מהשדרה לשמורה – מי המציא את המקום היפה הזה?
על תולדות השדרה שהיום היא רחוב הכובשים בזיכרון יעקב ומה ניתן ללמוד מעיון במפות וצילומים, שרובם ככולם ברשת
שיר "השדרה" מילים יחיאל מוהר:
השדרה, השדרה,
שכולנו הולכים
לאורכה,
השדרה באביב ובקיץ,
בסתיו
שהולכים בה הנער,
הגבר, השב,
השדרה הרחבה, השדרה
האחת,
השדרה הנמשכת לעד –
כולנו מכירים את ה"שמורה" - אותו מרכז קניות הבנוי סביב שדרת האקליפטוסים הוותיקה ואולי עתיקה שניטעה סביב דרך, היום רחוב "הכובשים" שבמרכז שכונת "נווה הברון" של זיכרון יעקב.
אך מתי ניטעה השדרה ומתי נסללה הדרך, על ידי מי ולאיזה צורך?
ננסה לענות על השאלות בעזרת מפות וצילומים.
מתי נסללה הדרך?
המפה הקדומה ביותר שיש בידנו היא מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (P.E.F.) משנת 1880
הקו הכתום המקווקו מראה את מקום הדרך העתידי, שטרם הייתה ואיננה במפה
כלומר לפי מפת הPEF הדרך עדיין איננה בשנת 1875.
כמה שנים לאחר הכנת המפה רוכשים עולים מרומניה את גוש אדמות הכפר "זמרין" ומגיעים להתיישב במקום ולהתפרנס מחקלאות. מהר מאד הסתבר להם שקשה מאד להתפרנס מחקלאות בעל חד שנתית על חלקות שדה קטנות הפזורות על גבי ההר (חוץ מכל הבעיות האחרות). לעזרתם ולהצלתם בא הברון אדמונד דה רוטשילד שרושם את אדמתם על שמו, רוכש עוד אדמות, הפעם באזורים מישוריים סמוכים בסביבה (נזלה, אום א תות ושפיה) ומייעד אותם להיות כסוג של אריסים העובדים עבור מפעלו – כרמי היין, היקב ובית החרושת לבקבוקים בטנטורה).
הינה מפת שטחי הברון משנת 1900 בערך
במפה זו כבר מופיע הדרך, כלומר הדרך ניסללה כניראה על ידי פקידות הברון בסביבות 1890-1900
לשם מה נסללה?
הדרך נסללה כדי להגיע לחלקות השדה שהיו פזורות על במת ההר, רק באזורים השטוחים יחסית. (השטחים המשופעים מאד, כמו למשל השטח עליו הוקמה מעין צבי, לא היו ראויים לעיבוד, ונקראו אדמת "מאוואת" כלומר שטח מת שהיה חסר ערך...) מהדרך המסומנת תוכננו עוד מספר דרכים או גבולות שדות. אך צחוק הגורל הוא שקרקע "מתה" לצורכי חקלאות הפכה היום לקרקע היקרה והמבוקשת ביותר, בגלל הנוף....
אך מתי ניטעה השדרה?
לעזרתנו באה טייסת חיל האוויר האוסטרלי שצילמה בזמן מלחמת העולם
הראשונה את מישור החוף מכיוון קיסריה לכיוון צפון, כחלק מהכנות הצבא הבריטי ב1918
לכבוש את חלקה הצפוני של הארץ. וזה ניראה
כך:
בשדרה שבצילום העצים גבוהים למדי. לפחות 2-3 מטר ולכן סביר להניח שהם ניטעו על ידי פקידי הברון בערך בשנת 1895.
והינה עוד תמונה שצולמה באותה מלחמה על ידי הטייסת הבווארית – גרמנית ובה החלק העליון של השדרה, קצה רחוב הכובשים של היום בואך לאזור "הגורן" - תחנת האוטובוס המרכזית של זיכרון.
והינה אנו מגיעים לשנת 1930 בה מוציאים הבריטים מפה מחודשת ובה נראית
השדרה היטב:
ומהיכן ומדוע הפך השטח ה"חקלאי להיות "נווה הברון"?
בשנת 1900 העביר הברון את ניהול הפרויקט שלו בארץ ישראל לידי חברה מנהלת
שהתמחתה בניהול ישוב יהודים בכל מקום בעולם, בעיקר בארגנטינה, הלא היא חברת י.ק.א.(J.C.A.).
החברה מחליטה לשנות כיוון בניהול ההתיישבות, לחלק את האדמות של אזור "זמרין" שניקנו כזכור
בכספם של עולי רומניה, לאיכרים. כל משפחה קיבלה 10 הקטר שהם כמאה דונם לבעלותה
לצורך חקלאות, בעיקר נטיעת זיתים. ואת
שטחי הברון שאינם שייכים לאיכרים, למשל מרבית שטחי "נזלה" שמרה
לפרויקטים שלה, כמו נטיעת פרדס ובננות
במקום הכרם ב"נזלה". הינה צילום משנת 1939 עם פרוט חלק מהשטחים (ע"י חיליק לייטנר). כל משפחת איכרים קיבלה הר...
ואז התחיל המסחר בקרקעות זיכרון. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה נימכר שטח כזה ליד "שכונת התימנים" לזוג האנגלי ניטה ומיכאל לנגה שהקימו במקום בית אצילים אנגלי המוכר לנו עד היום. באמצע שנות השלושים של המאה העשרים יוזמים את הקמת שכונת "הדר זיכרון" או "רמת זיכרון" האדונים יפה וברזל
והינה מפת תכנית בינוי השכונה הדר זכרון יעקב כולל חלוקה למגרשים,
היזמים מ. ברזל את א.צ. יפה שעל שמו קראנו לשטח שטח יופי...הייתה פרצלציה למגרשים קטנים שנימכרו לאנשים שונים. מעין צבי קנתה את שורת המגרשים הצמודה עליה הוקמו הצריפים והרב קומתי, ולאחר שנים נימכרה הקרקע לתורג'מן כחלק מהסדר החובות.
והינה תכנית מתאר של
זיכרון וסביבתנו אף היא משנת 1935 כלומר לפני היות מעין צבי
תכנית זו הייתה הבסיס לשכונת נווה הברון המוכרת לנו היום, כך הפכה דרך חקלאית
לרחוב עירוני ו"השדרה" ל"השמורה"
למזלנו הצליח מאבק לעצור את כריתת האקליפטוסים בשדרה. שרדו גם חלק מהאקליפטוסים בשורה המאונכת לשדרה.
תודה מיוחדת על עזרה במתן חומר לחיליק לייטנר וללירון גורפינקל וצוות ארכיון זיכרון יעקב
מקורות
1. צילומי אוויר מתוך ספרו של ב.ז. קידר - זה מול זה
2. מפות ה PEF ומפות בריטיות מתוך הספרייה הלאומית ואתר "עמוד ענן"
3. תכניות בניה מתוך ארכיונו של חיליק לייטנר / ארכיון זיכרון יעקב
תודה גבי על הפוסט המעניין.
השבמחקצילומי האוויר הגרמניים (של כל ארץ ישראל) מאד אינפורמטיבים ומראים לנו את הארץ בסוף המלחמה הגדולה. ניתן לראותם בארכיון האינטרנטי של מדינת בוואריה.
על צילומי האוויר האוסטרליים לא ידעתי