רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2023

הדיפלה (חלק ב)

תמונה
  הצבא האנגלי:    בשנת 1918 כובש הצבא הבריטי את צפון הארץ (מהירקון וצפונה). תמו 400 שנות השלטון העות'מני ומתחילה תקופה חדשה בה הפיתוח הולך ומואץ. כדבר ראשון הם מרחיבים את סוללת הרכבת הטורקית הצרה מרפיח עד חדרה מזרח וסוללים מסילה חדשה משם לחיפה, ובכך קובעים את כל תנאי פיתוח האזור. זו גם דרך אורך ראשונה שנבנית בחוף הכרמל מאז הדרך הרומית שעברה לאורך החוף מקיסריה לחיפה. את המסילה הזו כבר איש לא יזיז.  כדי להימנע משקיעה אפשרית של המסילה באזורי ביצה או שלוליות חורף הם נצמדים לחוטם הכרמל מול בנימינה, ובערך בקצה המזרחי של הסכר הרומי הצפוני של כברה המסילה  חוצה את מרזבת כבארה בקו ישר  עד הגעה לרכס הכורכר בדיוק במקום בו חוצה הדיפלה את הרכס ומשם צמודה לצד מערב של רכס הכורכר. בשני מקומות הם מקימים גשרים גדולים עבור המסילה: האחד בקצה חוטם הכרמל, מול בנימינה וליד שוני מעל נחל התנינים, והשני מעל הדיפלה. מתחת גשר זה היה בזמנו מעבר מהמדגה לכיוון שדותינו בטנטורה. כך זה ניראה על מפה: סימון מסילת הרכבת הבריטית באזור הדיפלה 1918 על מפת הPEF מ 1875 תוך כשנתיים הבריטים משנים את השלטון מצבאי לאזרחי (עוד ב

הדיפלה במבט נוסף (חלק א)

תמונה
נחל דליה - הדיפלה, במפת הקרן הבריטית מ 1875   מדרש השם:  השם דיפלה בערבית הרדוף הנחלים הנפוץ מאד כצמח אוהב מים.  הערבים נהגו לתת לכל קטע נחל שם מקומי וכך במפות מופיע השם של הדיפלה אפילו רק בחלקו שבין פרדיס לים, פעם כנחל פרדיס, פעם כנהר טנטורה ופעם כנחל מזרעה (כפר קטן שיפורט בהמשך). ובלי קשר לדיפלה  היה כפר ליד מקורות הנחל, מערבית לעין השופט, בשם דלית-א-רוחה שתרם את שמו לקיבוץ דליה. דליה הוא ענף של גפן בעברית.  כניראה וועדת השמות שקבעה שמות עבריים החליטה על בסיס הדמיון בצליל לקרוא לכל נחל הדיפלה בשם נחל דליה. במעין צבי כינו את החלק המזרחי שלו, שהיה בשטח שניתן לקיבוץ עד מלחמת השחרור הדיפלה וכך גם למוצא הנוסף שלו לים שנוצר עם חפירת ברכות באס-אל-הווה והקמת מכון השאיבה על הנחל. גיאולוגיה - יש שלשה נחלים גדולים המנקזים את הכרמל מערבה: דליה, מערות ואורן. המשותף לכולם הוא שהם מנקזים בקעה שנוצרה על ידי שטיפת הטוף מתוך הר געש תת ימי. נחל אורן מנקז את בקעת אלון, נחל מערות את עמק מהר"ל ונחל דליה את בקעת שפיה. ולכולם מעבר ברכס הכורכר  שנחצב כדי לאפשר ניקוז וחקלאות ללא ביצות. איננו יודעים מי ח