היכן בדיוק המעיין של קבוצת מעיין?

 

 

היכן המעיין של קבוצת מעיין?

 כיידוע קבוצת  מעיין צבי היא על שם צבי הנרי פרנק. רבים מאיתנו גם יודעים שהשם קבוצת מעיין ניבחר על ידי הקבוצה עוד בהיותה בהכשרה בדגניה, בעקבות כוונה לעבור למקום בשם שוני  כ"פלוגת עבודה". וכך זה מתואר בספר שנת החמישים:

 

אך, היכן בדיוק המעיין הזה? האם זה מעיין ממשי או רק שם יפה המתאר את ציפיות הקבוצה באותה עת?

ראשית יש לבדוק במפות ישנות. 

הינה מפה משנות הארבעים בה באמת מופיע ליד שוני גם באר (W) וגם מעיין (Sp):

 

וגם מפה מוקדמת יותר, עוד משנת 1930 כאשר הבאר ובקרבתה המעיין מודגשים בכחול:

 וכך זה ניראה בצילום אוויר מהיום (המעין והבאר מוקפים עיגול כחול ושוני מסומנת בחץ אדום:

 ואיך זה ניראה בשטח אז והיום?

נתחיל בבאר. כפי שניתן לראות המדובר בבאר מהתקופה העות'מנית, הטורקית,  הבנויה לתלפיות.  אולי על יסודות רומיים וקשר למערכת אספקת המים של קיסריה ו/או שוני הקרובה.

הבאר העותמנית בשוני - באר אנטיליה

ומה באשר למעיין?

מסתבר שהיה מעיין במקום שמול שוני, ואפילו שמו היה "ראס אל עין" הלא הוא ראש המעיין או ראש העין... כך זה היה ניראה בתמונות מלפני למעלה ממאה שנה:

 

עדרי בנימינה על מעיינות שוני שנות העשרים של המאה העשרים

 

והינה עוד תמונה. ברקע ניתן לראות את בית הבאר ולידו דקל גבוה, ואחריהם שוני.

 

מעיינות שוני

 עיינות שומי - תחילת האקוודוקט הראשון לקיסריה

וכך כותב חברנו יהודה פלג ז"ל: "מתעלה א -  מקור המים היציב הקרוב ביותר לקיסריה והמתאים מבחינה טופוגרפית (בגובה מספיק מעל קיסריה - ג.ב.) הוא "עיינות שומי" - קבוצת מעיינות ליד בנימינה שתפוקתם בשנות ה-30 היתה 405 מ"ק שעה."

הינה המפה שהכין יהודה. כאשר מעיינות שומי יוצאת תעלה א אליה מצטרפות תעלות ב+ג המאוחרות יותר, ליד מחצבת בנימינה:

האקוודוקט הרומי באזור שוני - סכמטי לפי יהודה פלג

הינה מפת הקרן הבריטית (PEF) בה הדגשתי נקודות מוכרות באדום, ואת מקום מרכז המעיינות - הנקרא במפה AYUN (מעיין...). כמו כן הדגשתי במרקר תכלת את האקוודוקט הרומי שלב ב + ג שניבנה כדי להוסיף כמות מים כאשר קיסריה גדלה והוא המוכר בשם "עיינות קדם". הדגשת הנחל בצבע כחול היא מקורית של המודדים הבריטים, ומציינת מים זורמים בנחל. הבריטים גם סימנו מספר סכרים (DAMS)  לאורך הנחל. כנראה שסכרים אלה עזרו בריכוז מי המעיינות אבל גם יצרו את הביצות כאשר השטח הוזנח.

מפת הקרן הבריטית 1875 עם הדגשות שלי - גבי

המעיינות - ניקוז וייבוש

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בראשית שנות העשרים, רכשה י.ק.א את כל השטחים שמעבר לגבולה של זיכרון, כולל המעיין, במטרה להוסיף שטחי עיבוד שיוחכרו  לבני איכרי זיכרון יעקב ומתיישבים חדשים.  י.ק.א. החלה במבצע יבוש הביצות במקום, ב"ראס אל עיין" בשנת 1920.  למעשה זה היה אחד ממפעלי ייבוש הביצות הציוניים הראשונים, שהקדים את מבצע ייבוש ביצות כברה וכמובן את ייבוש אדמות עמק יזרעאל וביצת החולה.  מהנדס הייבוש היה דב קובלנוב שהתפרסם בהמשך כמי שהינדס גם את ייבוש ביצות כברה ואתו התייעצו גם ראשוני מעין צבי בקשר לעבודות בנזלה וכבארה. הפועלים למבצע הייבוש היו יהודים וערבים. י.ק.א. העדיפה ערבים, אך נתנה אפשרות לעיתים גם לפועלים יהודים, שחלקם התגוררו בקבוצות באום אל עלק שמעל עין צור, ועל קבוצות אלה כתבה מרגלית קפלן . במבצע התיעול והייבוש הוקם סכר קטן על יסוד סכר רומי ובית משאבה.. כך זה היה ניראה אז:

 והינה הסכר היום עם מבנה לידו:

 

ומה עם המעיין היום? 

היום המעיין עצמו יבש עקב השאיבה סביבו וירידת מפלס מי התהום

אבל במקום המעיין יש בית משאבה שפעם ניבנה באבני גזית (אבנים מסותתות) ועליו יצקו בבטון עמדת שמירה בזמן המאורעות. וליידו בית משאבה חדש יותר שעדיין פעיל. 

הינה כך ניראה היום המעיין שעל שמו נקראה קבוצת מעיין

הבאר שניצבת על מקום המעיין שעל שמו נקראה קבוצת מעיין היא מעיין-צבי

וזוהי הזדמנות מצוינת לטיול שורשים... חזרה למקורות (מקור השם ומקורות המים)...במפות זה ניקרא עיינות שומי (שומי הוא שמו כפר שומי שמוזכר במשנה ומשערים שהיה בשוני), המקום מסודר בחסות בנימינה מאד יפה כולל פינת ספורט וחניון קטן.

מקורות

בין כרמל וים - חמישים שנה למעין-צבי

יהודה פלג - מערכת הספקת המים של קיסריה (מתוך "אמות המים הקדומות בארץ ישראל")

צילומים ישנים מארכיון הצילומים של יחיאל לייטנר (ורוב תודות על כך)

צילומי המצב היום - גבי בחן