המקרה המוזר של מערת טלימון או האם מערת כבארה ניקראה פעם בשם טלימון?

 בין שפיה למושב עופר, בין המחצבות, יש אתר הנקרא מערת טלימון. כשמו כן  לא הוא...יש אתר אך אין מערה של ממש....  איך ייתכן?

ראשית, מיקום:

המקום הנקרא "מערת טלימון"

הינה המפה ב"זום אין":

מערת טלימון: מודגשים בצהוב: העיגול בנקודות הוא סימון לעתיקות ומשמאלו, מערבה לו, חצי עיגול המסמן מערה

בעיה ראשונה: במפה אחרת, של "שביל נט" המערה מסומנת בצד ימין (מזרח) של התל, והמקום נקרא חורבת טלימון ולא מערת טלימון.

מפת "שבילנט" המקום נקרא חורבת טלימון והמערה מופיעה במצד ימין (מזרח) של התל, בניגוד למפה הממשלתית

בעיה שניה: אין מערה!!! לא אני ולא מטיילים ולא עורכי הסקר הארכיאולוגי לא מוצאים שום מערה משמעותית במקום. יש תל ובו מצודה או חווה קטנה מהתקופה הביזנטית (המאות 4-6 לספירה), בדומה להרבה מקומות אחרים בסביבה, אך מערה ראויה לשמה  אין!

אייכה???  שם היישוב הוא מערת טלימון ואין בו מערה??? (נשכח לרגע שגם במעין צבי אין מעין.. אבל יש לכך הסבר...)

כך נכתב במדריך ישראל החדש:

כלומר החוקרים החליטו להחליף את השם חירבת סולמניה בשם מקום עברי הלקוח מהתלמוד הירושלמי בשם מערת טלימון על פי הדמיון בשם (לי זה כלל לא נשמע דומה...), ומהשיקול שמקום בשם זה סימן את הגבול שבין אזור קיסריה לבין אזור דור, בתקופת התלמוד. וכן נכתב:

ירושלמי דמאי כ"ב 

חוקי שנת השמיטה וחוקי הטומאה  היוו בעיה קשה מאד הן לחקלאים והן  לתושבי העיר שאמורים לא לרכוש פירות או תבואה שגדלו בשנת השמיטה, ולכן נקבעו תחומים בהם ניתן "פטור" מהעונש הזה. אחד מהמקומות היא קיסריה שגבולה הצפוני, הגבול בין תחום קיסריה לבין תחום דור, עבר במקום הנקרא היה מערת טלימון.

והינה הצעתי: מקום מתאים מאד לסמן גבול בין קיסריה לבין דור הוא מערת כברה!!! אמנם השם לא דומה אבל המהות הגיונית! יש מערה.  המערה נראתה בימים ההם למרחוק ולכן זה סימן גבול ברור, היא בין קיסריה לבין העיר דור ועוד יותר מכך: בקו ישר ממערב לה עובר בתוך המרזבה הגבול הטופוגרפי.  מדרום לכביש הכניסה למעגן מיכאל השיפוע הוא דרומה לכיוון קיסריה ולכן מנוקז על ידי נחל התנינים, בעוד שצפונה מהכביש השיפוע הוא לכיוון דור ולכן מנוקז על ידי הדיפלה. 

ועוד: התחום אמור להגדיר רצועת שדות חקלאיים שנמצאים ברוחב של מספר קילומטרים בין הים לגבול המזרחי. מערת כברה נמצאת בדיוק בגבול המזרחי של רצועת שטח חקלאי זה, של מרגלות הכרמל ממזרח ועד רכס הכורכר שעליו מעגן מיכאל ממערב. מערבה לרכס ועד הים לא היו שדות.

גם דרך האורך המשנית מקיסריה צפונה עברה כאן (הראשית הייתה הדרך הרומית הצמודה כאן לחוף הים). ובנוסף היה במקום יישוב קטן ובוודאי שראו ממנו את הים (כפי שנאמר בקטע מהמשנה).

מכאן שייתכן שמערת כבארה ראויה להיות מערת טלימון של ימי התלמוד.

מקורות:

1. מדריך ישראל החדש, כרך 5, הכרמל וחופו

2. יוסף פטריך: רחוב החומה, מקום הטטרפילון והמעמד ההלכתי של קיסריה (לביאורה של תוספתא, אהלות יח,

מתוך קתדרה גיליון 122

3. מיכאל אבי יונה: גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל