מביצה בכבארה לעיר נופש וחזרה לביצה
איך מרוויחים כסף מביצה?
כולנו יודעים שפעם היו בכבארה ביצות, ובאמצען היו טחנות קמח. טחנות הקמח גלגלו הרבה כסף יחסית, ולכן אזור כבארה היה אזור ג'יפתליק - אזור שבבעלות הסולטן ולא בבעלות אחד הכפרים שבסביבה. וכך הסולטן ניכס לעצמו את המיסים ממקומות רווחיים.
 |
| גשר - סכר - על נחל התנינים ועליו טחנות הקמח |
בתחילת המאה העשרים כבר נפוצו טחנות קמח שהונעו באנרגיה אחרת. בתחילה "טחנות רוח" וא"כ טחנות מבוססות מנועי בנזין או דיזל. מוכרת טחנת הקמח המונעת על ידי רוח בימין משה בירושלים. כך ערכו של שטח ובו מקור אנרגיה שהוא מים זורמים, ירד, ואזור ביצות כבארה נימסר כזיכיון לחברת יק"א - פיק"א שהחליטה לייבשו ולנצלו לחקלאות של פלחה.
 |
| כבארה - חריש ראשוני עמוק באמצעות מחרשה מתהפכת שנגררת על ידי כבלים מ"פולרים" - קטרי קיטור שעומדים בקצות השורה |
 |
| כבארה - עיבוד הקרקע - זריעה (?) תיחוח בדיסק והידוק - בין שני ה"פולרים" מונעים בקיטור. |
נדמה לי שניתן לקבוע שהמקום לגידולי פלחה היה די בעייתי ביחס למקומות אחרים והתנובה לא הייתה גבוהה, וגם מי מעיינות הכבארה התגלו כמים מליחים מידי לחקלאות צומח. וכך בתחילת שנות הארבעים, לאחר שעלו לארץ יהודים רבים ממרכז אירופה שגפילטה פיש היה חלק חשוב מארוחת השבת שלהם, החלו במעין צבי וכן גם משק אדלר שלידנו להתנסות בגידול דגים. ולימים נוצלו אזור כבארה והמים המליחים על ידי מעין צבי ומעגן מיכאל לגידול דגים. המדגה הפך להיות מקור הכנסה חשוב לשני הקיבוצים.
 |
| מילוי בריכת דגים ראשונה באמצעות תעלה שהובילה מים מבאר C שהיתה ליד הנגרייה של פעם. |
כך עוברות השנים, קהל אוכלי הקרפיונים מצטמצם בדרך הטבע והביקוש יורד, ואתו רווחיות הבריכות ואזור כבארה.
ואז הגיע רעיון חדש. הקמת עיר הנופש כבארה - שם זמני
.jpg) |
| תכנית רעיונית של עיירת הנופש בכבארה (ליתר דיוק על חוף באס-אל-הווה) |
וכך כתוב בידיעה ב"ידיעות אחרונות" מלפני 27 שנים: "הריביירה הישראלית - תכנית ענק לפיתוח תיירותי מאיימת להעתיק את מרכז הכובד מהגליל לחוף הים: הריביירה הישראלית. בין קיבוץ שדות ים בדרום לכרמל בצפון יוקמו עד סוף העשור עיירת נופש עם אגם מלאכותי, עשרות בתי מלון, צימרים בחצרות האיכרים של זכרון ועוד." "גולת הכותרת של הריביירה היא עיירת נופש ציורית על פני המים שתוקם על אדמות מעין צבי בסמוך לים. בתכנית היה לבנות 800 דירות נופש על שפת אגם מלאכותי גדול ולצדן מלונות, חנויות וכו'. אל האגם יתחבר מצד אחד נחל דליה ומצד שני חיבור לים שמאפשר כניסת יכטות.
לתכנית שקודמה על ידי המועצה האזורית חוף הכרמל היו גם תכניות למלונות, צימרים ובקתות נופש ב"יערות הכרמל", יישוב קהילתי חדש ליד כרם מהר"ל ועוד כיד הדמיון וגודל החזון של המתכננים.
אבל בניגוד לאמירה של הרצל "אם תירצו..." לפעמים חזונות נשארים רק חזיונות... לפחות בשטחי מעין לא התבצע דבר. ערך בריכות הדגים כמקור הכנסות ריווחי הלך וירד והיום מנוצלים הבריכות כמקור לאנרגיה "ירוקה" ועל פני הבריכות נפרסים מרבדי לוחות סולאריים להפקת חשמל.
 |
| בריכות כבארה מתכסות בפנים סולאריים |
והינה רעיון (עיוועים?) חדש: שני יזמים ממעגן מיכאל הקימו חברה בשם TERRRA שמנסה ללכוד פחמן מהאוויר על מנת להפחית את כמות הפחמן הדו חמצני CO2 שבאוויר שהוא הגורם הישיר לאפקט החממה והתחממות כדור הארץ. איך? פשוט להחזיר את הביצות במקום בריכות דגים: "החלום שלנו הוא להפוך את כל האזור הזה בחזרה לביצה" אומר יובל לביא, בן קיבוץ מעגן מיכאל כשהוא מסתכל על בריכות הדגים. איך זה יעבוד? הרעיון שלהם הוא פשוט לתת לצמחיית הביצה לחזור ולכסות את השטח. הצמחיה תקלוט בשעות היום ע"י פוטוסינטזה את הCO2 ותפלוט חמצן. "אנחנו רוצים להיות הAirbnb של לכידת הפחמן. ולטענתם הם יקשרו בין בעלי שטחי חקלאות הפסדית לחברות שיש להן עודף פליטות פחמן וכך יעסקו בתיווך פחמן. הדבר דומה לחברה קטנה בשם TESLA שעיקר רווחיה היום מגיעים ממכירת זכויות זיכויי פחמן ליצרני מכוניות בנזין ודיזל.
"מה שאנחנו עושים זה חקלאות" אומר לביא, "חקלאות פחמן"
השאלה היא האם הם גם שואפים להחזיר בהזמנות זו את הקדחת?...
 |
| חוזרים לביצות כבארה לקליטת פחמן? |
כך ניסגר המעגל. אם התחלנו בכך שכבארה הייתה מקור ריווחי הסולטן בגלל היותר מקור אנרגיה, עכשיו היא מנוצלת להפקת אנרגיה מהשמש ידידותית לסביבה ואולי בעתיד תחזור להיות ביצה?
מקורות:
פרסום ב"ידיעות אחרונות" מיום 20.10.1995 (ותודה לאהוד זיו ששמר על הגיליון למזכרת...)
תמונות מהארכיון של חיליק לייטנר וארכיון מעין צבי
יצאנו להציל את העולם, תיכף נשוב- איתי משיח, מוסף הארץ 7/10/2022
גבי, הצלחת לתאר כ 100 שנים של תהליכים שעברו ועוברים על אזורנו עם השפעת האדם על משאבי הסביבה. מי יודע מה ילד יום?
השבמחקתענוג לקרוא את כתבותיך.
אראלה
השבמחקיפה. תודה. אוהב את תמונות החריש. לגדל עשב בשביל לקלוט פד"ח זאת בדיחה. לא יותר טוב לגדל אוכל לבני אדם או לבעלי חיים ובאותה הזדמנות לנצל לקלוט פד"ח? אבל כבר למדנו שהכי קל להיות ירוק, מה שיוצר הרבה ירוקים הזויים. הפתרון היחידי לעולם שיכול למנוע זיהום הוא אנרגיה אטומית. ביקוע או היתוך. אנרגיות מתחדשות סופם להיעלם והעולם יצטער על ההשקעות חסרות התועלת. כיצד ינקו את הפאנלים בברכות הדגים? עם מי הברכה, מים רגילים, מים מזוקקים? עלויות? 20 שנה מאז החל הייצור של תאי שמש ונכון להיום רק % 12 מהחשמל בעולם הם רוח ושמש . ויותר חושוב - הוא לא גדל בהספק המיוצר יחסית לפחם וגז. כמות הפחם לא השתנת ב- 20 שנים האחרונות ועמו הזיהום. גז - מזהם נוסף - מנוצל לייצור חשמל עבור מכוניות חשמליות. הזיהום בתחנה חשמל והנהגים שמחים. גם זה יעבור. מהר יותר ממה שחושבים העולם יעבור למכוניות מונעות גז מימן.
השבמחק