הפיל שבהגדה - מה נסתר בהגדה של פסח

 

מה מסתירה ההגדה?

כל שנה הננו קוראים בערב הסדר את ההגדה ונהנים מהטקס, מההתכנסות המשפחתית (וגם מהאוכל), אך הבה נשאל כמה שאלות "תם" כמו בהגדה, וננסה לתת כמה תשובות שאינן מוכתבות על ידי הדרשן בהגדה.  

מדוע בכלל מרכז חגיגת הפסח הוא סיפור יציאת מצרים ולא למשל כיבוש הארץ "זבת חלב ודבש" על ידי יהושוע, או את מתן התורה?

היהדות שהתגבשה לאחר חורבת בית המקדש השני הייתה שונה מאד מיהדות ימי הבית השני ועוד יותר מיהדות (או עבריות) ימי בית ראשון. חורבן הבית אינו סוף העצמאות כפי שאנו רגילים להגיד, כי עצמאים ממש לא היינו כמעט אף פעם. כמעט תמיד, גם כשהיה מלך "משלנו" כמו חזקיהו או מנשה או מלכי בית חשמונאי, היינו תחת חסות אחת המעצמות וחסות פרושה תשלום מס. מרידה פרושה לא לשלם מס למעצמה. פשוט וקל. במאה הראשונה לפני הספירה בונה הורדוס, המלך היהודי הערמומי והחכם, את בית המקדש הענק והמפואר בירושלים ליהודים, אבל גם מקדשים אחרים במקומות אחרים בארץ ובסביבה, כמו בחברון ובקיסריה ובבניאס ואולי גם בבעל בק בלבנון לאלים אחרים, אלים רומאיים עבור עובדי האלילים, כך שלכל אחד תהיה דרך לקיים את אמונתו.

הרחבת בית המקדש על ידי הורדוס . תוספת ענקית לשטח מדרום (צד ימין בתמונה) וממערב (מלפנים). מתוך מאמרו של פרופסור רוני רייך בקתדרה

 חורבן הבית השני, על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה היה רגע המפץ הגדול. זו היתה טראומה אדירה כי הרי בית המקדש, בייחוד הבית המפואר שניבנה על ידי הורדוס והושלם שנים ספורות לפני כן, היה בית האלוהים, מקור הכוח של מאמיניו. בוודאי נשאלה השאלה איזה אל זה, אל חלש? ושאלה נוספת – מדוע זה קרה לנו? ולאחר החורבן הולכות ומתגבשות בתוך העם היהודי שתי קבוצות: האחת היא היהדות  שאנו צאצאיה וממשכי דרכה, והשנייה היא היהודים הנצרנים כלומר יהודים שמתחילים לספר סיפור אלטרנטיבי שאף הוא מבוסס על התנ"ך בתוספת סיפור לידתו ובעיקר צליבתו של ישו (שהיה יהודי טוב). עדת מאמינים המפיצים את אמונתם החדשה בין הגויים עובדי האלילים. סיפור זה תחילתו הוא בהסבר מדוע חרב הבית (בגלל שהיהודים מסרו את ישו לרומאים וגרמו בכך למות המשיח, וסופו בהסבר שישו במותו כיפר על כל חטאי האנושות בעבר בהווה ובעתיד.

כך מתפתחות מתוך היהדות של ימי בית שני, ממש באותו מקום פיזי, באותה ארץ קטנה,  שתי דתות המאמינות באותו אלוהים, באותו תנ"ך וסיפור היסטורי, שאחרי חורבן בית האלוהים והפסקת העלייה לרגל צריכות גם לפתח תרבות חדשה. בשתיהן מחליפה התפילה את הקרבת הקרבנות, ובית הכנסת או הכנסייה את המקדש. ואפילו לוח הזמנים הוא זהה בתחילתו: הפסח והפסחא, חנוכה וחג המולד, שבועות והפנטאקוסט. רק שנוצרים מנהגים שונים, והדתות הולכות וניפרדות. גם נאבקות במשותף מול התרבות הרומית אלילית שסביב וגם יוצרות הבדלים בין שתיהן. היהדות הופכת לדת של הלכה, שכל מהותה בקיום תורה ומצוות ואילו הנצרות הופכת לדת של אמונה וחוויה, תוך ביטול המצוות, בעיקר הכשרות.

 גם ערב הסדר כחג משפחתי, אלטרנטיבה לעליה לרגל בפסח להקרבת קורבן הפסח בירושלים מתגבש במקביל לחגיגה דומה מאד שנחוגה בתחילה בדיוק באותו הלילה ומתפתחת לחג הפסחא הנוצרי.

ומכאן שיאפשר לקרוא חלקים מההגדה כדברי פולמוס כנגד אותם יהודים נוצרים שהם לעיתים בני אותו הכפר ואפילו בני אותה משפחה. הינה מספר דוגמאות:

א.      מדוע גיבור יציאת מצרים בתנ"ך, משה, איננו מופיע בהגדה המסורתית (בהגדה הקיבוצית הוא מופיע בלי סוף)? אולי משום שכותבי ההגדה רצו להדגיש שהגאולה מעבדות לחרות נעשתה אך ורק על ידי האל ולא על ידי שליח (בנגוד לגאולה הנוצרית על ידי ישו בן האלוהים שבמותו כיפר וגאל את האנושות החוטאת). הדרשן חוזר ומדגיש בהגדה שהאל בעצמו הוציא ממצרים והביא את הישועה – לא על ידי  מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. (ואם תרצו הרי כמו בהרצאתו של אהוד דור אתמול במול השקיעה כל סיפור הירידה למצרים קיים כדי להדגיש את גדולתו של ה' בתפעול יציאת מצרים).  כלומר זה ויכוח מול המאמינים באלוהים שהביא, מביא ויביא גאולה באמצעות שליח – הם הנוצרים.

ב.      לשאלות של ארבעת הבנים יש כמובן תשובות מוכתבות. מה שואל הבן החכם, הילד הטוב? "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו  אתכם?"  ומה שואל הרשע, הילד הרע? "מה העבודה הזאת לכם? כלומר זו כמעט אותה שאלה. האם ההבדל הוא בין "אתכם" לבין "לכם"? לא. ההבדל הוא שהטיפוס הטוב, החיובי, הוא זה שמקבל על עצמו את ההלכה ושואל לפרשנותה, בעוד שרשע הוא זה שמבטל את עבודת האלוהים כפי שנדרשת על פי ההלכה. ולמי הכוונה? כמובן לנוצרים שביטלו את הצורך לקיים את המצוות וכך הפכו את היהדות ליהדות קלה, דת שמסתפקת באמונה ובחוויות, דת פופולארית ומצליחה מאד.

ג.       דברי רבן גמליאל: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן: פסח מצא ומרור. ואז בא ההסבר למה כל כך חשוב לדרוש ולחזור ולשנן מה מקור שלש המנהגים או המילים האלה. כנגד מה אומר זאת רבן גמליאל? כנגד האמונה הנוצרית המתפתחת באותם ימים ממש של בימיו, שלפיה הפסח הוא קורבן הפסח שזה ישוע בעצמו שנצלב למחרת ערב הסדר כלומר הוא נהייה קרבן הפסח, מצה – שאף היא מחולקת בכל טקס המיסה הקתולית או האוכריסטיה האורתודוכסית כסמל לבשרו של ישו והמרור מסמל את הפסיון הנוצרי שנחוג כל שנה בפסחא – הוא מסע הייסורים של ישו בוויא דולורוזה בדרך למותו קבורתו ותחייתו. (רבן גמליאל הוא שהוסיף את "ברכת המינים" שהיא למעשה קללה נגד האפיקורסים שמפסיקים להאמין כלומר הנוצרים, לתפילת שמונה עשרה).

ויש עוד מספר דוגמאות, כמו מהיכן מופיע פתאום אליהו הנביא (אותו נביא זועם שהפך פתאום למין סנטה קלאוס חביב רק בזכות עלייתו השמימה...) לסדר פסח?  או ההלל שיש לו מקבילה נוצרית בטקס הסדר הנוצרי הקדום.
לסיכום: הדתות היהודית והנוצרית מתפתחות במקביל מתוך "המפץ הגדול" עבורן, הוא חורבן הבית, וכמו שני אחים גם שוות וגם שונות. גם אוהבים וגם שונאים. תלוי בסיטואציה, בסביבה וגם באינטרסים... תרבות איננה מתפתחת בחלל ריק. תמיד יש תהליך של הידברות, ויכוח והשפעות הדדיות, וכן, יש גם מגמות של הקפאת הקיים. "כזה ראה וקדש". ומי שלא משתנה סופו להיכחד. כדברי דרווין רק המתאימים שורדים...

ערב סדר וחג פסח שמח

נכתב בעקבות ספרו של פרופסור ישראל יעקב יובל "שני גויים בבטנך" וסדרת הרצאותיו ששודרה בימים אלה ב"בית אביחי". כמובן שכל הנאמר הוא לפי הבנתי ובאחריותי.

ההרצאה על ההגדה כאן