היכן הייתה תחנת הרכבת סמרין?

 

תחנת רכבת זיכרון יעקב. כבר שנים שהרכבת לא עוצרת כאן יותר... שנים רבות הייתה כאן תחנה ששימשה את אנשי הסביבה וגם להובלת משאות. ואפילו אזור תעשיה הוקם בצמידות לתחנה. שהיום נקרא "מול זכרון" אך פעם הוקם עבור מפעל "אלסינט" ויורשיו.  אך האם זה היה מקום התחנה תמיד? ואם לא, היכן עצרה הרכבת, למה עצרה שם ומדוע הועברה התחנה לזכרון?

מילוי מים בקטר קיטור בתחנת זיכרון יעקב , בעת חנוכת קו הרכבת של רכבת ישראל. בתמונה שר התחבורה הראשון דוד רמז שעל שמו בית רמז וגם קבור בזכרון יעקב.

מהיכן אנו יודעים שהיה בכלל מקום עצירה קודם לתחנת זכרון?

בחודש ספטמבר 1918 כובשים הבריטים תוך יומיים את כל צפון הארץ, מהירקון וצפונה ותוך חודשיים מעצמות המרכז שכוללות את גרמניה, אוסטריה וטורקיה נכנעות ואנגליה משתיתה שלטון צבאי על כל ארץ ישראל וגם סביב,  הצבא האנגלי סולל במהירות רבה מסילת רכבת  מתול-כרם עד חיפה, מסילה המקצרת משמעותית את המסילה הטורקית מתול-כרם דרך ג'נין ועפולה ועד חיפה. הרכבות של אז מונעות בקטרי קיטור ולכאלה יש לספק מים לעיתים מזומנות. מהנדסי הרכבת מחפשים מקור מים זמין באזור זכרון ומזהים בקרבת הכפר טנטורה קרוב למסילה באר מודרנית, ובה מים טובים ובעיקר מנוע ומשאבה. לבאר קוראים באר שיפא (שיפא = בריאות בערבית - ממש כשם בית החולים שיפא בעיר עזה שנמצא בימים אלה בכותרות).

שלושים ושש שנה קודם, בדצמבר 1882 רוכשים יהודים עולים מרומניה את קרקעות הכפר זמרין  ואיתן גם כמה מאות דונמים בכפר טנטורה, בצד מזרח של רכס הכורכר. לאדמות טנטורה יש יתרון גדול על אדמות זכרון: לא רק שהן קלות לעיבוד חקלאי לעומת אדמות ההר הקשות והסלעיות, אלא גם שהמים מצויים שם בשפע ממש בגובה הקרקע או בחפירה קלה.  ולכן דואג הגנן (כלומר המומחה לחקלאות) דיגור, פקיד הברון  רוטשילד, לגדל בטנטורה ירקות. כי גידול ירקות חייב בהשקיה אינטנסיבית. לא ניתן לסמוך על הגשמים. 

הינה כך מתאר הגרף פון מולינן את מסעו באזור בממש בתחילת המאה העשרים: "לאחר שנעבור את באב טנטורה (זה המרווח ברכס הכורכר בו עובר הכביש היוצא מחוף נחשולים / דור אל כביש 4) אנו מלווים את רכס הכורכר בשוליו המזרחים לכיוון דרום.  לאחר זמן קצר אנו מוצאים פיר מודרני ועמוק של באר עם גלגלת. הבאר מתוארכת לשנת 1904, יש בה מים טובים יותר מאשר ניתן למצוא בישוב עצמו, והיא מכונה ביר טנטורה". 

כך ניראה התאור במפתו של הגרף פון מולינן:

מפת הגרף פון מולינן 1907 - שימו לב שכביש 4 של היום כלל לא קיים, והדרכים העיקריות מובילות אל זיכרון כמרכז אזורי. דרך ראשית יורדת מזכרון דרך היקב וממשיכה בוואדי דליה דרך פרדיס לטנטורה, עוברת את באר טנטורה (באר שיפא) ואת שער (באב) טנטורה החצוב ברכס הכורכר וממשיכה צפונה לעבר מושבת הברון עתלית! 

 וכך זה ניראה מפת פיק"א מראשית המאה העשרים הכוללת בתוכה גם את שטחי הקרקע השייכים לזיכרון או לברון:

מפת אזור טנטורה ובה באר שיפא ליד שטחי חקלאות של זכרון וליד הדרך מזכרון לטנטורה. באר שיפא מסומנת במפה כשתי נקודות, כניראה באר ובריכת אגירה לידה

והיכן תמוקם תחנת רכבת לאספקת מים?

למעשה בארכיון רכבת ישראל אין כלל חומר על תקופת השלטון הצבאי הבריטי בארץ ועל סלילת חלק זה של הרכבת והקמת נקודת עצירה ומילוי מים בטנטורה, ולכן לא נותר לנו אלא להסתמך על חומרים עקיפים ובעיקר מכתבי וועד המושבה זכרון-יעקב בנושא הרכבת.  הינה טבלה מסכמת שהכנתי, לפי לוח זמנים המתארת את השתלשלות העניינים:

לוח הזמנים של העברת תחנת "סמרין" לנזלה בהתאם מסמכי ועד זכרון יעקב

ומה ניתן ללמוד מטבלה זו?

א. נקודת עצירה הרכבת מדצמבר 1918 היא ליד טנטורה ורק בראשון לאפריל 1921, אחרי כשנתיים וחצי  התחנה עוברת לקרבת באר נזלה (למעשה לשטח כברה שהוא בכלל שטח ג'יפטליק ששייך למדינה).

ב. שם התחנה בתחילה טנטורה ואחר כך סמרין או זימרין או זומרין ורק לאחר העברת התחנה לאזור נזלה היא נקראת תחנת זכרון-יעקב.

ג. מיד עם הפעלת הרכבת הצבאית מגלים איכרי זיכרון את הפוטנציאל הכלכלי שלה בשליחת סחורה לשווקים חדשים. גם הבריטים מגלים שהמקום החשוב באזור הוא זכרון יעקב ולא הכפר השכן טנטורה, ואפילו לא השם העתיק והמוכר "דור" ולכן משנים מיד את שם התחנה מ"טנטורה" ל"סמרין". יש לציין שבשנים הראשונות לכיבוש הבריטי ישב מושל האזור בזכרון (כניראה בתקופה הראשונה היה זה הארכיאולוג הידוע ליאונרד וולי שסייר עם לורנס "איש ערב" עוד לפני המלחמה בנגב, ואחרי המלחמה חפר את אור היא אור כשדים התנכי"ת, ממנה הגיע אברהם כמסופר בתנ"ך)

ד. הדרך מזכרון לרכבת עד מועד העברת התחנה לנזלה היא הדרך היורדת מהיקב דרך פרדיס לטנטורה. זו הדרך הטובה שנסללה על ידי פקידות הברון בין זכרון לכיוון מושבות הבת (בת שלמה, שפיה ועתלית) וכניסה לטנטורה.  למעשה בעקבות הקמת התחנה בטנטורה נוצר קיצור דרך ולמעשה ישנם שני מעברי דרך על הפסים, כפי שניתן לראות במפה שלהלן:

מפה בריטית מ1927 ובה מסומנת בברור תחנת הרכבת "סמרין" (הנקודה השחורה שבתוך העיגול האדום) והדרך הקצרה מזכרון לתחנה והמשכה לטנטורה. כמו כן מסומנת באר שיפא שהיא הסיבה למיקום התחנה.

ה. ומדוע הועברה התחנה מ"סמרין" שליד טנטורה לתחנת זכרון יעקב בנזלה / כברה, למקום בו היא קיימת עד היום? הסיבה היא הבארות: כשם שהתחנה הראשונית ליד טנטורה נקבעה קרוב ככל שניתן לבאר שיפא שהייתה באר מודרנית עם מנוע, כך גם הועברה התחנה לאחר כ 28 חודשים למקומה הנוכחי בגלל שהבאר בנזלה היא באר הרבה יותר גדולה מבאר שיפא, המים טובים יותר ובעיקר ממילא יש בה אחזקה ומכונאי צמוד ולכן אמינות הספקת המים גבוהה הרבה יותר. ואכן ההסכם בין הנהלת הרכבת לבין וועד המושבה קובע שהרכבת תספק מנוע, משאבות, טנקי מים וצנרת וזכרון אחראית על הספקת מים, שממילא מועלים מהבאר דרך קבע למושבה על ההר,  ותדאג למכונאי אחראי.

ו. זה גם מסביר מדוע מתלוננים העגלונים בעלי ה"זכיון" להסעות לרכבת, שלאחר העברת התחנה לנזלה הדרך ארוכה הרבה יותר - כי הם יורדים דרך היקב ועליהם להגיע לתחנה החדשה בנזלה. זה גם מסביר את תלונת אותם עגלונים שכעת יש המעדיפים ללכת ברגל מזכרון לרכבת וחזרה כדי לחסוך בהוצאות...(לפי הכתוב יוצא שוועד המושבה שסלל עם יק"א את הירידה מזכרון לרכבת הוא בעל הדרך ולכן קובע מי יהיו העגלונים שתהיה להם הזכות להשתמש בדרך!)

ומה קיים בשטח עד היום?

הינה צילום אוויר מבואר:

צילום אוויר של המצב היום. יש באר, אין תחנה. הקו המרוסק המחבר את הבאר לפסי הרכבת הוא המיקום המשוער של צינור המים שלא קיים כמובן היום.

בשטח היום ישנה באר שפא הנטושה, וישנו המקום בו עמדה כניראה תחנה, למרות שפעלה זמן קצר מאד.

באר שיפא - נמצאת בין התחנה לחקר המדגה לבין בריכות הניסיון השייכות לה.

מבנה באר שיפא - מבנה פשוט אופייני לבריטים

כך נראית הבאר מבפנים:

באר שיפא היום: תשתית הברזל היא עבור משאבת מוטות. הצינור הניראה הוא שארית צינור המים שהוביל לבריכת המים הישנה של מושב דור.ולבריכת המים של בית הספר של הכפר טנטורה והיום של התחנה לחקר המדגה.  בבסיס הצינור בתוך הבאר מנצנצים מים.

והיכן התחנה?

הינה שנית מפה בריטית מ 1927 ובה מסומנת במלבן שחור בנין התחנה (שכאמור כבר עברה באותה עת בפועל לנזלה)

התחנה מופיעה גם בצילום אוויר מ 1948

בניני משמר הרכבת בטנטורה בצילום אוויר מסוף שנות הארבעים

איך נשמרה התחנה? הרי בשום לוח זמנים של רכבת אין עצירה בין עתלית לזכרון יעקב. אם כך, למה שימשה התחנה?

הינה תמונות מקרוב של תחנת הרכבת טנטורה: 

תחנת הרכבת בטנטורה כאחד מבסיסי ה P.P.R.D. = מחלקת מסילת הרכבת של משטרת ארץ ישראל או ככינויה "משמר הרכבת". שימו לב לבניה האיכותית,  בציפוי אבן, כפי שבנויה גם התחנה בזכרון, בבנימינה ועוד.

מה זה משמר הרכבת? במהלך שנות המאורעות הלא הם המרד הערבי נגד הבריטים והיהודים הרבו הערבים לפגע ברכבות. לפיכך הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה הרחב בין הבריטים להגנה באותו הזמן, בשנת 1937, יחידת משטרה שתפקידה היה לשמור עם הרכבת, ומכאן שמה משמר הרכבת. היחידה הורכבה בעיקר משוטרים יהודים ששירתו במשטרה אך היו גם תחת פיקוד יהודי של ההגנה. היחידה פורקה בשנת 1945 עם חידוש המחלוקת על הספר הלבן ועל עצם הקמת מדינת ישראל.

בשנים הבאות ננטשה התחנה שלא נמצא לה שימוש.

 הינה צילום אוויר משנת 1966 בו ניתן עדיין להבחין במבנה:

צילום אוויר מ1966. מבנה התחנה הנטוש מסומן בחץ אדום ומעליו מופיע אקליפטוס גדול.  (מועתק מנספח שימור של תכנית  מושב דור - 2021)

וכאן מגיע סיפורנו לסופו: את באר שיפא החליפה באר עמוקה של מקורות בקרבת מקום, את תחנת הרכבת ב"סמרין" היא טנטורה העבירו לתחנת זכרון יעקב, את קטרי הקיטור החליפו קטרי דיזל שעוד מעט יוחלפו גם הם ברכבות חשמליות, תחנת זיכרון יעקב אף היא כבר שנים לא פעילה ואפילו באר המים המפוארת והגדולה ב"נזלה" כבר איננה פעילה והיא מבנה המחכה לשימור. הרכבת הרחיבה את תחומה, מבנה התחנה נמחק ורק אקליפטוס גדול את מקומה עוד מזכיר:

תמונת האקליפטוס - שארית תחנת "סמרין". ברקע מושב דור

על תחנת הרכבת של זכרון אפשר לקרוא כאן

ועל הבאר של זכרון שהייתה גם מקור המים לרכבת בתחנת זכרון אפשר לקרוא כאן

מקורות ותודות:

מפות וצילומי אוויר וקרקע בעיקר מהמרשתת

מכתבי ועד זכרון יעקב שמהווים בסיס לטבלת לוח הזמנים להעברת התחנה הם כולם מארכיון זכרון יעקב בכלל ושל חיליק לייטנר האחד ויחיד בפרט. ועל כך תודה לחיליק וללירון מנהלת הארכיון.

צילומי הבאר ומקום בו היתה התחנה היום הם שלי.