מנהרת היין הסודית

לפני הרבה מאד שנים, בנסיעה בוואדי מילק לכיוון בת שלמה סיפר לי אבי שבאיזה מקום מימין לכביש יש מערה ובה מעין צבי גידלה פטריות! אז יצאתי לחפש את המקום וכמו שכתוב "יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה".

זה סיפור שהחל לפני כ-150שנה!

לפני שהוקמה זכרון אזור ואדי דליה היה ניראה כך:

תמונת הוואדי מהPEF

נחל דליה בחלקו המערבי והכפרים סביבו 1875: אום-א-תות מודגשת בירוק. שימו לב שזיכרון, אז זמרין קטנה ועלובה,
 ואום-א-ג'ימל ששם בת שלמה היא בכלל חורבה

כלומר קיימים סביב הוואדי הכפרים הקטנטנים פרדיס, זמרין ואום-א-תות.

 כשהגיעו עולי רומניה לארץ הם קנו את אדמות זמרין, ולמזלם תוך זמן קצר הצליחו לגייס את עזרת הברון שרכש אדמות נוספות בוואדי, בעיקר את אדמות הכפרים שפיה ואום-א-תות ועל אדמות אלה הקים יישובי בת קטנים לזכרון - את בת שלמה בחורבת אום-א-ג'ימל ואת שפיה בשפיה. 

מפת אדמות הבארון - סכמטית:

מפה סכמטית של שטחי הברון רוטשילד סביב 1900. מודגש שם המקום אום אל-תות

הבארון מחליט להקים יקב כדי לייצר יין ולמכור אותו באירופה. לשם כך נבנים שני יקבים, בראשון לציון ובזכרון יעקב. וכנהוג את היין לאחר תהליך התסיסה יש לשמור בטמפרטורה מסויימת במרתף יין. הינה תכנית מרתפי היין של יקב זיכרון

תכנית מרתפי היין של יקב זכרון

תכנית היקב בזכרון - מנהרות איכסון החביות מסומנות באות a

היקב ניבנה כניראה בשנת 1891-2 שהייתה שנה ברוכה ולכן מחליטה פקידות הברון להוסיף מחסן רזרבי, כפי שמספר אליהו שייד מנהל פעולות הברון בארץ :

"בשקט, ובלי שייראה הדבר מהחוץ, פקד האדון הבארון לחפור באום-א-תות, בתוך ההר - בהשגחתו של מר שטארקמת, שהוא מהנדס גשרים וכבישים - מנהרה באורך שמונים מטר, שתשמש יקב כאשר יתעורר הצורך בכך." 

מדוע היה צורך לבנות את המחסן בסתר, כלומר בסוד  ובמקום ניסתר (והוא באמת ניסתר ואינו ניראה מדרך ואדי מילק) ובמקום נידח, רחוק יחסית מהיקב שבו מיוצר היין ובמקום לא ממש נגיש? ממי מסתירים את זה ולמה?

השערתי היא שזה היה אמור להיות ניסתר מעיני גובי המיסים  של השילטון העות'מני... 

(בתנ"ך כתוב שכשחיפשו שופט מצאו את גדעון חובט חיטים בגת...ומדוע בגת המשמשת לעיבוד זיתים או ענבים ולא בגורן המיועדת לתבואה? כניראה כדי להסתיר את יבולו מגובי המיסים שהיו כמובן גם אז...)

הינה שירטוט הכניסה ל"מחסן היין: מתוך סיפרו של שייד:

וכך זה ניראה לפני עשרים שנה :

תמונת הכניסה היום

עברו שנים, היקב הועבר לידי חברת כרמל מזרחי, במקום הטורקים הגיעו האנגלים ולא היה צורך לחברת כרמל מזרחי עוד במנהרה וכך עמדה בשיממונה עד שבשנת 1938 התיישב קיבוץ מעין צבי ליד צומת זכרון, ובחיפושיו אחר פרנסה עולה הרעיון לשכור את המרתף מפיק"א כדי לגדל שם פטריות! והינה שטר החכירה מפיק"א לשנת 1949-50:

שכירת המערה באורך 80 מטר רוחב 4 מטר לשם גידול פטריות - 1949-1950

הניסיון לא ממש הצליח, אולי בגלל המרחק, אולי בגלל מחסור בידע ואולי בגלל שבאותן שנים התרחבו מאד שני הענפים העיקריים של הקיבוץ: בריכות הדגים לכיוון חוף הים וגידולי שדה בשטחי טנטורה. 

ושוב עוברות שנים, והמקום עובר מפיק"א לידי יקבי אליעז שנקראים היום יקבי בנימינה (ושהוקמו בבניין שהוקם ושימש לתעשיית הבושם של בנימינה ושאולי אין בו מנהרות) שמחליטים לחזור ולהשתמש במקום כמחסן ליישון יינות.

אבל, יש להם שותפים סודיים!

בקצה העמוק של המערה נחפר עוד בעת חפירת המערה גם פיר אוורור בקוטר 4 מטר ואורך 15 ולפי מה שסיפרו לי עובדי יקבי בנימינה, שימש לאימוני "היחידה". פניתי לחברי לכיתה ששירת ב"יחידה" לבדוק את האמת והינה תשובתו:

"הייתה גלישה למנהרה דרך פיר בתיקרה. המטרה הייתה תרגולים שונים אבל תמיד זה הסתיים בשאיבת יין מהחביות...

בשלב מסוים, לאחר כמה שנים גיליתי שחברה מסיירת גולני גם גולשים למנהרה בשבתות  רק  לגנוב יין.....

כמובן שלאחר שנודע ליקבי בנימינה על גניבות היין (וסכנת הפסילה מסיבות כשרות) הם אטמו את הפיר ועל שער הכניסה שמו מצלמות.

וכך זה ניראה היום בתוך המבנה:

מנהרת היין - מבט פנימה

מנהרת היין - מבט מתוך המערה החוצה

והיכן נמצאת המנהרה האטומה וסגורה ושמורה ומתוצפתת? הינה כאן - ועדיף ניווט ב"עמוד ענן":

מפת אזור אום א-תות ומסומן על ידי חץ מיקום המערה.

מקורות

תמונת המנהרה מבפנים - שלי

תמונות המפות ועוד - מארכיון חיליק לייטנר וארכיון זיכרון יעקב ומהרשת

חוזה פיק"א על גידול פטריות במערה - ארכיון מעין צבי