אומרים שההיסטוריה חוזרת פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שניה כפארסה... אז המציאות הנוראית אותה פגשנו ב"שבת השחורה" 7/10/2023היא שילוב של מציאות טראגית לאין שיעור עם ממשלה והעומד בראשה שזה מופע טרגי קומדי אם לא היה כולו על חשבוננו ולנגד עינינו. ולכן אני מפרסם שנית את הרשומה על תולדות מקלטי מעין צבי שפורסמה לראשונה במאי 2022, בתקווה שבכל זאת לא נזדקק להם, למקלטים...
לפני זמן מה פרסמתי רשומה (פוסט) על נושא עמדות ומקלטים במעין ראה כאן . ובכל זאת אני רוצה לתת מבט יותר ממוקד על נושא המקלוט בהקשר לתנאי הסביבה המשתנה עם השנים. בניית מקלטים הייתה תמיד קשורה גם בתקציבים וגם בדרישות המדינה, כמו גם בסוג האיומים של אותה עת.
בשנות המרד הערבי או "המאורעות" בלשוננו 1936-1939 האיום היה ירי מרובים ותת מקלעים. לפיכך הפתרון היה בניית מחסות - חומה לעצירת כדורים ביישובי חומה ומגדל, גם במעין, ובתי ביטחון דו קומתיים שניבנו לצורך מחסה לילדים, למזכירות ופונקציות מרכזיות. קבוצת מעין בנתה בית ביטחון בהיותה ליד כפר ביל"ו (במקום הוקם אחר כך מחנה ביל"ו ממנו יצאו השיירות הגדולות במלחמת השחרור לירושלים הנצורה). בעלות הקבוצה מלמטה להר בשנת 1941 כבר נגמרו המאורעות והחלה מלחמת העולם השנייה.
 |
| בית הביטחון שניבנה ע"י קבוצת מעין במחנה ביל"ו |
במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש רב בהפצצת אוכלוסייה אזרחית מהאוויר וגם בארץ הופצצו הן תל אביב והן חיפה והיו הרוגים רבים. ידיעה יחידה בנושא מצאתי במכתב שלהלן, בו מבקשים מהסוכנות תקציב לבניית מקלט עם המעבר למעלה. למיטב ידיעתי מקלט בפועל לא ניבנה באותה עת, או לפחות לא כמקלט חפור.
המלחמה הבאה היא כמובן מלחמת השחרור. ככל שמתקרבים לתאריך הכרזת העצמאות ב14.5.1948 ברור שמדינות ערב יממשו את איומם ויפלשו לארץ, והמדובר בצבאות עם טנקים ותותחים ומטוסים ויש להיערך. באופן מפתיע מעט מאד מזה נמצא ביומן הישיבות. שבו נכתב בדיון בוועדת משק ב -2.5 ששאול לב (ארנה) עסוק מאד בביצורים (מקלטים). וכמו כן מציין חיים פרידמן המא"ז ב14.5 (יום הכרזת המדינה) כיצד כולם עסוקים בביצורים:
 |
| ביום הכרזת המדינה - "מאמץ עליון בעבודת הביצורים. צריך להשלים במהירות האפשרית, כל המשק מגוייס"! |
לדברי יוסי ישראלי נחפרו אז שני מקלטים: האחד שלא שרד ליד המטבח הראשון, בערך במקום הכיכר הגדולה ששם (עליו מספרים יוסי ומייקי שהיה שם מחסן פרודוקטים של האקונומיה שממנו סחבו ה"חברה" קצת השלמות מזון ומטעמים...), והשני ליד בית האבן הראשון, שהוא או בשכנות לו שרד ושופץ בין השנים 1948-1951 והינה תמונתו. לימים, במבצע קדש 1956 הוא הוגדר כ"מקלט המרפאה", ולאחר מכן יצא משימוש והיום הוא אטום. סיפר לי גדעון זרון שכשהוריו התחתנו הייתה כתמיד מצוקת דיור והם גרו במקלט הזה מספר חודשים, המקלט הזה יצא משימוש כנראה בשלב מוקדם משום שכלל אינו מופיע באף אחת ממפות הקיבוץ, בניגוד לכל שאר המקלטים. בסביבת המקלטים היו תעלות חפורות לקישור והגנה, זוכרות רונית ריכטר ושולי רבן.
 |
| המקלט הראשון - יותר בונקר לוחמים ממקלט, קרוב לשער הקיבוץ |
יש להוסיף שבאמת במלחמת השחרור הפציצו המצרים פעם אחת באזורנו. הם הפציצו את טנטורה שכבר נכבשה, כנראה את תחנת הרכבת ואת זכרון יעקב בה נהרסו שני בתים.
 |
| עיתון "המדינה" 19.7.1948. (וגם הופצץ על ידנו מחנה צבא עיראקי בתול כרם!) |
לאחר הקמת המדינה נחקק חוק ההתגוננות האזרחית 1951 המחייב בניית מקלט פרטי או ציבורי. בכל המדינה, הן בכפר והן בעיר, בנו אז מקלטים אזוריים לטובת קבוצות בתים ועל קרקע ציבורית. האחריות הייתה על הרשויות המקומיות ובניית המקלטים הייתה תלויה בקבלת תקציבים מיועדים על ידי המדינה. וכך בשנת 1955 נבנים שני מקלטים במעין, האחד עבור הגנים והשני עבור כיתות היסוד (יש לזכור שהימים ימי הלינה המשותפת והילדים רוב הזמן בבתי הילדים). המקלטים שניבנו היו תת קרקעיים, עם כניסה ויציאת חרום וכוסו מבחוץ בסלעים ועפר. וכך זה ניראה:
 |
| מקלט הגנים - ניבנה ב 1955-6 . בכניסה שלט חדש המספר את סיפורו (בצהוב) |
 |
| מקלט הגנים ובו דרגשים לשהייה ממושכת |
באוקטובר 1956 היה מבצע סיני. בן גוריון חשש מאד מהפצצות מצריות ולכן באו מטוסים צרפתיים לשמור על שמי המדינה, בנוסף ליל האוויר שלנו. למיטב זיכרוני כילד בגן ירדנו פעם אחת לזמן מה למקלט.
 |
| מקלט בית הספר הראשון - ניבנה ב 1955-56 |
אחרי כעשר שנות שקט יחסי (במרכז הארץ, לא כך באזורי הגבול של אז עם סוריה וירדן), הגיעו ב 1967 מלחמת ששת הימים והכוננות שלפניה. שני המקלטים הקיימים הוקדשו כמובן לילדים ועל שאר החברים והילדים הבוגרים הוטל להסתדר בשטח. בפועל הייתה פעם אחת אזעקה בעת שמפציץ עיראקי טס והגיע עד נתניה ובדרכו חזרה הופל ליד עפולה ולחוסר המזל התרסק על מאהל של חיילי מילואים ונהרגו שם רבים.
עוד על תקיפת המטוס העיראקי בוויקיפדיה כאן
לאחר מלחמת ששת הימים, בין השנים 1969-1974 נבנו 4 מקלטים אותם אני מסווג כדור ג למיקלוט. הם אמנם חפורים אך בנויים כבר לשימוש גם בימי שלום, וגם הגג השטוח שלהם בגובה פני השטח מאפשר שימוש נוסף בשטח למשל לגינת משחקים. כך ניבנו מקלט ההורים (עבור הזקנים של אז), מקלט המוסדות ששימש גם דיסקוטק, ומקלט בית התינוקות שבו ניצבה הטלוויזיה הראשונה של הקיבוץ שהייתה כמובן בשחור לבן וכך שימש "מועדון טלוויזיה" לכל הקיבוץ, וכן גם מרתף הבניין הרב קומתי, שנהרס.
 |
| מקלט ההורים |
 |
מיקלט המוסדות - נעורים = היום מתחת לשביל
|
 |
| הרב קומתי זצ"ל - בקומת המרתף היה מקלט |
 |
מקלט "בית התינוקות" שעליו מגרש משחקים
|
.jpg) |
| מקלט חדר האוכל בבניה - היום מועדון |
בשנים הבאות כבר ניבנו מקלטים מעל פני הקרקע, ככל בנין, כמובן דו תכליתיים והיו גם עבור האוכלוסייה כולה.
 |
| מקלט המוסיקה |
 |
מקלט בית הספר - מקלט עילי שבנוי מעל המקלט שנבנה בשנת 1955
|
 |
| מקלט שכונה דרומית מערבית - מקלט שניבנה עילי |
 |
| המקלט ליד המפעל - שימש כחדר ציור וחדר וידאו בעבר |
 |
| מקלט ה"וותיקאן" - אחרון המקלטים הציבוריים שניבנה. למעשה החליף מקלט שהיה ליד השער ונהרס כדי לבנות את שכונת הרחבת מעין צבי לצד מזרח |
השינוי הגדול הגיע עם מלחמת המפרץ הראשונה. עיראק שלחה לעבר מדינת ישראל טילים שלא היה ניתן אז להפילם ובנוסף היה חשש שהם יהיו טעונים בגז מרעיל. זמן ההתרעה התקצר פתאום מאד מאד, והפתרון של ירידה למקלטים נעשה בעייתי. אי אפשר בחצי דקה להגיע למקלט הנמצא במרחק מהבית, אם כי אפשר לעבור לחיות במקלט ציבורי בשעת חרום. אז הופרט למעשה המקלוט. חובת המקלוט הוטלה על כל מי שבונה בנין חדש שאמנם בונה על חשבונו אך זה משמש כחדר לכל דבר, כחלק מהדירה. ומי שאין לו זמן להגיע למרחב מוגן ינסה לתפוס מחסה היכן שהוא נמצא. וגם הומצא שם חדש: במקום מקלט יש ממ"ד - מרחב מוגן דירתי
נקווה שלא נצטרך...
ולסיים קריקטורה
הינה טבלה מסכמת:
ואתם הקוראים מוזמנים להעלות זיכרונות מהשהות במקלטים או מה שקשור, כי הרי הצורך בהם או במיגון ומלסה בכלל רק הולך וגובר עם השנים...
להלן מספר תגובות וזכרונות שאנשים כתבו בווטסאפ:
שולי רבן: זוכרת את ערב ה' באייר בחדר האוכל! היינו בני 6. מאד מאד נירגשים.... כולנו על יד חדר האוכל הישן.... וואו! היו זמנים....
שולי בחן: אני זוכרת את 3 קומות של המיטות, שעשו לנו תרגול במלחמת סיני איפה כל אחד שוכב וסיפרי לנו סיפור בתוך המקלט(כנראה שנתרגל ולא ניבהל כשנצטרך להכנס למיקלט)
דינה שפירא: התמונה, שנצרבה בזכרוני היא מהימים שלפני מבצע סיני. אוקטובר 1956.
אנחנו רצים מצריף הפעוטון שלנו, ביחד עם המטפלת שלנו ציפורה פרנק ז"ל, שהיה ממוקם בבית משפ' פרידמן והררי, למקלט שממוקם מזרחית למרכזון של דגנית ותמי אלוני, דרומית למזכירות.
היו שם מיטות בשתי קומות וכל ילד ידע את מקומו.
רונית ריכטר: במלחמת סיני היינו חברת ילדים בוגרת. גוייסנו לתלות וילונות שחורים בכל מקום. ישנו בלילות במזכירות ליד מרכזית הטלפונים, להעביר הודעות. ממש החלפנו מבוגרים שגוייסו. היינו גאים מאד.
והינה כתוספת מפת מקלטי מעין צבי - 9 במספר. המקלטים מדור א (לייד בית מיכל אשד) ודור ב (החפורים באדמה מעל גן חרוב ומעל הצהרון) הוצאו לפנסיה אבל מי יודע אם לא נצטרך גם אותם...
 |
| מפת מקלטי מעין צבי שבשימוש |
.jpg)
תגובות
הוסף רשומת תגובה