כמעין המתגבר

  היום אנו יודעים כולנו את מהלך נחל דליה או הדיפלה (= נחל ההרדופים): קוו ישר שמתחיל בקרבת   פרדיס (תחנת הדלק על כביש 67) עד שעובר את רכס הכורכר, עובר את הגישרון העותמני / רומי הקטן, ובעין טפת (מכון דיפלה1 ועכשיו הסכר והמשאבות למאגרים),   ומתחבר לסעיף היוצא משמורת דיפלה דרום / ביצת נחל דליה   (בריכה 18) ונישפך לים צפונה בשמורת שפך נחל דליה. הינה כך במפה: מפת אזור הדיפלה היום. הנחל עתצו מודגש בצבע תכלת אך מסתבר שלא תמיד הנחל זרם כך. בעיקר באזור בו היה עליו לחצות את רכס הכורכר באזור של מחלף זיכרון יעקב ועד עין טפת.ואם כך, מתי ומי גרם לשינוי? ראשית ננסה לבדוק מה הוא המצב הטבעי ? כידוע כל הנחלים תמיד זורמים למקום הנמוך יותר ושקל לזרום בו יותר. אז מהו המקום הנמוך ביותר בסביבה? אמנם מפות מלפני אלפי שנים אין לנו, אך יש דרך עקיפה:  לקראת ייבוש ביצות כברה ערך מהנדס הניקוז של פיק"א, קרון, מדידות מקיפות ומצא שהמקום הנמוך ביותר אליו אפשר לנקז את שטחי כברה הינו דווקא נחל הדיפלה המקורי, במקום בו מתנוסס היום גשר מעין צבי מעל כביש 2. לכן הוא תיכנן את ניקוז הכברה שמצפון לנחל התנינים ולמעיינות ה