אל "העמק הנעלם"...

טיול ליד הבית.  היכן הוא העמק הנעלם?

 בשעה טובה החלו לחשוף את השטח בו תוקם שכונת ההרחבה. זה הזמן להיזכר מה היה שם קודם.  והינה סיפור המעשה:

בסוף שנות החמישים מחליטים בקיבוץ להקים מגרש כדורגל, בגודל אמיתי. במקום או בתוספת למגרש הכדור סל שעליו עומדת היום שכונת הבתים בכנסה ליישוב.  לכבוד ההקמה הביאו טרקטור גדול, קטרפילר D8 למיטב זיכרוני, וזה החל לפלס נתיב ישר מהמוסד אל ראש ההר שמדרום, בואך "מגדל חשמל". יישר את ראש ההר אך מהיכן לוקחים מצע? או, כאן באה הגיאולוגיה לעזרתנו. תביטו במפה הבאה:

מפה גיאולוגית על גבי צילום אוויר של אזור ההרחבה. הצבעים הירוקים הם גיר והצבעים האדומים הם חומר וולקני

אני מניח שכל בן מעין צבי יוכל הזהות את השטח. לשם הקלת ההתמצאות צבעתי בתכלת את בריכת השחיה. כפי שניתן לראות במפה הצבע הירוק הם סלעי גיר על סוגיו השונים והצבע הסגול הוא סלע וולקני.  יש רצועת קרקע וולקני, טוף, מדרום מערב לבריכה.  הטוף הזה שונה מהטוף של רמת הגולן.  צבעו צהבהב והוא רך מאד וללא אבנים.  איך זה נוצר? לפני כמאה מיליון שנה, כאשר הכרמל היה מתחת לאוקיינוס היו כמה התפרצויות הרי געש בסביבה הקרובה. אחד מהרי הגעש היה באזור שפיה והחומר הוולקני, הטוף, הורבד בין השאר באזור בריכת השחייה בואך מגדל חשמל. המפה הגיאולוגית מסמנת את המקום בו נחשף החומר על פני הקרקע. ומה הקשר לסיפורנו? למזלה של מעין צבי ניתן היה לחפור חומר טוף ולפזרו כמצע כדי ליישר את פני השטח למגרש.  ובמקום שהוציאו את החומר נוצר בור, עמק קטן, שברבות השנים ועם הגידול הפראי של הצמחייה נעלם.  עכשיו כאשר הטרקטור חשף את השטח ניתן שוב לראותו.  הינה תמונה:

העמק הנעלם או הבור בדרך למגרש הגדול

ואכן היו זמנים שהיינו עולים לשעורי ספורט על המגרש הגדול כפי שהיה נקרא, בדרך הקצרה שעברה דרך אותו בור בצורה תלולה מאד, וצבע הקרקע מסביב היה צהבהב, כצבע הטוף.

אני זוכר שלילה אחד נחתו שם הליקופטרים שהיו אז כלי חדש לגמרי, במסגרת תרגיל הנחתת כוחות של הצנחנים.  

בהמשך הפך המגרש לאזור ועליו לולי תרנגולות הודו, ואחר כך פונו והמגרש נישאר מיותם.

ומה עוד היה שם באזור?

מחסן חומרי נפץ

הינה מבנה שהיום התגלה מחדש וכבר נהרס:

מחסן חומר הנפץ של ארנה - צילום יורם ז.

זה היה מחסן חומר נפץ עבור הבניה, בטרם היו קומפרסורים גדולים וחזקים. אז כדי לחפור בורות ליציקת יסודות למבנה היו קודחים באמצעות פטיש אוויר  (כשמו כן הוא זו הייתה משקולת כבדה מאד שהלמה שוב ושוב על ראש הקידוח כמו מקדחה רוטטת, רק באמצעות לחץ אוויר שהגיע מקומפרסור). לתוך חור הקידוח הכניסו חומר נפץ וכך מפוצצים את הסלע, לא לפני שהיו צועקים "וורדה וורדה" שזה מילת אזהרה לסביבה על פיצוץ ושיכולים להתעופף אבנים, וצריך לתפוס מחסה... המחסה נבנה כמובן במרחק ביטחון מהיישוב. האם היום מישהו היה מעז להשאיר חומר נפץ כך בשטח?

המשק -חי

ברבות הימים הוקם בשטח משק חי.

למעשה היו משקי חי גם לפני ה"משק חי" שהיו יוזמות של כיתות שונות או ילדים שונים. למשל בכיתה שלנו, כיתת אשד, ניו יואב מרגלית ודורון פיליפס שהיו חובבי חיות והקימו משקי חי בכל מקום. תחילה אחד מאחורי הכיתה שליד מחסן הנשק של אז, ואחר כך מתחת למוסד הראשון.

 בסוף שנת 1970 התבקש פרנצק להקים משק חי באזור. לא מצאתי בארכיון חומר על זה למעט כתבה משנים מאוחר יותר, משנת 1984 על הנעשה במשק חי, שאני לא בטוח שהיה באותו מקום, אבל היא נחמדה והרי היא לפניכם

גם זה נזנח לאחר שנים, ובהעדר פעילות התכסה האזור בצמחיה צפופה, עד שהיום נחשף לקראת הקמת השכונה החדשה, במזל טוב.