כמעין המתגבר

  מה מסתירה ההגדה? כל שנה הננו קוראים בערב הסדר את ההגדה ונהנים מהטקס, מההתכנסות המשפחתית (וגם מהאוכל), אך הבה נשאל כמה שאלות "תם" כמו בהגדה, וננסה לתת כמה תשובות שאינן מוכתבות על ידי הדרשן בהגדה.   מדוע בכלל מרכז חגיגת הפסח הוא סיפור יציאת מצרים ולא למשל כיבוש הארץ "זבת חלב ודבש" על ידי יהושוע, או את מתן התורה? היהדות שהתגבשה לאחר חורבת בית המקדש השני הייתה שונה מאד מיהדות ימי הבית השני ועוד יותר מיהדות (או עבריות) ימי בית ראשון. חורבן הבית אינו סוף העצמאות כפי שאנו רגילים להגיד, כי עצמאים ממש לא היינו כמעט אף פעם. כמעט תמיד, גם כשהיה מלך "משלנו" כמו חזקיהו או מנשה או מלכי בית חשמונאי, היינו תחת חסות אחת המעצמות וחסות פרושה תשלום מס. מרידה פרושה לא לשלם מס למעצמה. פשוט וקל. במאה הראשונה לפני הספירה בונה הורדוס, המלך היהודי הערמומי והחכם, את בית המקדש הענק והמפואר בירושלים ליהודים, אבל גם מקדשים אחרים במקומות אחרים בארץ ובסביבה, כמו בחברון ובקיסריה ובבניאס ואולי גם בבעל בק בלבנון לאלים אחרים, אלים רומאיים עבור עובדי האלילים, כך שלכל אחד תהיה דרך לקיי...

 לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה החלטתי לחפש בארכיון את ההגדות הראשונות. אלו שהודפסו במעין לפני ההגדה היפה על נייר כרומו של איחוד הקבוצות והקיבוצים שליוותה אותנו בכל העת בה נערך הסדר המשותף בחדר האוכל וחלקנו נעזרים בה עד היום (במשפחתנו למשל) המיוחד בהגדה הוא שהיא איננה חלק מכתבי הקודש. היא איננה התנ"ך שנחתם ולא המשנה ולא התלמוד. זהו טקסט שהצטבר במשך השנים וכל דור יכול להוסיף, להשמיט ולערוך מחדש.  מצאתי שלש הגדות ובהם צילמתי את הכריכה (כי אין טוב ממראה עיניים כדי להזכר) ואת אותם דפים בהם יש שוני  לעומת הנוסח המצוי בהגדת האיחוד. ובעיקר חיפשתי את ההתייחסות, ולו ברמז, לשני המאורעות הגדולים של התקופה: השואה והקמת מדינת ישראל. הגדה ראשונה שנמצאת - מעין צבי תשי"ב 1952 והינה הגדת איחוד הקבוצות והקיבוצים 1953. איני יודע אם הייתה בשימוש במעין. והגדה אחרונה, משנת 1958, עשור למדינת ישראל: אחר כך הגיע תור ההגדות של איחוד הקבוצות והקיבוצים, בנייר כרומו מהודר. לכל תנועה הייתה הגדה משלה. גם בהגדה זו נערכו ברבות השנים שינויים ותוספות רבים ולסיום הינה עבדכם הנאמן מקריא את "קומו תועי מדבר...

 כמעט על כל הר או גבעה באזורנו אנו נתקלים בבורות קטנים או גדולים, עתיקים וחדשים יותר, שהם שאריות למחצבות שמהם כרו או כורים חומר לבניה. עד תחילת המאה העשרים חצבו אבנים לבניה ומאז שהומצא הבטון המזויין בברזל חוצבים בעיקר חצץ חול וגיר, המשמשים לבניה ולדרכים וכבישים.  מאחר ומעין צבי נמצאת בשולי הרי הכרמל, ליד רכס הכורכר ובקרבת אזור שהיה מיושב במרבית התקופות נסקור את המחצבות שסביבנו מאז ועד היום, ככל שניתן מהעבר להווה. מחצבה ישנה ליד רמת הנדיב  בעולם העתיק: את הממלכות הראשונות בעולם אנו מוצאים בעמקי הנהרות הגדולים. הנילוס במצריים והפרת והחידקל במסופוטמיה. מדוע דווקא שם? כנראה בעיקר בגלל חוק ארכימדס גוף נעשה קל במים כמשקל המים שהוא דוחה, ולכן היה קל להוביל במים סחורות שמהן מתפתחת כלכלה ואירגון מדינתי על יותר מיישוב אחד לאורך הנהר, שממילא הוא האזור היותר מיושב (אספקת מים קבועה לחקלאות)  בניה בבוץ מאחר ובמזרח התיכון הממלכות הגדולות (מצרים וממלכות מסופוטמיה - אור, אשור, בבל פרס וכו') התפתחו באזורים מדבריים, היו שני סוגי בניה: בלבני בוץ ובאבן. הבניה באבני בוץ פשוטה כשכל מה שנדר...

 לא, זו איננה טעות בשם. לא מדובר במוצרי ספיגה אלא בהכנות לספיגה - הפצצה ממטוסים או ירי פגזים. הבה וננסה להיזכר בתולדות ה"התגוננות האזרחית" של מעין.  מקלט דור 4+ - הוותיקאן מעין הוקמה בעצם ימי המאורעות 1938 כיישוב חומה ומגדל שהפטנט בו היה למעשה הקמת ישוב שלם (על קרקע יהודית בלבד) תוך יום על ידי זה שהחומרים הוכנו בעוד מועד במקום אחר והובאו במשאיות. וכאן המקום לתקן - הסיבה להקמה המזורזת לא הייתה רק החוק העות'מני שלא הורסים מבנה שיש לו כבר גג (למרות שהחוק הזה אכן היה קיים) אלא כדי שהיישוב יהיה בר הגנה באופן מידי מפני ירי כנופיות ערביות. לכן הוקמו בו ביום החומה (שאין בה שום גג כמובן) והמגדל, והשאר אוהלים ובהמשך צריפים.  ואת המים קיבלו מהבאר של זיכרון (יש בארכיון חשבונות ותלונות על חוב...). הינה הסרט של הקמת מחנה חומה ומגדל במעין צבי. צולם על ידי פמף וייל, אחיו של וולטר וייל תמונת מחנה חומה ומגדל קבוצת מעין - חומה ומגדל בפינת צומת הכביש הראשי עם הכביש לתחנת רכבת זכרון במהלך שנת 1941 הקיבוץ העתיק את עצמו למעלה, והימים ימי מלחמת העולם השנייה, שבה הגרמנים והאיטלקים מפציצים את חיפה...