בארות אנטיליה אצלנו? -

 על בארות בכלל ועל הבארות שבשטח נזלה כתבתי כבר מספר פעמים: הינה כאן  וגם כאן.  והינה אפילו לפעמים מבט נוסף על דברים ישנים מגלה עובדות מפתיעות: האם בארות נזלה היו בארות אנטיליה? ומה קדם למה: בארות הפרדס או הבאר שממנה הועלו המים לזכרון (הבאר כאן)

הינה לדוגמא באר האנטיליה המשוחזרת בחוות זרעוניה בבנימינה:

באר אנטיליה משוחזרת בחוות זרעוניה בנימינה: מימין  למטה מוט אליו רתמו חמור (המנוע...) שסובב את גלגלי השיניים הגדולים= מנגנון התמסורת, ומשמאל האנטיליה - שרשרת ארגזי עץ היורדת לבאר דרך שני פתחים בגג המבנה. במרכז עם שלט עליה - בריכת אגירה.

האנטיליה בחוות זרעוניה = ככל שמסובבים את גלגלי התמסורת ארגזי העץ הקשורים לשרשרת יורדים לבאר, מתמלאים מים עולים חזרה והמים נשפכים לתעלה המובילה אותם לראש בריכת האגירה ממנה יזרמו לשדה או המטע הצמודים ונמוכים יותר.

מה זו באר אנטיליה? באר אנטיליה היא באר בה מותקנת משאבה מסוג אנטיליה: שרשרת כדי חרס או קופסאות  היורדת לעומק הבאר ועולה חזרה עם מים הנשפכים לתעלה המובילה למאגר מים כלשהו.  המילה  אנטיליה באה מיוונית ופירושה  "קרקעית הספינה" וגם "מי השיפוליים" המזוהמים שבקרקעיתה .כלומר הכוונה למשאבה - מכשיר שבאמצעותו מוצאים את המים ממקום נמוך למקום גבוה יותר.  היא נזכרת גם במשנה כסוג של משאבה. כלומר כאשר מדברים אל באר אנטיליה מדברים על סוג המשאבה שהעלתה את המים מתוך הבאר.

מתקן אנטיליה לשאיבת מים נמצא אפילו בישראל מתקופות עתיקות מאד. למשל ברמת החייל נמצאה באר שמזוהה כבר אנטיליה כבר מלפני כ 1500 שנה, התקופה הביזנטית.

 יש סוגי גידול שחייבים בהשקיה ובהם ירקות רבים, כמובן משתלות ועצי פרי מסוימים.  זיתים, שקדים  או אפילו גפנים ניתן לגדל בלי השקיה אבל לא כך הדרים. עצי הדר דורשים הרבה מים.  והינה בשנות השמונים של המאה ה-19 מתגלה זן תפוזי השמוטי שהוא מתוק וקליף  ומתחילים לגדל אותו בעיקר באזור יפו. התנאי לגידול תפוזים הוא אספקת מים סדירה ולכן נחפרות בארות רבות בארץ, בעיקר באזור יפו שם מי התהום גבוהים ונוחים לשאיבה והאדמה ביצתית לשעבר ולכן מרובה בחומר אורגני.  ממש בדומה לאדמות בחוף הכרמל.

נזלה: הברון רוכש את אדמות נזלה ב 1885 כאדמה חקלאית לאחר שהבין שאדמות זיכרון הטרשיות אינן מאפשרות חקלאות, ואיכרי זכרון מתחילים לזרוע בהן תבואות. בשנת 1886 הוא נוטע אלפי אקליפטוסים בנזלה על גבול ביצת טנטורה  כדי להילחם במלריה שעשתה שמות במתיישבי זכרון, בעיקר בילדים. ב 1890 הוא נוטע מטע תפוזים גדול בנזלה, הוא הפרדס שקבוצת מעין ירשה כעבור כ-50 שנה. כאמור אי אפשר לקיים פרדס תפוזים ללא השקייה קבועה ולכן נחפרות וניקדחות 3 בארות לצורכי הפרדס המוכרות לנו היום בשמותיהן: A הצפונית, B במרכז ו-C הדרומית (שנהרסה וניכחדה עם הרחבת כביש 4, לדעתי ללא צורך וחבל.

הינה מפה כללית של השטח:

מפה כללית של נזלה: ממערב (למעלה בתמונה) ביצה, באמצע בתכלת אקליפטוסים ובמזרח בצבע ורוד כהה מטע התפוזים. מסומנות 4 בארות שהן מימין לשמאל שלש בארות הפרדס ABC ומשמאל הבאר של זיכרון. מהבארות הולכות תעלות השקיה ראשיות בכיוון מזרח מערב ותעלות מישניות בכיוון צפון דרום שמהן הוזרמות מים לטורי העצים. בשלש בארות הפרדס בריכת ההשקיה ממזרח לבאר בעוד שבבאר שמספקת מים לזכרון, השמאלית (הדרומית) בריכת האגירה היא ממערב לבאר, כי ממנה הוזרמו המים בעזרת מנוע קיטור למעלה לעבר המושבה

הגדלת המפה: מיקוד על בארות A+B. לכל באר צמודה ממזרח, ממש בגבול השטח עם הדרך, בריכת השקייה שנמצאת במקום הגבוה ביותר בשטח, וממנה זורמים המים בגרויטציה.

יש לנו גם שירטוט חתך של בארות A+C מהן עולה בברור שהן נחפרו וניבנו על עומק של כ-11 מטר, וגם ניקדח באמצעות מקדח קידוח לעומק נוסף, כדי להגביר את שפיעת המים.

חתך בארות A+C. 

ומה עם באר B? באר B, האמצעית הייתה בעלת קוטר גדול יותר ומעל הבאר נבנתה קומה שניה כעין בית באר עבור שומר המקום או הפקידות.

באר B בשנות השלושים. משמאל, מערב, הבאר ועליה קומה שניה, ומימין ממזרח לה בריכת האגירה ומעליה צינור המילוי מהבאר. במרכז עומד רפאל כהן שהיה המנהל מטעם פיק"א בשטח.

הבריכה בבאר B חולקה לכמה בריכות לוויסות ההשקיה כפי שניתן לראות גם היום. 

ומה בעניין המשאבה, האנטיליה?

באר אנטיליה מאופיינת בשני פתחים בגג מעל הבאר, עבור שרשרת האנטיליות העולות ויורדות, כפי שניתן לראות בבאר המשוחזרת בזרעוניה בנימינה:

באר אנטיליה משוחזרת בחוות זרעוניה בנימינה: בגג המבנה שני פתחים עבור שרשרת האנטילות היורדות לבאר ועולות ממנה

מבנה הבאר היחידי ששרד כמעט בשלמות הינו מבנה באר A שבו רק בריכת האגירה בצידה המזרחי ניפגעה ללא צורך בעת הרחבת כביש 4. אם ימצאו בו זוג חורים בגג הבאר הרי שהוכח שזו באר אנטיליה במקור

והינה תמונת הגג מבפנים:

תקרת באר A ובה שני חורים עבור שרשרות האנטיליה. 

היכן עמד הממסר - אותם גלגלי שניים גדולים ן"המנוע" חמור או פרד שהניעו את המערכת? לא יודע. כניראה דווקא ממערב או מדרום, כי בצמוד ממזרח ישנה בריכת האגירה.

ומה קרה בהמשך? תוך כ10-20 שנה מרבית המנועים (חמור, גמל או פרד) מוחלפים במנועי קיטור או נפט ומשאבות האנטיליה מוחלפות במשאבות בוכנה (מוטות)  ומשאבות צנטריפוגליות. גם בבאר A מוצב מנוע ממנו נותר לעדות בסיסו, עליו עמד:
 

באר A: בסיס המנוע שהיה מחובר למשאבת בוכנה שהוצבה בתוך הבאר

הינה דוגמת מנוע כזה עובד בשיחזור בחוות זרעוניה:

את מנוע הבנזין או דיזל החליף קו החשמל וכך גם מנוע התייתר ונותרנו עם הבאר הזכורה לנו מילדות. הינה באר A בסירטון בו מככבים רפי ועודי ודני ו...:

בירכת האגירה בבאר A- הקצה העליון שבה בדיוק בגובה גג הבאר - שריד לימי האנטיליה

והינה הסרטון המלא:

והינה עידכון הוכחה נוספת שהבארות הן בארות אנטיליה:

מפת בארות נזלה: בארות A+B+C הן לחקלאות ולכן בצד כל אחת מהבארות מסומנות שתי נקודות. הבאר הרביעית, מצד שמאל, היא הבאר ממנה הועלו המים לזכרון.

הגדלת מפת הבארות - שימו לב לשתי הנקודות בצד כל אחת מהבארות

ומה הן הנקודות שמצידי כל אחת מהבארות?

הבאר בזרעוניה בנימינה.

שני העמודים שבתמונה הם הבסיסים עליו נשענת מערכת התמסורת, כפי שרואים היטב בתמונה. 
 זו ההוכחה הנוספת לכך שבארות נזלה שהיו בפרדס היו בארות עם משאבת אנטיליה. 

בתמונת הבאר של זכרון אין שתי נקודות כאלה משום מהיא נחפרה לצורך הזרמת המים לזכרון, לגובה 160 מטר, ולזה הוזמן מחו"ל והותקן מנוע קיטור. אנטיליה טובה רק להעלאת מים מתוך הבאר. לא להזרמת מים בצינורות בלחץ

ומי קדם למי בנזלה, בארות הפרדס או הבאר הגדולה לאספקת המים למושבה זכרון יעקב? 

התשובה ברורה: בארות הפרדס נחפרו ב 1890 בעוד שהבאר הגדולה של המושבה נחפרה כמה שנים מאוחר יותר, ב 1896-1888.

הנהלת פיק"א ליד הבאר של זיכרון בנזלה. מימין ברקע ניתן להבחין בשביל הישן העולה מנזלה (צומת זכרון) למושבה. בצד שמאל של הרוכבים רואים את הצינורות שהונחו בהמשך מהבאר לבריכת בנימין שבמושבה. בתחתית התמונה כפי הנראה שרשרת אנטיליה עשויה ברזל!

מקורות

1. סמסונוב -  תולדות זכרון

2. ר. אהרונסון - הברון והמושבות

3. ארכיון מעין צבי

4. ארכיון הצילומים של חיליק לייטנר

5. מפות מהארכיון הציוני

6. צילומים בעיקר שלי