בתי אבן וגגות רעפים - תגובת "בעלי התוספות"
לפעמים כתבה אחת מובילה לתגובות קוראים נאמנים וגם אני ניזכר בדברים וסיפורים הקשורים לכתבה. וראשית מי היו "בעלי התוספות"? היו אלה תלמידי חכמים שפירשו את רש"י שפירש את התלמוד שפירש את המשנה שפירשה את התנ"ך... וכמובן לא רק פירשו אלא הוסיפו ושינו לפי צרכי הזמן והמקום.
מייד עם פרסום הכתבה שלחה לי בת כיתתי תמר לוין צילום של רעף מרסיי מקורי שניראה כחדש, וממנו למדתי שהשם "רעפיי מרסיי" הוא שם מותג לרעפים מכ11 בתי חרושת שייצאו את תוצרתם מנמל מרסיי שהעניק את שם המותג (ממש כמו תפוזי JAFA או אפילו קנקני יין מאשקלון ועזה בתקופה הרומית!). הינה כך ניראה רעף מבית תמר לוין רייטר:
וכך ניראים הרעפים שעדיין ניתנים לזיהוי במעין צבי:
אבל מהיכן הגיעו לתמר שגרה בכפר סבא? לדבריה מקורם בבית ספר כדורי בתול-כרם. ומה עושה בית ספר כדורי המפורסם מסג'רה בתול-כרם? סיפור... משפחת כדורי היתה משפחה יהודית ממוצא עיראקי שהתעשרה במלחמות האופיום בסין והחליטה לתרום להקמת בית ספר חקלאי בשנות העשרים של המאה הקודמת. הנציב העליון החליט שבכספי התרומה יוקמו שני בתי ספר חקלאיים בפלשתינה: האחד ליהודים בסג'רה והשני לערבים בתול כרם. כך הם נראו:
ומרעפים לנושא הכתבה השני - הבניה באבן, כשכל העולם כבר עבר ללבנים: שלחה לי אביטל אפרת שניהלה עד לאחרונה את מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב צילום של בית אבן מקיבוצה בעבר בית השיטה. וזה ניראה כך
 |
| בתי אבן בבית השיטה. תצלום אביטל אפרת |
האם גם במעיין צבי הוחלט לבנות את בתי האבן הראשונים למשפחות, ממש באותם ימי מלחמת העולם השנייה, מאבן בגלל מחסור בבטון וברזל, ורק בהמשך, בתחילת שנות החמישים, השלימו עוד כארבעה בתי אבן לאורך הכביש היורד לחדר האוכל משער הקיבוץ משיקולים אסטטיים? נותר לחקור ולדרוש...הינה תמונה השווה אלף מילים, מפי הגבורה (שלמה טמיר - זפל)
אגדי הגג: כתבנו על אבני בניין ועל רעפים אך מה עם האלמנט המחבר ביניהם, עם האגדים שהם אותם משולשים מעץ שנושאים עליהם את הרעפים? דווקא ברוב שנות ההיסטוריה של ארצנו העץ ובייחוד ענפים ארוכים המתאימים לבניין היה מוצר במחסור. כבר התנ"ך מספר על עסקת קניית עצים ממלך צור שעשה שלמה המלך לצורך בניית בית המקדש. פרופסור רוני רייך סיפר (בעקבות יוסף בן מתתיהו) שהצבא הרומי שצר על ירושלים ובנה סביבה סוללת מצור, בנה אותה כנהוג באירופה מעץ, ולשם כך כרת את כל העצים סביב העיר ברדיוס של עשרות קילומטר. ולאחר המרד השתמש הלגיון העשירי שישב כמאתיים שנה בירושלים, ללהקת תנורים ל ייצור רעפי חרס... בסוף התקופה עות'מנית, כשהיו כבר אוניות קיטור וייבאו ארצה רעפי חרס, ייבאו גם קרשים מנוסרים המתאימים לייצור אגדי גג או חלונות ולדלתות. אבל מה עושים בעתות מחסור ומלחמה? מהיכן לוקחים עצים וקרשים? הינה מה שצילמתי בעת שיפוץ הבית של טוביה קרופיק שהיה מראשוני קבלני הבניין של פיק"א ברחוב המייסדים בזיכרון יעקב.
וזה היה היער הגדול בו עשינו בילדותנו את חג הביכורים....
תגובות
הוסף רשומת תגובה