היכן נמצא הבית הלבן?

 איזו שאלה זו - היכן נמצא הבית הלבן. הרי זה ברור! אז זהו - שלא, כי גם אצלנו היה "בית לבן". היכן מתי ואיך?

ראשית התחקיר שעשיתי היה בתמונה הזו: ציור משנת 1939 של קבוצת מעין בחומה ומגדל

ציור קבוצת מעין 1939 כנראה ע"י רותי רבן. מתוך ארכיון מעין

מהו הבית על הגבעה שברקע? לכאורה התשובה ברורה - ביתו של שומר המדגה אבו סאלח שעומד על תילו עד היום ומוכר לכולנו:

בית אבו סאלח

אלא שהזווית לא מתאימה. הבית של אבו סאלח נמצא קצת צפונה מהבית שבציור. אז אם נבטל לרגע את "חופש היצירה של האומן" מה זה יכול להיות?

מסתבר שהיה עוד בית. כך כותב יחיאל גולדבך לעימנואל: 

תל עבדון הוא התל עליו היה העדר של מעין בשנות החמישים, ומחצבת הכורכר בשנות השישים ועליו גם עובר כביש 2 מאז ועד היום, כך שהרבה לא נשאר מהמקום.

אז בואו נבדוק מה אומרות המפות:

תל עבדון במפה מנדטורית משנת 1930

בצד ימין של המפה הקו השחור הם פסי הרכבת.  בצד שמאל רואים שפך של נחל דליה לים ובאמצע Ruined Mill שזה אתר הדייג של היום.  במרכז המפה תל עבדון שמצפונו רואים שקיימת חווה ובה מגדלים V= ענבים, וגם C= תפוזים, ובמזרח השדה OL= זיתים ולידם W= באר.  רק בית לא מסומן.  

אז היה בית?

נבדוק בצילום אוויר משנת 1944

תל עבדון והבית הלבן - 1944.מודגש בצהוב "הבית הלבן" ובכחול המבנה שלידו מסומנת באר. וסביבם חקלאות

ולאחר שראינו שהיה גם היה בית לבן, ואפילו יותר מבית אחד, הינה תמונת המקום

אזור הבית הלבן - בשנות החמישים. מארכיון הקיבוץ

זו תמונה מאוחרת כאשר מעין צבי כבר הרחיבה את בריכת הדגים עד לשפת הגבעה. המבנה הלבן הוא המבנה שליד הבאר שניתן להבחין בה משמאל למבנה - יש מעליה מתקן ממנו משתלשל דלי. המבנה מימין לאקליפטוס ניבנה לטובת עובדי העדר.

ומה קרה ל"אבו פיחמי" - הוא היה שייך לכפר טנטורה שפונה במלחמת השחרור 1948.

ומה נותר שם היום - כלום! רק כמה עצים, זיתים ואקליפטוסים מעידים שהיה כאן משהו.

ילידי שנות השלושים והארבעים שבינינו עדיין זוכרים את המקום. 

הינה סיפור מעשה שסיפר יוסי ישראלי  על חוויה מטיול לבית הלבן:

מתרגלים חילוץ והצלה

יוסי ישראלי מספר:

כבר בשנותיה הראשונות של חברת הילדים במעין צבי חנכו אותנו, שמעון והמטפלות ליצי, מולה וגרדה, לנהל את חיי החברה באופן עצמאי ולפי הדוגמא של חיי הקהילה הקיבוצית. באופן דמוקרטי נבחרו ילדים לוועדות השונות ולתפקידים כגון סדרן עבודה, עורך העיתון "דף חברתנו" ועוד... לקראת חופשת הפסח של שנת 1952, נבחרתי לצאת לקורס מדריכים של בני "איחוד הקבוצות והקיבוצים" שהתקיים ביער  של  כפר החורש.

חזרתי מהקורס ההוא מלא עזוז והתלהבות ללמד את בנות ובני כיתתי, כיתה ט', ואת הבנות והבנים של כיתה ח', את כל סוגי הקשרים וכפיתות המוט לסוגיהן, העברת תשדורות באיתותי דגלים, מסדרים להנפת הדגל ותרגילי סדר, הקמת אוהלים משמיכות, התמצאות בשטח לפי מפה טופוגרפית, תנועה בלילה וזיהוי כוכב הצפון, ועוד ועוד...

באחד הבקרים של הימים ההם, יצאנו בשורה עורפית משטח המגורים של הקיבוץ  כשפנינו לגבעה של "הבית הלבן" (גבעת העדר או תל עבדון בשמה הרשמי) בתרמילי גב נארז מזון ליומיים, מימיות מלאות מים, חבלים אישיים, שמיכה מגולגלת על כל תרמיל, 2 עששיות נפט, פנסי כיס ועוד ועוד. בצל האקליפטוסים שליד הבאר למרגלות הגבעה של הבית הלבן, הוקמו "אוהלי סיירים". כל אוהל בנוי משני מוטות, שתי שמיכות ו שש יתדות עיגון. תורן נושא דגל הוצב בחזית שורת האוהלים. מסדר מוקפד נערך בתום ההתארגנות ובו פורטה תכנית העיסוקים לקראת הלילה, שעת ההשכמה למחרת לקראת המשך הפעילויות עד החזרה הביתה למחרת בשעות הערב המוקדמות.  

בצדו המזרחי של הבית הלבן במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, היה מצוי בור שנחצב בסלע הכורכר בעומק של כ 4 מ' שצורתו כ "מערת פעמון". פתח מרובע בגודל של כ מטר על מטר נפער בתקרת הבור. לדברי יודעי דבר הבור הזה שימש לאחסון התבואה של בני משפחת אבו פיחמי עד שנטשו את המקום 4 שנים קודם לכן. יודעי דבר אחרים סברו שהבור שימש לאיסוף מי הגשמים בחורף. הצבתי מוט עץ חלק וחזק כאלכסון בשכיבה על פתח הבור. כל ילדה וילד תרגלו ביצוע של קשר הצלה כפול כאשר לולאה אחת נכרכת על העורף והשנייה נמתחת בתחתית הישבן. יתרת אורך החבל  תשמש להשתלשלות לתחתית הבור. כל הבנות והבנים בצעו את המשימה של השתלשלות לבור ויציאה ממנו ללא פגע. מירי הודיעה שהיא פוחדת אולם בשכנוע החברים גם היא ביצעה את המשימה למופת.

גרדה ברגר היקרה וזיכרונה לברכה, שמשה כמטפלת נוספת או מחליפה באותם הימים. גם היא זכורה כאחת המטפלות האהובות. היא נגשה אלי למחרת חזרתנו מהמחנה שסוכם לגביו, בסיפוק, כהצלחה, ואמרה : "תגיד יוסי, אתה נורמלי? איך אתה מעז להוריד את הילדים לתוך בור עמוק ומסוכן? אני מאוד כועסת ואומרת לך שזה לא בסדר מה שעשית"!!! ואני בהיותי בטוח שהיא באה להחמיא לי על הצלחת המחנה, פני עברו הסבה מחיוך רחב לפה פעור ובקול ענות חלושה הגבתי: "אבל גרדה הכל בסדר! לא קרה שום אסון! חוץ מזה מירי למדה איך להציל את עצמה אם אי פעם היא תיפול לאיזה בור"!..

יוסי ישראלי, 2021.

 תוספת קטנה: הבית הלבן ניכלל בגוש אדמות נזלה ולא באדמות כברה. אדמות נזלה הקרובות לכרמל פותחו כבר בשנות השמונים של המאה ה19 על ידי פקידות הברון  רוטשילד לידי משתלת כרם, כרם וכמובן פרדס תפוזים וחורשת אקליפטוסים. השטח ממערב לפרדס ויער האקליפטוסים נשאר מעובד על ידי ערביי  הכפר הערבי טנטורה ומאחר ולא עבר פיתוח גם לא עניין את הפקידות. כניראה באותן שנים הוקם הבית הלבן. כאשר קבוצת מעיין עלתה על הקרקע בשנת 1938 השטח שממערב לאקליפטוסים ועד גבעות הכורכר ניתן למעיין צבי על ידי פיק"א כשטח לא מפותח ולא מנוקז ומעין פיתחה בשטח זה את בריכות הדגים עד לתעלת הניקוז הראשית של כברה ואילו השטח הקטן שממערב לתעלה ועד רכס הכורכר נישאר בידי אבו תוהמי או אבו פיחמי עד שברח עם שאר תושבי טנטורה בשנת 1948.  לאחר זאת מעין צבי בנתה על השטח הזה את בריכת דגים שמספרה 4 ונראית בתמונה, והעבירה לגבעת הכורכר את עדר הבקר לבשר.