לפני אוקטווינוס ולהצהיר לו אמונים. אוקטויינוס אוגוסטוס משתכנע ועכשיו הורדוס חייב לו רבות.  וכך הוא בונה את קיסריה לכבוד הקיסר אוגוסטוס וקורא לנמל שלה בשם נמל סבסטוס (שזה אוגוסטוס ביוונית) ומקים מחדש את העיר סבסטיה היא שומרון ועוד. ובין השאר קובע גם משחקים אחת לארבע שנים לזכר קרב אקטיום. וכדי להזכיר או לשחזר את הקרב הימי צריך לבנות בריכת ענק ולמלאה במים במועד המשחקים.
אחת האפשרויות היא שלכך שימש ההיפודרום או הקירקוס שניבנה על חוף הים, ממש ליד ארמונו של הורדוס. הינה כך:
ההיפודרום שעל שפת הים בקיסריה בצילום אוויר

אין ספק שההיפודרום שימש למרוצי מרכבות. אבל ייתכן שלצורך הצגת קרב אקטיום הוא הוצף במים. ומאחר שהים נמוך יותר בכשני מטר מההיפודרום, ניתן להעלות השערה שהוא הוצף במים שהגיעו באמצעות אמת המים הראשונה לקיסריה, אותה אמה שהזרימה מים מעינות שומי שהם מקור השם מעין למעין צבי.

מקורות:
יהודה פלג - מערכת הספקת המים של קיסריה
ויקיפדיה
שיחה עם דרור בן יוסף - ארכיאולוג רשות הטבע והגנים
מוחי הקודח...




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טנטורה במבט אחר

חופים הם לפעמים...

כוננת ספיגה - הג"א מעין צבי