בלדה על מעיין וים או איך הגיעו מימי מעיין מבקעת הנדיב לשפך הדיפלה ולים

 נשיר לכם ניגון ישן, ניגון ישן על מעיין, על מעיין שובב... שמע האל למעיין וכל מבוקשו נתן, ויוליכו לים...( מוהר ווילנסקי בביצוע המופלא של "להקת הבית").

האמנם הגיעו מימי מעיין שעל שמו נקראת קבוצת מעיין צבי משוני ועד לים בדיפלה???

על המעיין שעל שמו ניבחר שם מעיין לקבוצת מעיין כבר כתבתי היכן בדיוק המעיין של קבוצת מעיין וגם "מה הקשר בין מעיין צבי לקיסריה".

תזכורת - בשלב שהגרעין סיים את הכשרתו בדגניה בשנת 1936 עלתה אפשרות שהם יוכלו לגור בשוני כפלוגת עבודה ומאחר שמול שוני יש מעין הם נתנו לגרעין שם "מעין" זה לא הסתדר והשם נדד איתם מדגניה לכפר ביל"ו ומכפר ביל"ו / רחובות חזרו להתיישב בצומת הכביש הראשי עם הרכבת.

כאמור ממול למבצר שוני בבקעת הנדיב היה מעיין שופע שנקרא ראס אל עיין או ראש המעיין (היום עיינות שומי) שממנו התחילה אמת המים הראשונה באמת לקיסריה. ברבות השנים נוצרה שם ביצה שנראתה כך:

הביצה מול שוני

בידנו מפה טובה שנוצרה על ידי הקרן האנגלית לחקר א"י, ה PEF, המראה את מצב השטח ב 1875, עוד לפני הקמת זיכרון ולפני עבודות הפיתוח. הינה כך ניראה אזור ה"חוטם" - הקצה הדרומי של הכרמל במפה:

אזור שוני וקרן הכרמל בשנת 1875 במפת הPEF.בכחול כהה מסומן נחל התנינים הזורם מהמעיין ועליו הסכרים הרומיים וממנו החל האקוודוקט הרומי הראשון A לקיסריה. בתכלת מסומן אקוודוקט שלבים B+C, שבהם נדרשו מים בגובה יותר גדול ולכן היה צורך להביאם מאזור עמיקם של היום.

לייבוש הביצות היו שתי מטרות לפחות: יצירת שטחים חקלאיים הניתנים לעיבוד וטיהור הביצות מיתושי הקדחת, שעשתה שמות במתיישבי זכרון יעקב וחדרה. נושא המלחמה בקדחת היה נושא חשוב בעיני השלטון האנגלי כמו גם בעיני חבר הלאומים, האו"מ של אותם הימים. (כך למשל ביקרה בכבארה ב 1925 משלחת מומחים לקדחת מטעם חבר הלאומים). לכן הוכנה והוגשה לשלטונות המנדט הבריטי תכנית לטיהור והשקייה כבארה:

תכנית טיהור וניקוז שטחי כבארה (מתוך ארכיון המדינה)

בתחילת המאה העשרים מחליט הברון רוטשילד לרכוש קרקעות נוספות מאזור רמת הנדיב ודרומה לעבר חדרה וכך ליצור גוש התיישבות גדול (עד אז היו למעשה רק זיכרון, ושלש מושבות זעירות - שפיה בת שלמה וגבעת עדה). ועל אדמות אלה התיישבו בזמנים שונים בנימינה, פרדס חנה, מעין צבי, כפר גליקסון, ועוד. 

ומה הקשר בין המעיין מול שוני לשפך הדיפלה? 

בשנת 1919, מייד לאחר הכיבוש של ארץ ישראל, מותחים הבריטים קו רכבת מרכבת מקנטרה במצרים ועד חיפה או באזורנו מחדרה מזרח לחיפה דרך קצה הכרמל (חוטם הכרמל)  ליד שוני ובהמשך חציית כבארה. בדיוק כפי שקיים עד היום. 

בשנת 1921 מובא על ידי פיק"א מומחה צרפתי שמכין תכנית לניקוז  והשקיה של כבארה. הינה התכנית הראשונית משנת 1922:

מפת ניקוז והשקייה של כבארה (מהארכיון הציוני). תעלות הניקוז מסומנות באדום ותעלות ההשקיה מסומנות בכחול/שחור.
 שימו לב לתעלות האורך שכיוונן מדרום לצפון: תעלת אורך להשקייה בצבע שחור מתחילה במעין של שוני, חוצה את פסי הרכבת ובצמוד לפסי הרכבת ממשיכה קצת מעבר תחנת הרכבת של זכרון ומשם פונה מערבה ומתחברת לתעלת ניקוז (צבע אדום) שכיוונהאף הוא מדרום לצפון ונמשכת למעשה מנחל התנינים, אזור הגשר / סכר שבע הטחנות קמח ועד שמתחברת  לדיפלה וממנו לים. כלומר כל התעלות מתנקזות לדיפלה וממנו לים! (למעט החלק שמדרום מערב לנחל התנינים, אזור בית חנניה של היום)

כך לפי התכנית מימי מעיין שמול שוני יכלו להגיע באמצעות תעלת ההשקיה או תעלת הניקוז המערבית עד הדיפלה. 

ננסה לבדוק כמה נקודות לאורך תעלת ההשקיה, שברובה נעלמה כבר. יש לזכור שתעלת ניקוז בהכרח עמוקה הרבה יותר מתעלת השקיה. תעלת ניקוז צריכה לנקז מים בעומק ניכר, לפחות 2-3 מטר כדי למנוע ריקבון צוואר השורש של עצי פרי. לעומת זאת תעלת השקייה יכולה להיות בעומק קטן מאד ואפילו מעל הקרקע,  לכן גם תעלות ההשקיה לא השתמרו ברובן בעוד שתעלות הניקוז, העמוקות, נישארו עד היום ואפילו הועמקו.

נחלק את המפה לחלקים/אזורים:

אזור התחלה - סביבת שוני:

מפת תכנית ניקוז והשקיה של אזור שוני וכבארה דרום.שימו לב שתחילת מערכת ההשקיה (בשחור) בסכר, ממנו המים זורמים בנחל התנינים העליון עד נקודת פיצול בין הנחל לבין תעלת ההשקיה שממשיכה ועוברת מתחת לרכבת וניצמדת לפסי הרכבת ממערב להם כדי לשמור על גובה. מאחר ומי נחל התנינים(למעט מעיינות התמסח ובריכה 18- דיפלה דרום המליחים) טובים להשקיה התכנית הייתה למשוך אותם לתעלת השקייה שממנה יצאו תעלות השקיה בכוון מזרח מערב, כמובן לאחר שהשטח ינוקז ויוכשר. אפילו בצד שמאל, מערב מתוכננת תעלת השקיה נוספת, לשלב שני כדי לנצל את השטח המיובש עד תומו.

והינה כמה תמונות מהשטח: זו ברכת הפיצול המאפשרת להזרים לתעלת השקייה בצד ימין או לערוץ נחל התנינים העיקרי

והינה עוד תמונה אולי מאותו מקום. שדרת הברושים ברקע היא מקום הכביש מזיכרון לבנימינה. הבחור שבצד שמאל, הגבוהה הוא דב קובלנוב שהיה מהנדס המים של כל האזור, ויש לו גם חלק בתכנון בריכות הדגים במעין צבי ומעגן מיכאל.

והינה תעלת ההשקייה בצמוד לכרמל

תעלת ההשקיה ליד הכרמל בקרבת שוני במקום בו הוקמה מחצבת סולל בונה בנימינה

ניראה את תעלת ההשקיה ניפרדתמנחל התנינים במפה מ1927

תעלת ההקיה מתפצלת מנחל התנינים וזורמת תחילה בצמוד ועל שרידי האקוודוקט הרומי, עוברת מתחת לגשר הרכבת וממשיכה צפונה בצמוד לפסים

והינה בצילום אוויר המקום בו התחילה לדעתי התעלה בפועל, פיצול התעלה מהנחל. היום ולא במקרה עומד שם בדיוק מתקן טיהור השפכים של בנימינה ולידו אנטנת סלולר גבוהה:

אז (1945):

חוטם הכרמל ומקום בריכת המים ממנה החלה תעלת ההשקיה לכברה 

והיום:

חוטם הכרמל היום

עבור לצפון  האזור

הינה תוכנית הניקוז וההשקיה בחלק הצפוני של כברה ואזור מעין צבי:

אזור כברה הצפוני - שטחי מעין צבי

הינה תעלת ההשקיה בצילום אוויר משנת 1945 באזורנו מעין צבי:

תעלת ההשקיה שחפרה פיק"א ממעיינות שומי ועד שנשפכת לנחל הדיפלה

וכך זה ניראה היום:

כך צפון הכברה המתנקז לדיפלה ניראה היום

וכך יוצא שהמעיין שעל שמו נקראת מעין צבי, הנקרא היום עיינות שומי, מול שוני, סיפק מים גם לשטחי מעין צבי ונשפך לנחל הדיפלה!

ומכאן לשתי שאלות חשובות:
האחת, האם זה פעל בכלל? לא ברור לי. התעלה הזו נחפרה בתחילת מפעל כבארה, עוד לפני ייבוש השטחים לחקלאות שנתקל בקשיים מרובים וארך זמן רב. למעשה עד היום שטחים גדולים ששייכים למעגן מיכאל בכברה לא מתייבשים כראוי. השטחים שייבשה פיק"א בהשקעה כספית  עצומה לאורך כ 10 שנים לא התייבשו כראוי ולכן נוצלו כמעט רק לגידולי בעל (שאינם מושקים), בניגוד לתכניות, גידולים שהתמורה להם נמוכה בהרבה מגידולי שלחין מושקים.
השנייה, האם מעין צבי קיבלו מתעלה זו מים? להערכתי לא. מעין צבי  קיבלה מפיק"א עם הקמתה 3 בארות להשקיית הפרדס ובהמשך חפרה בארות נוספות, כך שלא היה כדאי לה, אם בכלל התעלה הייתה אופרטיבית בשנות הארבעים, לרכוש מים מפיק"א. את התעלה שבנתה עוד פיק"א (התעלה האנגלית) מעין צבי ניצלה כמאגר אופרטיבי של ברכות הדגים וחיברה אליה תעלות רבות נוספות אותן חפרה בעצמה.

והיכן שרידי התעלה היום? 

התעלה הועברה לרשות חברת מקורות שהניחה ברובה צינור מים ראשי שמתחיל כמובן בתחנת השאיבה על עיינות שומי ועובר בצמוד לברכות הדגים גם ליד מרכז המדגה של מעין צבי, כמובן הצינור מוטמן ומכוסה וייתכן שמעין צבי מקבלת מי שתיה ממקורות גם מצינור זה... 

וכך מגיעים מימי מעין (שומי) למעין (צבי)

מ.ש.ל. (מה שצריך להוכיח...)

 

מקורות ותודות:

1. מפות פיק"א מאת הארכיון הציוני

2. צילומי אוויר משנות הארבעים -  המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

3. צילומי אוויר עכשוויים מאתר המפות הממשלתי

4 צילומי הבריכה ליד בנימינה מהספרייה הלאומית

והחיבורים ממוחי הקודח והסיורים הרבים בשטח....