חלון לזיכרון - או מה באמת רואים מרמת הנדיב?

 רמת הנדיב היא באמת מקום מיוחד בנוף הארץ - שילוב של אחוזת קבר ענקית אבל מוצנעת, בפארק שבחלקו גנים אירופים, בחלקו צמחיה ארץ ישראלית ובסביבתו פארק ים תיכוני רחב וגדול ובו עתיקות מכל התקופות החל מהאדם הקדמון ועד התיישבות במאה ה20.

הברון אדמונד דה רוטשילד ניפטר ב 1934 ואשתו כמה חודשים אחריו. הברונית כתבה בצוואתה שתרצה להיקבר באחת מהמושבות.כבר בשנת 1935 הוצע באזכרה שנערכה בזיכרון יעקב ביום השנה לפנות למשפחת הברון לפעול לקבור אותו בשנית בזכרון ואכן כבר באותה שנה הודיעה משפחת רוטשילד כי הם יובאו לקבורה בארץ ופקידי פיק"א החלו בסיורים באזור על מנת לאתר מקום מתאים, וכך בהחלטת בנו של הברון ג'יימס ניבחרה גבעה טרשית בתוך תחום אחוזת חורי והכפר הקרוי אום אל עלק שנירכש על ידי הברון בשנים 1912-13. "יתרונותיו של המקום הניבחר היו הבולטות של הגבעה מעל סביבתה והעובדה שניתן היה לראות ממנה מושבות שהקים הברון, ישובים שבהם תמך ואדמות שרכש".

הינה כך היה ניראה ההר בשנת 1944 בצילום אוויר. כולו קרח מדורות של רעייה ושל שימוש בצמחייה לטובת הסקה, פחמים וייצור סיד:

צילום אוויר 1944 של אזור אום אל עלק -רמת הנדיב. הדרך הלבנה סלולה למקום אחוזת הקבר. שדרת הצים שבין זיכרון יעקב למעין צבי הבולטת בתמונה היא שדרת האקליפטוסים שבלב ה"שמורה" שכונת נווה הברון ז"י.

האזור ללא צמחייה ולכן ניראות מלאה לכל כיוון. בנוסף התכנית של האדריכל אוריאל שילר שניבחרה מתוך כ 15 הצעות של טובי האדריכלים בארץ הציעה להקים על גבעת הקבר בנין  בגובה של כשמונה מטר ועליו מרפסת תצפית וכך גם כאשר יגדלו העצים עדיין תהייה תצפית טובה לכל עבר. בנוסף ביקש  ג'יימס דה רוטשילד שבפארק יהיו גן ורדים וגן סלעים. הקבר היה  אמור להיות בקומת הקרקע של הבנין.

הינה דגם של המקום לפי התכנית הראשונית:

דגם תכנית הקבר 1938. נמצאת בארכיון הציוני

יש לשים לב שדרך ישרה מובילה מהכניסה ישר אל מתחם הקבר שממזרח לו הקבר בתוך מבנה ואילו הגנים המבוקשים אינם במקומם הנוכחי אלא לצד הכניסה לפארק בצידו הדרום מזרחי.  גבעת הקבר בולטת ומעט מאד צמחיה מתוכננת מכל עבריה וכך מאפשרת מבט לעבר ישובי הברון שבכל עבר.

בגלל פרוץ מלחמת העולם השניה ואחריה מלחמת השיחרור העבודות הממשיות בשטח החלו שוב רק ב1949.  כיידוע בניין תצפית לא ניבנה והקבר הוצנע במערה מלאכותית.

ומה עם התצפית לעבר היישובים באזור שניבנו וניתמכו על ידי הברון?

מצד דרום הייתה הכניסה והייתה ממנה ראות עד שניבנו שורת בניינים מדרום לה.

לכיוון מזרח יש מרפסת תצפית שבה ניראים בעיקר גבעות אלונה והר אמיר אך לא מושבות הברון. לצד מערב נותר חלון תצפית לעבר הים התיכון.

ומה קורה בכיוון צפון שם ניראית זכרון יעקב, אותה אהב הברון וכונתה "פריז הקטנה"?

אני מציע שמבנה הפרגולה שבקצה גן הורדים הוא החלון לעבר זיכרון יעקב. 

מיד לאחר חנוכת הגנים זה היה ניראה כך:

גן הורדים ברמת הנדיב עוד בטרם ניטעו ורדים. מעבר לפרגולה ניראים היטב  בתי זיכרון יעקב

וגם כך:

גלוית שנה טובה של גן הורדים/השושנים. העצים מאחור כבר מסתירים חלקית את "פריז הקטנה"...

כפרגולה יכולתה ליצור צל מוגבלת מאד. 

צורת החלון או פרגולה מזכירה מבנה אחר, את החלון לנוף ים המלח שבתיאטרון שבהר הצופים בירושלים: אולי זה נתן השראה לאדריכל בתכננו את גן השושנים?

הר הצופים - האוניברסיטה העברית

בתיאטרון רומי תמיד ניבנה קיר מאחורי הבמה. כאן בתמונה הנוף מהר הצופים לכיוון מזרח הוא כה יפה עד שהמתכנן השאיר חלון גדול לעבר הנוף. התמונה נמצאה בארכיון זכרון יעקב בין תצלומיו של הצלם הותיק של זיכרון. אני חושב שהאנשים שבתמונה הם משפחת הברון ג'יימס ודורותי ואיתם אלי רוטשילד, . הינה שניהם בטקס ההלוויה ומאחור דורותי:

טקס לוויתו השניה של הברון. במרכז יושבים ג'יימס (המבוגר והגבוה) ולידו אלי רוטשילד (בן אח וסגן נשיא פיק"א) ומאחור דורותי. משמאל יצחק ורחל בן צבי, ומימין שפרינצק ואשתו. (התמונה מארכיון התמונות של חיליק לייטנר)

אז מה קרה לחלון לעבר זיכרון יעקב? בראין עם האדריכל שילר הוא אומר: "המראה של זיכרון יעקב מתצפית גן הורדים לא מעניין ולכן נטעו עצים מאחורי הפרגולה כך שהם יסתירו את המראה לצפון"...

ובכל זאת ניבנה מגדל תצפית מיוחד מחוץ לרמת הנדיב אך בקירבתה, בבית ההבראה רמז שליד שכונת בית רמז. גם הוא סגור היום אך ניראה כך:

מגדל תצפית / מים בבית הבראה בית רמז

וכך יוצא שבמקום חלון לעבר זיכרון מקבר הברון רוטשילד נבנה מגדל תצפית מזיכרון לעבר קבר הברון רוטשילד והסביבה אך גם זה ניסגר... 

וכך גם תרם הברון לא רק בחייו לזיכרון, לסביבתה ולארץ ישראל בכלל אלא גם במותו ציווה לנו פארק נהדר המאפשר בילוי בטבע אבל לא בשמורת טבע על מגבלותיה הרבות.

מקורות:

1. עיקר הרשומה מבוססת על המאמר פרופסור דורון בר -מפריז לרמת הנדיב: קבורתו השניה של בנימין אדמונד דה רוטשילד במדינת ישראל, קתדרה 173 תשרי תש"ף כאן

2. ראיון עם האדריכל אוריאל שילר בארכיון זיכרון יעקב