חופים הם לפעמים...

 כידוע חוף טנטורה - דור נחשולים הוא מהחופים הטובים והנעימים בארץ. כך היה גם לפני קרוב למאה שנים.  לא רק אנחנו באנו לרחוץ שם בים, אם באמבטיה ואם במפרץ. גם לפנינו היו שם.

צעירי זיכרון בחוף טנטורה לפני 75 שנים... ראו את חיליק לייטנר במרכז וסביבו עוד צעירים של אז....

ואפשר גם כך:

רחצה בחוף טנטורה 1933

חוף טנטורה לא שימש רק לרחצה. הוא שימש גם כנמל יצור אבטיחים

העמסת אבטיחים בחוף טנטורה בזמן המנדט

והינה חשקה נפשם של תושבי זכרון יעקב בחוף משלהם. חוף אחר.  בשנת 1943  פנו לרשויות התכנון והגישו בקשה לכביש שיחבר את הכביש הראשי (כביש 4) לחוף הים, היכן? על שטחי פיק"א, בכבארה, ממש במקביל לסכר הרומי הצפוני. 

אצל הבריטים היה סדר בבלגן.  גם הם הבחינו שלכאורה הכביש החדש מתוכנן ממש על הסכר, ולא פלא שכך, שהרי הינה צילום הדרך העוברת בפועל ממש על הסכר. (אני זוכר שנסעתי עליה בתחילת שנות החמישים!)

הדרך על סכר כבארה הצפוני - מבט לכיוון מזרח שימו לב עד כמה היה הכרמל אז "הר טרשים קרח"... צד ימין כלומר דרום יבש ומעובד לעומת היום שזה משהו בין מעובד לשלולית חורף גדולה...

כבארה - הדרך הרומית - מבט למערב

וכך פנו לקבל את תגובת רשות העתיקות. זו כמובן הגישה התנגדות.  לאור זאת הוגשה הצעה בה הדרך המתוכננת תעבור לפחות חמש מטר מדרום לסכר.

תכנית ובה מסומנת בברור הדרך לים במרחק מינימלי של  מטר מדרום לסכר הרומי

לאור זאת היה דיון בוועדה המחוזית חיפה (נשמע מוכר?) ובה נדחתה התנגדות רשות העתיקות בכפוף להקפדה על סלילה במרחק 5 מטר כמוצע.

ומה בסוף? הדרך המוצעת לא נסללה. מעין צבי סללה לצרכיה דרך מחצר המשק שהגיע ברבות הימים לחוף הים. מעגן מיכאל הוקמה ולה חוף "פרטי". אנחנו, זכרון ושאר המדינה המשכנו לנסוע לחוף דור היפה והטוב.  ורק יש דור חדש של "זכותי" למיניהם שדורשים זכות הגעה לחוף מעגן מיכאל דווקא, שהרי למה שרק לקיבוצניקים וגו'... 

הסכר הרומי ביזנטי עומד איתן ומכוסה בכל כך הרבה צמחיה עד שלא ניתן אפילו להתקרב אליו. אולי כך ישמר לאורך ימים ממיזמי פיתוח למיניהם.

מקורות

כל הצילומים נלקחו מארכיון המדינה ברשת