כמעין המתגבר

 חברנו יהודה פלג ז"ל חקר, גילה וכתב על אמות המים העתיקות באזורנו. לפי מאמרו שפורסם היו שתי אמות מים לכיוון דור העתיקה. הבה ניבחן, במפות ובצילומים מה היה ומה נותר משתי אמות אלה.  ונתחיל כאן באמה הדרומית, זו שהזרימה מים מכברה לעבר דור העתיקה. והשאלות הן: מתי נבנתה, היכן עברה, להיכן בדיוק הגיע ולשם מה נבנתה בכלל? הערה כללית חשובה: יש דמיון רב בין דור לקיסריה. שתיהן ערי נמל. שתיהן נמצאות בסביבה עשירה מאד במים מתוקים זמינים! ולכל אחת מהן היו שתי אמות מים: אחת גבוהה ואחת נמוכה: לקיסריה נבנתה אמת המים הגבוהה ממעיינות נחל התנינים במרחק רב מהעיר, ואחת נמוכה שמשכה מים בשפע מאזור כברה דרומה לקיסריה. גם לדור היו שתי אמות מים: האחת גבוהה שמשכה מים ממעיינות נחל דליה והשנייה נמוכה שמשכה את מימיה מ- כברה  צפונה לדור. ועוד משותף להן ששתיהן נחקרו על ידי יהודה פלג שבעקבות מחקרו אנו פוסעים. ראשית הינה מבט כללי על האמה מכברה ועד נמל דור.  בגלל המורכבות חילקתי את האמה לחלקים נושאיים המסומנים באותיות A-E עם שני צמתים המסומנים בעיגול ומספרים 1-2. אמת המים הדרומית לדור קטעים A-E בעיקר לאורך כביש החוף .

  תחנת רכבת זיכרון יעקב. כבר שנים שהרכבת לא עוצרת כאן יותר... שנים רבות הייתה כאן תחנה ששימשה את אנשי הסביבה וגם להובלת משאות. ואפילו אזור תעשיה הוקם בצמידות לתחנה. שהיום נקרא "מול זכרון" אך פעם הוקם עבור מפעל "אלסינט" ויורשיו.  אך האם זה היה מקום התחנה תמיד? ואם לא, היכן עצרה הרכבת, למה עצרה שם ומדוע הועברה התחנה לזכרון? מילוי מים בקטר קיטור בתחנת זיכרון יעקב , בעת חנוכת קו הרכבת של רכבת ישראל. בתמונה שר התחבורה הראשון דוד רמז שעל שמו בית רמז וגם קבור בזכרון יעקב. מהיכן אנו יודעים שהיה בכלל מקום עצירה קודם לתחנת זכרון? בחודש ספטמבר 1918 כובשים הבריטים תוך יומיים את כל צפון הארץ, מהירקון וצפונה ותוך חודשיים מעצמות המרכז שכוללות את גרמניה, אוסטריה וטורקיה נכנעות ואנגליה משתיתה שלטון צבאי על כל ארץ ישראל וגם סביב,  הצבא האנגלי סולל במהירות רבה מסילת רכבת  מתול-כרם עד חיפה, מסילה המקצרת משמעותית את המסילה הטורקית מתול-כרם דרך ג'נין ועפולה ועד חיפה. הרכבות של אז מונעות בקטרי קיטור ולכאלה יש לספק מים לעיתים מזומנות. מהנדסי הרכבת מחפשים מקור מים זמין באזור זכרון ומזה

אומרים שההיסטוריה חוזרת פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שניה כפארסה... אז המציאות הנוראית אותה פגשנו ב"שבת השחורה" 7/10/2023היא שילוב של מציאות טראגית לאין שיעור עם ממשלה והעומד בראשה שזה מופע טרגי קומדי אם לא היה כולו על חשבוננו ולנגד עינינו. ולכן אני מפרסם שנית את הרשומה על תולדות מקלטי מעין צבי שפורסמה לראשונה במאי 2022, בתקווה שבכל זאת לא נזדקק להם, למקלטים...  לפני זמן מה פרסמתי רשומה (פוסט) על נושא עמדות ומקלטים במעין ראה כאן  . ובכל זאת אני רוצה לתת מבט יותר ממוקד על נושא המקלוט בהקשר לתנאי הסביבה המשתנה עם השנים. בניית מקלטים הייתה תמיד קשורה גם בתקציבים וגם בדרישות המדינה, כמו גם בסוג האיומים של אותה עת.  בשנות המרד הערבי או "המאורעות" בלשוננו 1936-1939 האיום היה ירי מרובים ותת מקלעים. לפיכך הפתרון היה בניית מחסות - חומה לעצירת כדורים ביישובי חומה ומגדל, גם במעין, ובתי ביטחון דו קומתיים שניבנו לצורך מחסה לילדים, למזכירות ופונקציות מרכזיות. קבוצת מעין בנתה בית ביטחון בהיותה ליד כפר ביל"ו (במקום הוקם אחר כך מחנה ביל"ו ממנו יצאו השיירות הגדולות במלחמת השחרור