כמעין המתגבר

 הינה מפת אזור תל צור ועד רמת הנדיב כפי שמופיעה באתר המפות הממשלתי: מפת אזור תל צור - בנימינה של המרכז למיפוי ישראל מה הבעיה? הבעיה היא שהמקום בו הוקם בשנת 1939 היישוב הנקרא תל צור מסומן במפה כחורבת עלק, ואילו המקום שהיה מאז ומתמיד חירבת אום אל עלק (אם העלוקות) נהייה לתל צור!  כלומר החליפו כאן את הצדדים!  וכמובן לעין אום אל עלק קראו  עין צור. כלומר חורבת עלק מסומנת בצד ימין (מזרח) ואילו תל צור מסומנת משמאל (מערב) וזה הפוך מהאמת ההיסטורית. יישוב חומה ומגדל צריך להיות הימני במפה וחורבת עלק משמאל מיד שלחתי להם מפה בריטית שבה מסומנים המקומות "בזמן אמת": מפה בריטית מ1940: מימין (מזרח) היישוב החדש תל צור, משמאלו (מערב) חורבת אום אל עלק ומדרום להם עין אום אל עלק. מסומן גם הכביש לרמת הנדיב שעדיין איננה... כדי לתקן את המעוות שלחתי להם את התמונה הבאה: התאמה של המפה האנגלית למצוי בשטח היום: תיקון מוצע: מקום תל צור על הגבעה המזרחית, חירבת אום אל עלק על השלוחה המערבית יותר ובמרכז עין אום אל עלק ששמו שונה לעין צור ואפילו מצאתי מפה שלהם, של מחלקת המדידות של אז, מפה משנות השישים (שבה מופיע

 בין שפיה למושב עופר, בין המחצבות, יש אתר הנקרא מערת טלימון. כשמו כן  לא  הוא...יש אתר אך אין מערה של ממש....  איך ייתכן? ראשית, מיקום: המקום הנקרא "מערת טלימון" הינה המפה ב"זום אין": מערת טלימון: מודגשים בצהוב: העיגול בנקודות הוא סימון לעתיקות ומשמאלו, מערבה לו, חצי עיגול המסמן מערה בעיה ראשונה: במפה אחרת, של "שביל נט" המערה מסומנת בצד ימין (מזרח) של התל, והמקום נקרא חורבת טלימון ולא מערת טלימון. מפת "שבילנט" המקום נקרא חורבת טלימון והמערה מופיעה במצד ימין (מזרח) של התל, בניגוד למפה הממשלתית בעיה שניה : אין מערה!!! לא אני ולא מטיילים ולא עורכי הסקר הארכיאולוגי לא מוצאים שום מערה משמעותית במקום. יש תל ובו מצודה או חווה קטנה מהתקופה הביזנטית (המאות 4-6 לספירה), בדומה להרבה מקומות אחרים בסביבה, אך מערה ראויה לשמה  אין! אייכה???  שם היישוב הוא מערת טלימון ואין בו מערה??? (נשכח לרגע שגם במעין צבי אין מעין.. אבל יש לכך הסבר...) כך נכתב במדריך ישראל החדש: כלומר החוקרים החליטו להחליף את השם חירבת סולמניה בשם מקום עברי הלקוח מהתלמוד הירושלמי בשם מערת

 על גבעת הכורכר, מעט צפונית לגשר מעין צבי מעל כביש 2, עומד בית בודד. שידוע במקומותינו כביתו (לשעבר) של שומר בריכות הדגים בשנות החמישים אבו סאלח. הינה כך ניראה הבית היום: בית אבו סאלח. משמאלו עמנואל רווה מחנה חומה ומגדל ובו גם "הבית הבודד" ציור של רותי רבן 1939 בחודש יולי 1938 נפגשו נציגי קבוצת מעין עם נציגי פיק"א וההגנה על מנת לבחור מיקום לבניית מחנה חומה ומגדל לחברי הקבוצה שיקבלו פרדס ואדמות נוספות ב"נזלה" לעבדם ולשומרם. נציגי פיק"א שלא רצו "לבזבז" שטח חקלאי הציעו להקים את היישוב ליד בית בודד שנמצא על רכס הכורכר: הצעת מיקום מחנה "חומה ומגדל" של מעין על גבעת הכורכר למזלנו הרב להצעה זו התנגד לוי אשכול וכך מוקם המחנה בצומת מעין צבי, פינת כביש 4 עם הכביש לרכבת זיכרון. אך נשאלת השאלה מי בנה את הבניין? לשם מה ומדוע עמד נטוש כך שמנהל פיק"א הציע אותו כמקום התיישבות? בהעדר הוכחות כתובות נעזר בהשערות מבוססות... בחודש ספטמבר 1918 כובשים האנגלים תוך יומיים את כל צפון הארץ ומיד מתחילים לסלול קו רכבת מחדרה מזרח לחיפה. המקום הרגיש ביותר בקו מבחי

 בכל שנה בערב סדר אנו מספרים ביציאת מצרייים, איך "בעזרת השם" יצאנו ממצריים ופרעו וצבאו שרדף אחרי עם ישראל טבע בים. מהיכן לקוח סיפור הטביעה בים? האם יש לו מקור היסטורי או שמא זה דמיון? כל סיפור, אפילו כל קונספירציה טובה, צריך שיהיה לו גרעין של אמת, לפחות מה שנחשב לאמת לאמיתה באזני המאזינים לסיפור . האם יש בהיסטוריה החוץ תנכי"ת מקרה בו צבא טבע? מסתבר שכן, ובקרבת הזמן בו חל סיפור יציאת מצריים: קרב קדש: במאה ה-13 לפני הספירה מלך במצריים לאורך הרבה עשרות שנים מלך בשם רעמסס השני. כידוע מי ששולט ושורד הוא שכותב את ההיסטוריה וכך דאג אותו רעמסס לספר את סיפור גבורתו בקרב המכונן הוא קרב קדש, באמצעי התעמולה של אותם ימים: ציורי קיר המספרים את סיפור הקרב וגדולתו של רעמסס המלך שנתמך על ידי האלים. כך הפך סיפור המעשה לסיפור ידוע במצריים, לפחות למעמד ה"עלית הכוהנית", יודעי קרוא וכתוב ומספרי הסיפורים. רעמסס השני הקים מקדשים עצומים ששרדו עד היום בכל רחבי מצרים (כלומר לאורך הנילוס) ובהם חקוק באבן תולדות הקרב וגדולת המלך. הוא גם הקים במזרח הדלתא של הנילוס עיר בשם פי רעמסס (שבסיפור

מצוק חוטם הכרמל - מבט מבנימינה צפונה  כולנו מכירים את המצוקים הגדולים שלאורך הכרמל בצדו המערבי, מ"חוטם הכרמל" בואכה בנימינה בדרום ועד למבואות חיפה במצפון הכרמל. האם הם ככל מצוק אחר וכיצד בכלל הם נוצרו? ראשית, מה ההבדל בין צוק או צוקים למצוק? כניראה שאין הבדל... אם נשתמש תוך שינוי קל במשפט של שייקה אופיר מתוך אחד ממערכוניו " הצוקים של הנגב אינם כמו הצוקים של הכרמל"... גם בנגב ובגליל ולמעשה בכל הארץ יש מצוקים בעיקר במקום בו נחשפת שכבת סלע קשה בעקבות שבר גיאולוגי או התחתרות נחל, או אפילו תזוזת קרחונים על פני סלעים קשים. במה שונים מצוקי הכרמל, שעליהם נמצאת מעין צבי ממצוקי כל אזור אחר בארץ? לפי דברי החוקרים מצוקי הכרמל נוצרו  כשוניות . כמו שוניות האלמוגים הצומחות לאורך מפרץ אילת . ייתכן אפילו ששוניות אלה הן "שונית מחסום " כמו "שונית המחסום הגדולה" - אותה שונית ענק הבנויה מאלמוגים הנמצאת לאורך החוף האוסטרלי. שונית המחסום הגדולה במבט מהחלל. משמאל בתמונה יבשת אוסטרליה מה זו שונית? שונית (REEF) זה גוף סלע הצומח על ידי בעלי חיים, בימינו בעיקר אלמוגים, בים

 חברנו יהודה פלג ז"ל חקר, גילה וכתב על אמות המים העתיקות באזורנו. לפי מאמרו שפורסם היו שתי אמות מים לכיוון דור העתיקה. הבה ניבחן, במפות ובצילומים מה היה ומה נותר משתי אמות אלה.  ונתחיל כאן באמה הדרומית, זו שהזרימה מים מכברה לעבר דור העתיקה. והשאלות הן: מתי נבנתה, היכן עברה, להיכן בדיוק הגיע ולשם מה נבנתה בכלל? הערה כללית חשובה: יש דמיון רב בין דור לקיסריה. שתיהן ערי נמל. שתיהן נמצאות בסביבה עשירה מאד במים מתוקים זמינים! ולכל אחת מהן היו שתי אמות מים: אחת גבוהה ואחת נמוכה: לקיסריה נבנתה אמת המים הגבוהה ממעיינות נחל התנינים במרחק רב מהעיר, ואחת נמוכה שמשכה מים בשפע מאזור כברה דרומה לקיסריה. גם לדור היו שתי אמות מים: האחת גבוהה שמשכה מים ממעיינות נחל דליה והשנייה נמוכה שמשכה את מימיה מ- כברה  צפונה לדור. ועוד משותף להן ששתיהן נחקרו על ידי יהודה פלג שבעקבות מחקרו אנו פוסעים. ראשית הינה מבט כללי על האמה מכברה ועד נמל דור.  בגלל המורכבות חילקתי את האמה לחלקים נושאיים המסומנים באותיות A-E עם שני צמתים המסומנים בעיגול ומספרים 1-2. אמת המים הדרומית לדור קטעים A-E בעיקר לאורך כביש החוף .