האנגלים, הרומאים ובריכות הדגים

 

בראשית, כלומר עוד לפני תחילת העלייה הראשונה, היה אזורנו ניראה כך, כפי שמוצג במפת הקרן הבריטית לארץ ישראל, ה PEF  משנת 1875. זו היתה התמונה לפני זיכרון והברון ולפני הבריטית ולפני הכל. שימו לב גם איך מתוארת זרימת המים בדיפלה: הזרימה העיקרית היא מבריכת ההרמה הביזנטית היוצאת מהסכר הרומי הצפוני וזרימה נוספת מכיוון הביצה שבין רכס הכורכר לחוף הים שהיום נקראת שמורת נחל דליה או בלשוננו בריכה 18 ופעם בערבית ניקראה "בס אל הווה" = ביצת הרוח. נחל דליה מסומן כנחל אכזב

מפת הקרן הבריטית 1875

האנגלים כובשים בשנת 1918  את צפון הארץ, ומחליטים לסלול קו רכבת מחדרה מזרח לחיפה שיחליף את קו הרכבת הטורקי שהיה מתול-כרם דרך ג'נין ועפולה לחיפה. רכבת בונים כמובן על קרקע יציבה ולכן הם מתכננים את עיקר הקו בצמוד לכרמל ליד מחצבת בנימינה או על רכס הכורכר. אך כדי להגיע לרכס הכורכר עליהם לחצות את המרזבה, הע'ור, אותו שטח שבין הכרמל ורכס הכורכר שהוא ביצתי ולכן אינו יציב. הינה על אותה מפה זה יראה כך: כפי שניתן לראות קו הרכבת המתוכנן צריך לעבור אזור ביצתי ונמוך, כאן במפה מסומן בשחור (בלי מים) וכן גם שלושה נחלי אכזב שהם הוואדי שיורד בין מעין לזכרון, הוואדי שמדרום לגבעת עדן, וואדי דליה הנקרא כאן ואדי דיפלה (נחל ההרדופים)

מפת הקרן הבריטית ועליה תוואי הרכבת המתוכנן, עובר בחלקו בביצות

תראו איך פיק"א מסמנת את קרקעות אזור נזלה: הפרדס וממערב לו מטע האקליפטוסים שבחלקו המערבי נטוע ממש בתוך ביצה: שימו לב גם לתעלת הניקוז שהיא למעשה המשך הוואדי שבין מעיין לזכרון. האם זו היא ה"תעלה האנגלית", (מושג הקיים עוד אצל פיק"א)?

מפת נזלה מבוארת. הוואדי המיושר כתעלת ניקוז = "התעלה האנגלית"?

הרומאים: מעבר שטח ביצתי הוא מסובך מבחינה הנדסית כי הקרקע לא יציבה ונוטה לשקוע. גם הרומאים נתקלו באותה בעיה בעת שהאקוודוקט הראשון שניבנה, זה שהוביל מים מתוקים ממעיינות שוני שעל שמם נקראת מעין צבי, לעבר קיסריה. ליד בית חנניה הם נאלצו לבנות אקוודוקט נוסף, כאשר הראשון החל לשקוע, מה שגרם כמובן לסדקים ואיבוד מים. כך זה ניראה בצילום אוויר מהיום. אמות המים והמעקף מדרום לה מסומנות בקו כחול חזק.

אמת המים הגבוהה לקיסריה שנבנתה כנראה בימי אדריאנוס (ימי מרד בר כוכבא), מדרומה מעקף שניבנה בתקופה מאוחרת יותר כתחליף לקטע האמה ששקע בגלל הביצה

ישראל: בבעיה דומה נתקלנו במלחמת ההתשה 1969. איל בונים דרך בגיזרה הצפונית מבסיס בלוזה למוצבים הצפוניים כך שלא תהייה לאורך התעלה אלא תגיע מאזור הביצות, מקום שם עברה פעם הזרוע הפלוסית של הנילוס. ואז בעצת מהנדסי הטכניון ניבנה על ידי סולל בונה כביש שבבסיסו היו יריעות פלסטיק ולכן היה נקרא כביש הפלסטיק. שהיה ניראה כך בעת הסלילה 1970:

כביש הפלסטיק בסלילתו דרך ביצות בלוזה 1970. (ארכיון שיכון ובינוי)

נחזור לגזרתנו.... האנגלים סוללים תעלת ניקוז לאורך הרכבת, ותעלת ניקוז עיקרית מפסי הרכבת מערבה המתחברת לתעלת הניקוז של פיק"א בכברה ובאמצעותה למעבר העתיק החצוב ברכס הכורכר ממזרח לטחנת הקמח (אתר הדיג של היום).

זה היה נראה כך:

תעלות הניקוז העיקריות של הרכבת 

מאחר ובמשך העשור הזה, 1920-1930 גם פיק"א חפרה תעלות ניקוז בעת יבוש כברה וגם תעלות ניקוז והשקיהבפרדס נזלה.

זה היה ניראה כך:

ובאותו הקשר - נחל דליה שנקרא בימי המנדט הדיפלה כמובן, זכה גם הוא לטיפול, כניראה של רשות ניקוז מנדטורית. הינה תצלום אוויר מלפני 1948 בו רואים שנחפר ערוץ חדש לנחל דליה בערך מהמקום בו נמצאת היום תחנת הדלק שלפני מחלף פרדיס ועד המעבר העתיק של נחל דליה את רכס הכורכר, סמוך מאד למחלף זכרון של היום.

התווית ערוץ חדש לנחל דליה

בריכות דגים:  ענף גידול דגים, בעיקר קרפיונים, החל להתפתח בארץ בשנת 1939 כשנוצר ביקוש לדגי קרפיון על ידי עולי מרכז אירופה. בריכת הדגים הראשונה הוקמה על ידי הסוכנות בקיבוץ ניר דויד שהוקם באזור גאוגרפי דומה למדי לאזורנו - ביצות מי תהום גבוהים ושפע מים. השטח ההתחלתי אותו מקבלת קבוצת מעין מפיק"א היה 800 דונם מהם כמחצית הוגדרו כקרקע מלוחה ובלתי מנוקזת או שטח שאינו ראוי לעיבוד כלל. יוסל שרצר חשב שאת השטח שאינו ניתן לעיבוד אפשר לנצל לבריכות דגים. ולשם כך ביקש מפיק"א רשות להפניית אחת מזרועות המים בכבארה לעבר המקום המתוכנן, כדי לספק מים לבריכה. אבל פיק"א כדרכה הסכימה בתנאי שבכל רגע היא תוכל לדרוש את המים בחזרה ועוד דרשה ערבות בנקאית לכך. (זה מה שנקרא להגיד כן אבל בעצם לא...). כך חלפו שנתיים ובשנת 1942 קבוצת מעין מחליטה על בניית ברכות דגים ראשונות בשטח הביצתי הסמוך ליער האקליפטוסים ממערב לו, ושלמה נאור נשלח ללמוד איך מתכננים ובונים בריכות כמו גם איך מגדלים דגים. 

שלמה נאור בבריכות הדגים 

בשנת 1943 נבנות בריכות הדגים הראשונות בשטח של 70 דונם. ומהיכן המים למילוי הבריכות? כמובן מהפרדס ההולך ונעקר בגלל חוסר רווחיות. הרי יחד עם הפרדס גם קיבלנו (תמורת תשלום כמובן...) שלש בארות שמהן הישקו את הפרדס בהצפה בתעלות. וכך מעין מנצלת או חופרת תעלת מים מבאר C, הבאר הקרובה לחצר המשק בצמוד לפרדס ודרך יער האקליפטוסים עד למקום בניית הבריכות.

המים מוזרמים בגרוויטציה בתעלה עד לבריכות, כי זה זול ובעיקר גם כי הימים ימי מלחמת העולם השנייה וספק רב אם היו בכלל צינורות ברזל בנמצא.

הינה תמונת המים המגיעים בתעלה וממלאים את אחת הבריכות הראשונות:

מים מוזרמים בתעלה ולא בצינור למילוי אחת מברכות הדגים הראשונות. ברקע - יער האקליפטוסים. ה"תעלה" מוגבהת על ידי סנדות הנכרתות מיער האקליפטוסים הסמוך.

מהר מאד מתברר שמדובר בענף ריווחי ושטח הבריכות מתפשט מערבה אל מעבר לפסים ועד לרכס הכורכר תוך ניצול מעבירי המים שבנו האנגלים  מתחת לפסי הרכבת והמשכם עד לגבעות הכורכר.  וכמובן נחפרת באר ה הקיימת במקומה עד היום כדי לספק מים שהיו אז בשפע ממקום קרוב לכל הבריכות. והתעלות משמשות כלי קיבול למים כאשר "מורידים" בריכה.

כך ניראה השטח במבט על בשנת 1945:

בריכות הדגים בצילום אוויר 1945

מתמונה זו ניתן להבין מדוע קיים עד היום פיתול בדרך המובילה מחצר המשק מערבה. פיתול שקרוי אצל החברה סיבוב איציק סגל שלילה אחד "לא לקח את הסיבוב"...כמו כן ניתן לראות שצילום שבשנת 1945 מעין כבר הספיקה לבנות את חצר המשק המוכר לנו עד היום, לעקור חלק מהפרדס ולכרות חלק נכבד מיער האקליפטוסים, ולבנות שטח גדול של בריכות דגים

הינה כך זה ניראה בימינו, ב 2007, כולל "סיבוב איציק" מודגש בעיגול

צילום אוויר של האזור בימינו, כולל מודגש הסיבובים בדרך שבין חצר המשק לבריכות

כמובן שאחרי מלחמת השחרור והתמזגות פיק"א עם מינהל מקרקעי ישראל התרחבו מאד שטחי בריכות הדגים והפכו לענף מוביל במעין צבי שנים רבות. תחילה התרחבו מערבה אל מעבר לרכס הכורכר ועד חוף הים, מה שנקרא "בס אל הווה" ואחר כך נחפרו בריכות הדגים בשטחי כברה במקום שטחי הפלחה שעברו לשטחי טנטורה לשעבר. ועל כך פעם אחרת...

לסיכום:

ראינו איך משטח שוליים ביצתי מפתחים בתחילה פיק"א פרדס, אחריהם האנגלים בונים רכבת תוך מתן פתרון למעבר בשטח ביצה, ואחריהם באו ראשוני מעיין והופכים שטח ביצתי בעזרת אלתור, מחשבה והרבה עבודה קשה מאד לענף בריכות דגים פורח ומכניס.

מקורות:

1. בין כרמל וים - חמישים שנה למעין צבי

2. תמונות מארכיון מעין צבי ומהרשת

3. תמונת "כביש הפלסטיק" מאתר שיכון ובינוי (סולל בונה)